שופטת נגד ביטוח לאומי: "התנהלות אטומה"
אזרחית עובדת צה"ל טענה שאירוע אלים שעברה בבסיס החמיר את מצבה הנפשי והרפואי. שנים סירב ביטוח לאומי להכיר בכך, עד הכרעת ביהמ"ש
בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר
לאחרונה בהחמרה במצבה הנפשי של אזרחית עובדת צה"ל כבת 60 כפגיעת עבודה, חרף התנגדותו הנחרצת של הביטוח הלאומי. בכך שמה השופטת רוית צדיק סוף לסאגה שנמשכה שנים, ובמהלכה סירב ביטוח לאומי שוב ושוב להכיר בכך שאירוע אלים שחוותה גרם להידרדרות במצבה הרפואי והנפשי.
בתחילה ביקשה התובעת להכיר בסוכרת בלבד כפגיעה בעבודה, אך בית הדין דחה אותה. ערעור שהגישה לבית הדין הארצי התקבל בחלקו, והתיק חזר לבית הדין לעבודה שהפעם קבע שהסוכרת כן נחשבת לפגיעה בעבודה.
הסכסוך מול ביטוח לאומי החל בעקבות דחיית בקשתה של התובעת להכיר בה כנפגעת עבודה עקב אירועים חריגים שהתרחשו בבסיס צבאי בשנים 2003-2002. בתביעה שהגישה נגד המוסד ב-2010 באמצעות עו"ד בועז דרנס היא טענה שלקראת המחצית הראשונה של 2002 התעמת איתה אחד המחסנאים בבסיס, צעק עליה, קילל אותה וניסה לתקוף אותה. היא תיארה את מפח הנפש שנגרם לה, במיוחד לאחר סגירת תלונה שהגישה במצ"ח. לאחר מכן היא אובחנה עם סוכרת והחלה ליטול טיפול תרופתי עקב החמרה במצבה הנפשי.
תביעה
עובד מתנ"ס נפגע מירי – והוכר כנפגע עבודה
עו"ד ורד פרי
האירוע הפלילי לא פוענח עד היום, 7 שנים אחרי התרחשותו. בית הדין הארצי קיבל את הטענה של הנפגע שלפיה ייתכן שהירי בוצע על רקע עבודתו
אלא שהתיק עלה שוב לבית הדין ארצי לאחר שביטוח לאומי הגיש ערעור שבו טען כי הסוכרת היא תוצר של מצבה הנפשי של התובעת – שכלל אינו קשור לעבודה. בעקבות זאת החליט בית הדין הארצי למנות מומחה נפשי שיבדוק את הטענה, וכך חזר התיק שוב לשופטת צדיק מבית הדין האזורי.
היא מינתה פסיכיאטר שיבדוק אם יש קשר בין האירוע החריג לבין מצבה הנפשי של התובעת ומחלת הסוכרת. הפסיכיאטר מצא שיש 60% סבירות שמצבה הנפשי הוחמר בעקבות האירוע לעומת השפעה של 40% הנעוצה בקווי האישיות שלה.
בהסתמך על עמדתו המליץ בית הדין לביטוח לאומי להכיר במצבה של התובעת כפגיעה בעבודה, אולם עו"ד עדי וידנה מטעם המוסד סירבה להצעה וביקשה להגיש למומחה שאלות הבהרה.
מנגד הודיע פרקליטה של התובעת שהוא מוותר על הטענה לגבי הסוכרת (ומותיר את ההחלטה לוועדה הרפואית של ביטוח לאומי), אבל דורש להכיר בהחמרה במצבה הנפשי של התובעת. לפיכך, מה שנותר לשופטת צדיק לבחון הוא אם האירוע שהתובעת חוותה אכן גרם להרעה פסיכיאטרית.
תשובתה הייתה חיובית וכללה דחייה מוחלטת של הבקשה מטעם ביטוח לאומי. השופטת ציינה שחוות דעתו של המומחה הנפשי הייתה "ברורה, נהירה ומפורטת", ולכן אין סיבה להמשיך בהליך שנגרר בין ערכאות שנים רבות. לפיכך התביעה התקבלה וביטוח לאומי חויב להכיר בתובעת כנפגעת עבודה.
טרם חתימת פסק הדין מתחה השופטת צדיק ביקורת נוקבת על התנהלותו ה"מצערת והתמוהה" של ביטוח לאומי, אשר "דבק בהתנהלות נוקשה ואטומה כלפי התובעת ללא כל הצדקה". לנוכח התנהלות זו היא החליטה לחייב את המוסד בהוצאות משפט ושכר טרחה של 24 אלף שקל – סכום שנחשב גבוה במיוחד בהליכים מסוג זה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד בועז דרנס ממשרד מרקמן את טומשין
- ב"כ הנתבע: עו"ד עדי וידנה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
