למ"ס: השכר הממוצע של הישראלים עלה ושכרם של הזרים ירד
לפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע של עובדים ישראלים עמד על 10,262 שקל בחודש פברואר, עליה מזערית מהחודש הקודם. שכרם הממוצע של העובדים הזרים עמד על 5,778 שקל, ירידה של כמעט 5% מחודש ינואר. המגזר בו נרשמה העלייה הגדולה ביותר בשכר הממוצע: שירותים פיננסים
השכר הממוצע במשק בחודש פברואר נותר כמעט ללא שינוי יחסית לחודש הקודם, אך בעוד שבשכרם של העובדים הישראלים נרשמה עליה מזערית והוא הגיע ל-10,262 שקל, שכרם הממוצע של העובדים הזרים, המועסקים בכ- 126 אלף משרות במשק, ירד בכ-5% יחסית לחודש ינואר ונקבע על 5,778 שקל, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בשורה טובה לשרים: השכר הממוצע ממשיך לעלות
האוצר: העלאת שכר המינימום לא הביאה לפיטורים - בינתיים
גם בחודש פברואר, 34% מכלל השכירים הישראלים (1.222 מיליון) מועסקים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר גבוה מהשכר הממוצע בכלל המשק, ו-66% (2.37 מיליון) מועסקים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר נמוך מהשכר הממוצע בכלל המשק.
נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר הן במחירים שוטפים והן במחירים קבועים. בחודשים דצמבר 2017-פברואר 2018 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-3.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 2.4% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017.
שכר ממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים הוא השכר הממוצע במחירים שוטפים מנוכה במדד המחירים לצרכן של כל חודש. שכר זה מייצג את השכר ללא השפעה של עליות/ירידות מחירים במשק.
בחודשים דצמבר 2017-פברואר 2018 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-2.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.8% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017.
.jpg "(מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)")
בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-11.4% בחישוב שנתי, בחודשים דצמבר 2017-פברואר 2018, בהמשך לעלייה של 13.5% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017.
בענף מנהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-10.3% בחישוב שנתי בחודשים דצמבר 2017-פברואר 2018, בהמשך לירידה של 7.7% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2017.
ניסנקורן: "עליית השכר - תוצאה של מהלכי ההסתדרות"
"הנתונים המרשימים של עליית השכר הממוצע במשק, הם תוצאה ישירה של המהלכים החברתיים שמובילה ההסתדרות למען צמצום פערים", כך אמר היום (ב') יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.
ניסנקורן הדגיש כי: "בזכות העלאת שכר המינימום במשק ומהלכים נוספים של ההסתדרות בשלוש השנים האחרונות, הצלחנו לנער את השכר במשק מקיפאון עמוק שנמשך כעשור וחצי, וכעת במקביל לעלייה המואצת של השכר הריאלי, אנו רואים בבירור כיצד השכר בענפים המוחלשים עולה בקצב גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק".
"העלייה בשכר הריאלי, וירידה מקבילה במדדי האי-שוויון, מהווים עדות נוספת לכך שהמהלך להעלאת שכר המינימום, הביא לשיפור משמעותי במצבם של עובדים ברמות השכר הנמוכות, תוך דחיפת כל מדרג השכר כלפי מעלה והשפעה חיובית על מעמד הביניים והמשק כולו.זו הדרך היחידה להבטיח כי כל האוכלוסייה, עם דגש על העובדים המוחלשים, תוכל ליהנות מפירות הצמיחה במשק".
יש לציין, כי אתמול פורסם מחקר של הכלכלן הראשי באוצר, אשר בא לבדוק מהן ההשפעות ארוכות הטווח של העלאת שכר המינימום, ע"י בחינת אירוע העלאת שכר המינימום הקודם (בשנים 2008-2006). על פי התוצאות הראשוניות, באוצר נטען כי העלאת שכר המינימום פגעה בצורה מסויימת בתעסוקה בחברות עתירות עובדים המועסקים ברמות שכר מינימום, וזאת מספר שנים לאחר כניסתה לתוקף של ההעלאה, ולכן העלאת שכר המינימום יכולה בטווח הארוך לפגוע בתעסוקה.
לפנייה לכתב/ת 
