כמה מרוויחים הסטארט-אפיסטים הישראלים?

נתוני הלמ"ס מתייחסים לסטארטאפים שפעלו בישראל בין השנים 2011-2016, לאחר שבשנים האחרונות נבנה בסיס נתונים רחב בתחום, העוסק בחברות הנזק. זאת, במימון ובשיתוף המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

לכתבות נוספות בערוץ הקריירה

(צילום: shutterstock)

בסיס נתונים זה, שמספק הצצה לאופיין של חברות ההזנק, תחומי פעילותן, שרידותן ונתוניהן הכלכליים, כגון שכר, משרות ופדיון, לא כולל נתונים על חברות סטארטאפ שפעלו בשלב ההתהוות וטרם נרשמו באופן רשמי ברשויות המס ובביטוח לאומי.

ירידה במספר החברות שנפתחו, עלייה במספר החברות שנסגרו

בישראל פעלו 4,362 חברות סטארטאפ בשנת 2016 – עלייה של 1% לעומת השנה הקודמת, המצטרפת לגידול שנתי ממוצע של 7% בין השנים 2011-2016. בשנת 2016 היו בחברות הסטארט-אפ כ-27.5 אלף משרות שכיר – עלייה של 7% לעומת שנת 2015.

בין השנים 2011-2016 נפתחו 4,029 חברות סטארט-אפ, מתוכן נסגרו או השהו את פעילותן 1,059 חברות. מהנתונים עולה גם כי בין השנים 2011-2013 חל גידול במאזן הפתיחות והסגירות של חברות הסטארטאפ, מ-410 ל-513 חברות. מאזן הפתיחות והסגירות הוא הפער בין מספר החברות שנפתחו לבין מספר החברות שנסגרו.

עם זאת, החל משנת 2014 ועד שנת 2016, חלה ירידה של 6% בממוצע שנתי במספר החברות שנפתחו, לצד עלייה של 23% בממוצע שנתי במספר החברות שנסגרו. השינוי הוביל לירידה של 29% במאזן בממוצע שנתי בין השנים 2016-2014.

(מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

אצל חברות ההזנק שנסגרו לאחר פעילות של חמש שנים לכל היותר חלה עלייה בפעילות בשנים הראשונות, אך לאחר מכן, כצפוי, חלה דעיכה עד הסגירה, עם ירידה מקצת יותר משתי משרות בשנים הראשונות, למשרה אחת עד שתיים בשנה החמישית.

אצל חברות ההזנק שהצליחו להגיע ל'הבשלה', ניתן לראות רווחיות, במסגרתה הפדיון עולה על ההוצאות, כבר בשנה השנייה לפעילותן, ולאורך כל תקופת עשר שנות הפעילות.

זאת ככל הנראה משום שחלק מחברות אלה עברו תהליך של אינקובציה (תהליך בו חברות צומחות עד לשלב המוצר, המאפשר יציאה מהירה עם המוצר לשוק) באוניברסיטאות, בבתי חולים או במאיצי חברות הנזק (תוכניות האצה שמסייעות לחברות לעבור משלב הרעיון לעסק רווחי, עם מאגר לקוחות מוחשי ופוטנציאל ממשי יותר להתרחבות, תוך מספר חודשים. אלה תוכניות שנועדו להעניק לחברות ההזנק ליווי של בעלי ידע, כמו גם גישה למשקיעים).

מרוויחים פי 1.5 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר

בשנת 2016 היו כ-27,500 משרות שכיר בחברות סטארט-אפ – עלייה של 7% לעומת 2015. נתוני הלמ"ס מלמדים כי בשנת 2016 השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות סטארט-אפ עמד על 13.8 אלף שקל – עלייה של 6% לעומת 2015, ופי 1.5 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בכלל המשק, שעמד בשנה זו על כ-9,200 שקל.

השכר הממוצע מטפס בהתאם לגודלה של חברת ההזנק. כך, בחברות סטארטאפ שבהן היו מקסימום עשר משרות שכיר, השכר הממוצע למשרת שכיר ב-2016 עמד על כ-12.3 אלף שקל בחודש. לעומת זאת, בחברות הזנק בהן היו 21 עד 50 משרות שכיר, עמד השכר הממוצע לשכיר על כ-20.5 אלף שקל בחודש. בחברות בהן היו יותר מ-50 משרות שכיר, עמד השכר הממוצע לשכיר על 21.1 אלף שקל בחודש – פי 2.3 לעומת השכר החודשי הממוצע במשק.

(מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

אבל לא כל אזורי הארץ נהנים מפוטנציאל השכר הזה. עיקר הפעילות של חברות הסטארט-אפ בישראל מתרחשת במחוזות תל אביב והמרכז, כך ש-72% מחברות הסטארטאפ ו-78% ממשרות השכיר בחברות כאלה, מרוכזים בשני מחוזות אלה.

ב-2016 פעלו במחוז תל אביב 1,863 חברות הזנק, נפתחו בו 268 חברות ונסגרו 159 חברות. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות הזנק הוא גם הגבוה ביותר בארץ במחוז תל אביב, כמצופה, ועומד על 14,600 שקל. במחוז זה מרוכז 51% מסך השכר בחברות הזנק. כך, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות סטארטאפ במחוז ירושלים עמד על סכום הרבה יותר נמוך – 11,700 שקל, ואילו במחוז הדרום על 11,200 שקל.

השכר הגבוה ביותר: בתחום תוכנות האבטחה

במה עסקו 27,500 השכירים בחברות ההזנק בשנת 2016? כ-64% מהן עבדו בתחומי פעילות מבוססי תוכנה - יישומים לתעשיות ולעסקים, מידע רפואי, אינטרנט, יישומים לטלפון נייד, אבטחה, מסחר אלקטרוני ופרסום. השכר הגבוה ביותר מבין תחומי הפעילות ב-2016 נרשם בתחום תוכנות האבטחה, ועמד על 18,600 שקל בממוצע בחודש.

(מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

חברות הזנק מהירות צמיחה, שהן חברות עם 10 משכורות שכיר ומעלה, הציגו גידול שנתי ממוצע של יותר מ-20% במשרות השכיר שלהן, לאורך תקופה של שלוש שנים. 190 חברות הזנק הוגדרו בשנת 2016 חברות מהירות צמיחה, והן היוו כ-14% מסך חברות ההזנק שפעלו בשנה זו. 36 מסך החברות מהירות הצמיחה בשנת 2016 היו חברות הזנק איילות, שהן חברות מהירות צמיחה עם יותר מ-10 משרות שכיר, שסך שנות הפעילות שלהן לא עולה על חמש שנים. הן היוו 7% מסך חברות ההזנק.

בין השנים 2016-2014 קיבלו כ-14% מחברות הסטארטאפ מענק לביצוע מו"פ מרשות החדשנות (שמחליפה את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה), לפחות בשנת פעילות אחת מתוך שנות הפעילות בהן פעלה החברה. המענקים הסתכמו בשנת 2016 בכ-493 מיליון שקל – ירידה של 37% בהשוואה לשנת 2015. מתוך סכום זה, 102 מיליון שקל חלוקו לחברות שעוסקות בתחום הטכנולוגיות הרפואיות. הסכום מממן כ-50% מסך עלויות הפרויקטים במו"פ בתחום זה.

שיעור החברות הגבוה ביותר שקיבל מענק מרשות החדשנות נרשם בתחום פעילות המוליכים למחצה (15%). לעומת זאת, שיעור החברות הנמוך ביותר שקיבלו מענק מרשות החדשנות נרשם בתחום המסחר האלקטרוני (1%).