הכסף שלכם הפך נגיש? אל תמהרו למשוך אותו
אחרי שהוסר המחסום מהמיליארדים הכלואים בקופות הפיצויים של הציבור, עדיין לא בטוח שכדאי לכם למשוך את הכסף. הכספים הנעלמים, המסים שלא מרפים והטיול לתאילנד שיחתוך לכם את הפנסיה – זה מה שכדאי לכם לדעת
האם גם לכם יש כספי פיצויים שלא הצלחתם להגיע אליהם? בקופות הגמל, הפנסיה והביטוח כלואים מיליארדי שקלים, כספי פיצויים שהגישה אליהם נמנעת מעשרות אלפי חוסכים.
עובדים שבמשך שנים המעסיק שלהם הפריש כספים לטובת פיצויים, מגלים כשהם באים למשוך את הכסף, שחלה עליהם חובה להביא אישור מאותו מעסיק, כדי לשחרר את החיסכון.
במקרים רבים מדובר בקופות ישנות שכספי הפיצויים בהם הופקדו לפני עשרות שנים. מקום העבודה ההוא כבר לא קיים – נסגר או פשט רגל, המעסיק אולי הלך לעולמו כבר, והדרישה לאישור של אותו מעסיק, נועלת למעשה את האפשרות להגיע אל הכסף.
יש מי שמנהל מאבקים והתכתבויות ממושכות עם קופות הגמל והפנסיה, או פונה לכונס הנכסים לקבלת אישור (במקרה של פשיטת רגל של המעסיק) מתעקש, ואולי מצליח למשוך את הכסף, אבל רוב החוסכים האלה, די מתייאשים מהרגע שקיבלו סירוב, והכסף הזה נשאר בקופה.
אמנם השבוע אושר (לקריאה שנייה ושלישית בכנסת) תיקון בחוק שצפוי להיכנס לתוקף בקרוב, שיחייב את מנהלי החסכונות לשחרר את הכספים גם אם לא נמסרה להם הסכמה בכתב מהמעסיק. אין ספק כי המהלך הזה צפוי להקל על ציבור החוסכים ועם זאת, בנושא של משיכת כספי פיצויים יש עוד כמה נקודות קריטיות שחשוב מאוד להכיר.
שימו לב לתשלום המס
ההפקדה החודשית לחיסכון הפנסיוני של העובד כוללת שלושה מרכיבים – חלקו של העובד שיורד משכרו, חלקו של המעביד וחלק נוסף אותו מפריש המעביד ומיועד לפיצויים. גם אם העובד לא פוטר וקיבל בפועל את כספי הפיצויים לחשבונו, החיסכון בקופת הפיצויים שמור לו והוא רשאי לפדות את הכספים הללו (בכפוף לכללים), או להשאיר את הכסף עד גיל הפרישה, כך שיהווה חלק מקצבת הפנסיה שיקבל החוסך (כל זאת בהנחה שבהסכם עם המעסיק לא נכתב במפורש שכספי הפיצויים שייכים לו).
כדי לפדות את כספי הפיצויים יש צורך כיום בשני אישורים עיקריים (חוץ מטפסים טכניים כגון טופס משיכה או צילום תעודת זהות וכדו').
1. אישור מהמעסיק שהוא מסכים לשחרור הכספים – עליו חל התיקון בחוק שהזכרנו, כך שלא יהיה בזה צורך יותר.
2. אישור מרשות המסים שתכליתו לקבוע האם וכמה מס עלינו לשלם. אישור זה מתקבל על ידי הגשת טופס 161 אותו ממלא המעביד בעת סיום יחסי העבודה ולגביו לא חל כל שינוי - עדיין יש צורך להציג אותו בפני מנהל החיסכון.
כאמור, גם אם לא יהיה יותר צורך באישור מעסיק, עדיין קיימת חובה להציג למנהלי החיסכון טופס 161 כדי שידעו כמה מס לנכות לפני שישחררו את הכסף. נציין בהקשר זה שבעיקרון לעובד יש זכות לפטור ממס על חלק מכספי הפיצויים, עד תקרה מסוימת.
אם לחוסך אין טופס כזה, למשל במקרה והמעסיק לא מילא את הטופס בזמנו וכעת כבר אין עם מי לדבר כי המעסיק כבר לא קיים, במקרה כזה רשות המסים צפויה לחייב את החוסך במס בהתאם למס השולי שלו (שיעור המס שנקבע לו בהתאם למכלול הכנסותיו).
מה קורה כאשר אותו זכאי נפטר וצבורה לזכותו קופת פיצויים?
היורשים הרלוונטיים, יוכלו למשוך את הכסף תוך הגשת המסמכים הנדרשים (כגון צו ירושה וכדו') ובצירוף טופס 161. אם אין את הטופס הזה ואי אפשר להשיג אותו, ינוכה בדרך כלל מס בהתאם לתחשיב שנעשה על פי פרמטרים מיסויים של הנפטר הנכונים למועד פטירתו.
האם כדאי למשוך את כספי הפיצויים?
כדאי לדעת שגם אם קיימת יכולת למשוך את כספי הפיצויים ואפילו חלק מהם בפטור ממס, במרבית המקרים מהלך כזה עשוי לפגוע קשות בחוסן הכלכלי שלכם בגיל שאחרי הפרישה.
על פי מיטב התחשיבים וההערכות, חוסך בקרן פנסיה שהחל לעבוד בגיל 27 ופרש בגיל 67, עשוי לקבל במקרה הטוב כ-60% מהמשכורת האחרונה וזאת בהנחה שהופרשו לו כספים לחיסכון פנסיוני באופן מלא ולכל אורך שנות עבודתו, הוא לא משך כספים מהחיסכון אף פעם, התשואה בחיסכון היתה מעל הממוצע והוא שילם דמי ניהול נמוכים מהממוצע.
אם לא התקיימו התנאים הללו, סביר להניח כי הכנסתו בגיל 67 תעמוד על כ-50% ממשכורתו האחרונה טרם הפרישה ואף פחות מכך.
למה? כמה גורמים משפיעים במשך השנים על סכום הקצבה שנקבל כגון שיעור התשואה שיניב החיסכון שברובו כלל אינו מובטח, בה בעת שתוחלת החיים עולה. כלומר, אותו סכום כסף שחסכנו במשך 30 שנה, פחות או יותר, צריך להספיק לנו ליותר שנים ממה שחשבנו קודם. זאת בעוד איכות החיים עולה – ואנחנו רוצים להוציא יותר.
כמובן, רצוי שנרוויח כמה שיותר במהלך השנים כדי שגם נחסוך יותר, אך מה לעשות שברוב המקרים זה לא תלוי בנו. אולם בתחום אחד שיקבע את גובה הקצבה שנקבל יש לנו השפעה דרמטית. מדובר במשיכת כספי הפיצויים במהלך עשרות שנות החיסכון, או ליתר דיוק - אי משיכת הכספים.
כספי הפיצויים הם חלק מהחיסכון הפנסיוני. בכל שנה מושכים אלפים רבים של חוסכים שעזבו מקום עבודה או פוטרו את כספי הפיצויים שלהם, ברוב המקרים מבלי לדעת שבמו ידיהם הם חותכים את הפנסיה שלהם ב-30% ואף יותר. פנסיה שגם כך, כפי שהסברנו, רחוקה מאוד מהשכר האחרון שהורגלנו אליו.
ההיגיון במתן פטור ממס על משיכת כספי פיצויים היה לאפשר למי שפוטר או התפטר ונמצא בתקופה של אבטלה וחיפוש עבודה, יכולת להתקיים מהחיסכון בתקופה זו. אלא שרבים שאין להם באמת צורך בכסף הזה ל"מחייה", פודים אותו לשלל צרכים אחרים – מטיול לתאילנד ועד שדרוג הרכב ובכך כאמור פוגעים בפנסיה העתידית שלהם.
יש כמובן הבדל בין אדם העומד לקראת פרישה ומבקש לפדות את הכספים למימוש התוכניות שלו בגיל הפנסיה, לבין עובד או עובדת בני 40 שמעוניינים בכסף למימון טיול לאמריקה. ניתן לומר ככלל, שמשיכה כזו מאוד לא מומלצת.
אולי יש לי או לקרובי שנפטרו קופת פיצויים מהעבר שאני לא מודע לה?
בהחלט ייתכן. ניתן להיעזר באתר הר הכסף של משרד האוצר לאיתור חסכונות אבודים וכן באתר המסלקה הפנסיונית (בתשלום) המרכזת את מכלול החסכונות (לא ניתן לקבל מידע על נפטרים).
וטיפ חשוב לסיום: בכל מקרה של סיום יחסי עובד מעביד במהלך השנים, כאשר מחליפים עבודה וכדו', צריך להקפיד לוודא שהמעסיק נותן לכם טופס 161 מלא וחתום כמו שצריך ולמרות שכמעט הכל כיום ממוחשב, מומלץ גם לשמור אותו פיזית.
לפנייה לכתב/ת 
