האוצר: העלאת שכר המינימום לא הביאה לפיטורים - בינתיים
העלאת שכר המינימום שבוצעה בשנים האחרונות בישראל, היוותה את אחד הגורמים לעליית השכר הממוצע במשק, ונכון לעכשיו לא השפיעה באופן שלילי על התעסוקה. עם זאת, מחקר שערך משרד האוצר מגלה כי להעלאה זו יכולה להיות השפעה שלילית בטווח הארוך על חברות עתירות עובדי שכר מינימום
הצמיחה הכלכלית של השנים האחרונות הביאה לעלייה בשכר הממוצע של העובדים המשתכרים בחלקה הנמוך של התפלגות ההכנסות, בין השאר, הודות לעליות בשכר המינימום. כך עולה מהסקירה השבועית של הכלכלן הראשי באוצר.
באוצר מציינים כי בשלב זה אינה נצפית השפעה שלילית על התעסוקה, אך עם זאת, בטווח הארוך ההשלכות עלולות להיות שונות מהותית. זאת מכיוון שהעלאות שכר המינימום בישראל (ובמדינות אחרות) מתבצעות לרוב בתקופות של גאות במחזורי העסקים, במהלכן הביקוש לעובדים נמצא בשיא.
על מנת לבדוק מהן ההשפעות ארוכות הטווח של העלאת שכר המינימום, נערך בימים אלה באגף הכלכלן הראשי מחקר משותף עם פרופ' דיוויד ניומרק מאוניברסיטת קליפורניה, שמטרתו בחינת אירוע העלאת שכר המינימום הקודם (בשנים 2008-2006). המחקר המבוסס על שימוש בנתוני רשות המסים בישראל. על פי התוצאות הראשוניות, העלאת שכר המינימום פגעה בצורה מסויימת בתעסוקה בחברות עתירות עובדים המועסקים ברמות שכר מינימום, וזאת מספר שנים לאחר כניסתה לתוקף של ההעלאה.
תולדות שכר המינימום
שכר מינימום נועד להגן על העובדים החלשים במשק בתהליך מיקוח השכר מול המעבידים. בתוך כך, שכר המינימום משפיע על שוק העבודה בשני ערוצים. במקרים בהם שכר המינימום גבוה מהתפוקה השולית של העובדים, עלייתו עלולה להוביל לפיטורי עובדים או להאטה בגידול בתעסוקה. במקביל, עליית שכר המינימום יכולה להעלות את שכר העובדים ברמות השכר הנמוכות.
בשנת 1972 נחתם לראשונה הסכם קיבוצי בין הסתדרות העובדים לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, במסגרתו נקבעו רמות שכר המינימום כאחוז מהשכר הממוצע במשק. במהלך השנים הורחב ההסכם לכלל המשק ורמת שכר המינימום עודכנה על פני זמן במשא ומתן, ונקבעה ברמה שנעה בין 20 אחוזים ל-45 אחוזים מהשכר הממוצע במשק. תוקפו של ההסכם הקיבוצי פג באפריל 1987, אחריו נכנס לתוקף חוק שכר המינימום, שקבע את שכר המינימום בגובה של 39% מהשכר הממוצע והועלה בהדרגה עד שהגיע ל-45 אחוזים מהשכר הממוצע באפריל 1988.
בשנת 1997 תוקן החוק כך שהשכר המינימלי הועלה ל-47.5% מהשכר הממוצע. בחוק ההסדרים של שנת 2002 הוקפא עדכון שכר המינימום לפי השכר הממוצע במשק (כדי למנוע הורדה בעקבות הירידה בשכר הממוצע ששיקפה את המשבר הכלכלי החמור באותה תקופה) ועל כן לא עודכן השכר עד סוף 2005 .
מאז תחילת שנות ה-2000 ועד פרוץ המשבר העולמי, היה הגידול בשכר המינימום גבוה מזה של השכר הממוצע במשק. בשנת 2006 נקבע כי רמת שכר המינימום תעלה ל-3,850 שקל עד למחצית השנייה של 2008. בחודש יולי 2011 הוחלט כי באוקטובר 2012 יעלה שכר המינימום ל-4,300 שקל בשתי פעימות כאשר הראשונה התרחשה במועד ההחלטה והעלתה את שכר המינימום ל-4,100 שקל.
גידול תעסוקתי מתון בחברות המושפעות משכר המינימום
בחודש נובמבר 2014 סיכמו ההסתדרות ונציגי הארגונים העסקיים על מתווה העלאת שכר המינימום במגזר העסקי אשר בהמשך חל גם על עובדי המגזר הציבורי (בהסתייגויות מסוימות). במסגרת ההסכם נקבע כי גובה שכר המינימום בשנת 2017 יעלה בשיעור חד לרמה של 5,000 שקל בשלוש פעימות.
הפעימה הראשונה התרחשה בחודש אפריל 2015 אז עלה שכר המינימום ל-4,650 שקל. השנייה בחודש יולי 2016 העלתה את השכר ל-4,825 שקל והשלישית בינואר 2017 ל-5,000 שקל. ב-30 במרץ 2015 נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לבין נציגי נשיאות הארגונים העסקיים ועל פיו הועלה שכר המינימום ל-5,300 שקל בדצמבר 2017.
בשנת 2016, היה היחס שבין שכר המינימום לבין השכר הממוצע בישראל דומה ליחס הממוצע במדינות ה-OECD בהן קיימת מדיניות של שכר מינימום.