כשהבחור שאת מאוהבת בו לא רוצה זוגיות
"הוא אמר לי שהוא לא סגור על עצמו בחיים אז הוא לא יכול כרגע להיכנס למערכת יחסים מחייבת. מאז אנחנו בקשר ללא הגדרה שבו אני כל פעם מחדש נשברת, אומרת לו שאני רוצה יותר, מקבלת את אותו 'לא' מבולבל, עוזבת וחוזרת אליו שוב ושוב. וזה נמשך ככה כבר מעל שנה". אימון אישי
היא מגיעה אליי לפגישה באיחור של כמה דקות, כשהיא ללא אוויר ונוטפת זיעה מהחום הקיצי והמהביל. "לא תכננתי את הזמן כמו שצריך, אני מתנצלת! אוף. זה כל כך אופייני לי", היא מתיישבת בחיוך מתנצל. זאת הפגישה הראשונה שלנו ביחד, ואחרי שהיא חוזרת למצב צבירה רגוע ומוצק, אני שואלת את הילה מה מביא אותה אליי. "אני כבר שנה בתוך מעגל שאני מבינה שהוא לא טוב לי, ולמרות זאת אני לא מצליחה לצאת ממנו", היא עונה. אנחנו ממשיכות לשוחח ותוך כדי שיחה מתגלה מעגל ההרס העצמי שלה, שמתבטא בלאהוב ולאהוב מאוד את כל מה שאי אפשר.
זה סיפור קלאסי, וכל כך כואב. היא הכירה את חגי דרך אפליקציית היכרויות ותחילה היה נדמה שהכול ביניהם מעולה. "זה לא היה רק סקס בהתחלה", היא מבהירה. "יצאנו חודש והיה חיבור מושלם. הוא היה כל מה שחיפשתי". עד שהיא הבינה שחגי לא בנוי לזוגיות: "לדעתי בעיקר כי הוא לא סגור על עצמו בחיים אז הוא לא יכול כרגע להיכנס למערכת יחסים מחייבת. מאז אנחנו בקשר ללא הגדרה שבו אני כל פעם מחדש נשברת, אומרת לו שאני רוצה יותר, מקבלת את אותו 'לא' מבולבל, עוזבת וחוזרת אליו שוב ושוב. וזה נמשך ככה כבר מעל שנה. זאת הסיבה שבגללה הגעתי אלייך".
עמוק בתוך השיחה שלנו אני מבינה שהילה נאחזת בתקווה שמשהו ישתנה, נאחזת בסיכוי שחגי יבין שהוא מפסיד אותה, זקוק לה ולבסוף יסכים להתמסר. "זה קרה לחברה שלי. היא הייתה עם בעלה שנה וחצי בלי מחויבות, עד שהוא הבין שהוא לא יכול בלעדיה", היא אומרת. "אני יודעת שיש מלא סיפורים כאלה אבל בינתיים אני סובלת ואף אחד לא מבטיח לי כלום. אני בת 34. אין לי זמן מיותר לבזבז". הילה מבינה טוב מאוד שהמצב, כפי שהוא מתנהל עכשיו, פוגע בה. היא שומעת את זה מכולם וכבר נמאס לשתף חברות בגלל זה. משהו בה נאחז בקשר והוא לא קשור לראש אלא לחדר בלב שלא מצליח להרפות.
כשאנחנו נאחזים במשהו ולא משחררים, אחיזה שמכאיבה לנו ולוקחת מאיתנו יותר מדי אנרגיה, יש לכך סיבה. כל התנהגות שלנו, שלילית ומאמללת ככל שתהיה, יש בה גם משהו שאנחנו "מרוויחים" ממנה, ועד שלא נכיר בכך לא נוכל לשחרר את האחיזה בדבר, ובמקרה של הילה – בחגי. הילה נאחזת בחגי כי היא אוהבת אותו, אבל לא רק. הפנטזיה העמוקה שמתחזקת את הקשר והתלות שלה בו היא הרצון שיום אחד חגי יבין עד כמה הילה משמעותית בחיים שלו. בסתר נפשה היא מייחלת שחגי יבין שהיא-היא האישה שחיפש. היא עובדת בשביל זה קשה, נמצאת שם בשבילו כשהוא שבור מהחיים, וזה קורה הרבה. הילה עובדת בשביל האהבה הזאת. היא עובדת כדי שחגי יראה אותה וזה לב הפרדוקס הכואב.
זרקור פנימי
בתוך התהליך שלנו הגדרנו שהשיח הפנימי של "אני צריכה לעזוב אותו" - יצא מהחדר, כי הוא לא רלוונטי. שלב ההכרה במה אני מסוגל או לא מסוגל לעשות הוא שלב קריטי, כי אם לא נכיר בגבולות היכולת שלנו רק נשחזר את חוסר המסוגלות, נוריד עוד יותר את הביטחון הפנימי שלנו וננציח את אי לקיחת האחריות. כשפינינו אותו החוצה התפנה מקום לטפל באחיזה עצמה. ככל שהילה דיברה ואני שאלתי, היא הבינה עד כמה עמוק חוסר הביטחון שלה, ועד כמה היא זקוקה לאישור מחגי כדי להרגיש ראויה.
בדיוק בנקודה הזאת החל השינוי. הפכנו את המשפך והדלקנו זרקור עליה, על חייה התקועים. היא אומנם עובדת במשרה נחמדה אבל זה לא מה שרצתה באמת. בין לבין, הילה עוד מתמודדת עם שאריות של הפרעות אכילה ישנות שגורמות לה לא פעם לשנוא את גופה, היא מתמודדת עם הפחד המשתק להתחיל שוב מחדש, והיא חרדה שלא תמצא מישהו חדש שיאהב אותה.
השחרור מהאחיזה הגיע בצעדים קטנים, בשינויים של הבנה ואז בעשייה מרובה ואמיתית למען עצמה. הילה החלה לקחת אחריות על האושר שלה ועל תחושת הערך העצמי. את הזמן שהשקיעה בחגי ובמחשבות על חגי היא החלה למלא בדברים שרצתה ומילאו אותה. במקביל, היא הצליחה כל פעם מחדש לשחרר מעט את האחיזה, ליזום פחות, להגיד "לא" למה שמפריע לה, ובסוף להצליח לראות את עצמה יוצאת שוב למסע למציאת אהבה, רק שהפעם פניה נשואות אל מערכת יחסים שיש בה הדדיות ותיאום ציפיות.
חמוטל לוי לשם היא מאמנת אישית בנקודתיים - תהליכי זוגיות. מוזמנים ומוזמנות לקבוצת הפייסבוק עושים אהבה
