"לא הכול סובב אצלנו סביב הילדים"
הם יוצאים מהבית ב-4:30 לפנות בוקר, מנהלים קריירות בתחומי ההפקות וההייטק ומגדלים חמישה ילדים. טלי ורן רגב מסבירים איך הם עושים את זה, מי אחראי על הכביסות ומתי עולים רגשות אשם
שילוב בין עבודה להורות הוא תמיד סוג של אתגר, בעיקר אם אתם חולמים על משפחה גדולה וקריירה משגשגת, ולמרות זאת, טלי ורן רגב מבית אלפא מרגישים שהם מצליחים לעשות את זה.
הם עברו לבית אלפא מפתח תקווה לפני שלוש שנים, ויחד מגדלים את חמשת ילדיהם (6, 11, 13, 15 ו-20). במקביל הם מצליחים לנהל קריירה - הוא בעולם ההייטק והיא כבעלים של משרד הפקות להצגות והפעלות לילדים הממוקם בפתח תקווה, וכשחקנית העומדת מאחורי הדמות "אמא טלי" שמופיעה ברחבי הארץ.
"הילדים שלי הם לא המרכז היחיד של העולם שלי שהכל מסתובב סביבו", אומרת טלי. "אני אוהבת ילדים ומאוד אוהבת את הילדים שלי. תמיד ידעתי שאני רוצה משפחה גדולה. עם זאת, יש דברים נוספים שאני אוהבת לא פחות, והם קשורים לתחומים שאני רוצה להתפתח בהם. אני מאמינה שאפשר לשלב בין העולמות".
רן וטלי עובדים משעות הבוקר המוקדמות, ובמרבית הימים חוזרים הביתה בשעות הערב, כך שבמהלך היום ילדיהם דואגים זה לזה ולמטלות הבית. "במהלך היום אין לי הרבה חיבור עם הילדים או עם הבית. אני חושבת שהם כבר התרגלו שאם צריך משהו בבוקר הם מתקשרים לרן".
נוהל בוקר
פעמיים בשבוע, בדרך כלל, טלי ישנה אצל הוריה בגבעת שמואל, קרוב למשרד, מכיוון שהיא מסיימת לעבוד בשתיים בלילה ומתחילה לעבוד למחרת בשש וחצי בבוקר. בשאר הימים היא יוצאת מהבית ב-4:30 בבוקר, מלבד יום אחד שבו היא אחראית על הילדים בבוקר.
פעמיים בשבוע רן מארגן את הילדים (בשאר הימים הוא יוצא מהבית ב-4:30 בבוקר), ופעמיים בשבוע אמו של רן עוזרת בשעות הבוקר. "יש מקרים נדירים שהם מתעוררים לבד והגדולים מתפעלים, אבל אנחנו משתדלים שזה לא יקרה", אומרת טלי.
"אנחנו צריכים לתפוס את המקום של ההורים ולראות איך אפשר לעזור זה לזה להסתדר", מספרת ספיר (15). "אין יותר מדי מה לעשות כי זה המצב. פשוט למדנו עם הזמן להיות אחראים זה על זה".
טלי מספרת שאף פעם לא יצאה לחופשת לידה, ותמיד חזרה לעבודה כמה ימים לאחר הלידה. היא עבדה בעבר כגננת והייתה הגננת של הילדים שלה.
נותנים לילדים דוגמה אישית
"זו דרך החיים שבחרתי, כי ככה אני רוצה לחיות וככה אני מאמינה שלילדים שלי הכי טוב והכי נכון", אומרת טלי. אנחנו כן נמצאים במקומות שצריך, כדי להיות אוזן קשבת, והילדים מספרים ומשתפים. אני יודעת מה קורה עם כל אחד מהם, אני יודעת מה כל אחד מהם אוהב, ממה הוא מתאכזב ועל מה הוא כועס. אני שם וגם רן.
"אני חושבת שזה משהו שמחשל אותך אחר כך לחיים. אתה לומד להתמודד עם אכזבות, לפעמים כשיש לצידך מישהו ולפעמים גם לבד. אני חושבת שזה ייתן להם אפשרות להיות יותר עצמאים בבגרותם. אנחנו נותנים להם דוגמה אישית, והם לומדים להיות מצטיינים והישגיים".
מי אחראי על מטלות הבית?
טלי: "הילדים עוזרים בהכל - בניקיון, בבישול ובכביסות. אין תחזוקה חיצונית, הכל אנחנו עושים והילדים מעורבים. רן אחראי על האוכל ואני על הכביסה. הוא דואג שיהיה אוכל חם במקרר תמיד, למקרה שהילדים בבית ורעבים. לפעמים הם גם הולכים לאכול אצל אמא שלו".
מה בכל זאת קשה באורח החיים שבחרתם?
"מפני שאורח החיים שלנו הוא לא שגרתי ולא מאוזן, אז יש לפעמים חילוקי דעות בין רן לביני בנוגע לשעות העבודה שלי. יש לפעמים אי שביעות רצון מכך שאמא לא ישנה בבית, בעיקר אצל הקטנים, זה עצוב להם. אבל אלו דברים שמדברים עליהם ועושים את ההחלטות".
מתי עולים רגשות אשם?
"כשאני מסיימת מופע של 'אמא טלי', ובסוף המופע כל הילדים רצים להצטלם איתי, אז יש לי לפעמים צביטה בלב כי הרבה פעמים כשיש כזה מופע אני לא אוכל לחזור לישון בבית, כי זה יום שנגמר מאוד מאוחר.
"יש היי אחרי המופע, ויש צביטה כזאת שאני לא חוזרת להיות עם הילדים שלי. כל הילדים קיבלו את החיבוק שלי חוץ מהילדים שלי. פתאום אחרי המופע אני לבד. אין טעם לחזור הביתה כי הילדים ישנים, אז יש תחושת החמצה. עם זאת, אני מרגישה סיפוק מהמופע ומהעשייה".
לפנייה לכתב/ת 
