עוזרת בית שעבדה ב"שחור" תבעה את מעסיקיה

עובדת משק בית סירבה להצעת בני זוג להעסיק אותה כשכירה. כשפוטרה היא פנתה לבית הדין, שמתח עליה ביקורת אבל קיבל את תביעתה

עו"ד ואיל אבו יוסףפורסם: 26.05.18 , 08:19

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של עוזרת בית לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות, אף שהוכח שבמשך שנים התעקשה לקבל מבני הזוג שהעסיקו אותה את משכורתה ב"שחור". השופטת שרה שדיאור מתחה ביקורת על התנהלותה ועל מהימנותה, אבל פסקה שאין להתעלם מיחסי העובד-מעסיק בין הצדדים.

התובעת החלה לעבוד אצל בני הזוג באוקטובר 2007 והסתיימה בינואר 2014. בתחילת התקופה עמד שכרה על 35 שקל לשעה ובסוף התקופה על 38 שקל לשעה. בתביעה שהגישה בדצמבר 2014 היא טענה שמאחר שפוטרה מבלי שקיבלה הודעה מוקדמת, ולנוכח קיומם של יחסי עבודה בינה לבין בני הזוג, מגיעים לה פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

דיני עבודה

30 אלף ש' לעובדת שכונתה "בהמה מפגרת"

עו"ד חגי ויסוצקי

מנהלת בשירות טלמרקטינג של חברת "שניר אפיקי ניהול" השפילה עובדת לעיני חבריה. אחרי שהעסקתה הסתיימה, היא הגישה לביהמ"ש תביעת פיצויים

30 אלף ש' לעובדת שכונתה "בהמה מפגרת"

לדבריה, מאחר שלא שולמו לה תשלומים נוספים מעבר לסכומי השכר השעתי, מגיע לה פיצוי עבור רכיבים נוספים הנובעים מקיום יחסי העבודה בין הצדדים, כגון דמי הבראה, חופשה, חגים ופנסיה.

מנגד טענו בני הזוג שהתובעת בחרה במודע לתת שירות כ"קבלן עצמאי" וסירבה ולהצעתם להירשם בביטוח לאומי ולעבוד כשכירה תמורת 25 שקל בשעה. לכן, התעקשו, היא לא זכאית לרכיבי שכר וזכויות הנובעות מיחסי עובד-מעסיק.

השופטת שרה שדיאור ציינה שהתובעת נהגה לקבל במודע ממעסיקים רבים תשלום גבוה במזומן עבור עבודתה, ללא תלושי שכר, ונרשמה במקביל בשירות התעסוקה לקבלת השלמת הכנסה. היא מתחה עליה ביקורת חריפה והוסיפה שעדותה הייתה מלאת סתירות, דבר שפגע במהימנותה.

בהקשר זה היא ציינה כי באופן מודע ושיטתי בחרה התובעת לא להירשם כעובדת כדי לשמור על זכויותיה במשרד השיכון ובביטוח לאומי, וכדי להתחמק מתשלומים לרשויות המס.

עם זאת הבהירה השופטת שדיאור שבפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע באופן עקבי שמתקיימים יחסי עובד-מעסיק מול עובדת משק בית. לדבריה, אף שמקובל לשלם לעובדי משק בית את שכרם במזומן, הם לא נחשבים עצמאיים, ואין בהיעדר של ראיה בכתב לתשלום השכר כדי לקבוע את מעמדו של העובד.

משכך נפסק כי בין התובעת לבין בני הזוג התקיימו יחסי עובד-מעסיק. לפי העדויות והראיות שהוצגו בפניה קבעה השופטת שהתובעת הועסקה בהיקף של 28% משרה וכי היא אכן פוטרה ללא הודעה מוקדמת בניגוד לחוק.

לנוכח זאת נפסק כי בני הזוג ישלמו לה כ-36 אלף שקל עבור פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיטורים שלא כדין, דמי הבראה, חגים וחופשה וכן הפרשות לפנסיה. לסכום זה יתווסף שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 שקל.