חילוני, לא מתייוון: הבלבול של הפורום החילוני
אין שקר יותר גס מזיהוי הציבור החילוני בישראל עם מגמת ההתבוללות-הזהותית. כותב שורות אלו הוא חילוני, וכרוב מוחלט של הציבור החילוני בישראל - גאה ביהדותו ומחובר אליה בחמישים גוונים שונים של יהדות חילונית. מי שחפצה נפשו להתייוון כאן או בברלין, זכותו - אבל אל נא יספר לנו כי הוא מוביל "תנועה רעיונית"
די לטשטוש: הוויכוח עם הפורום המכנה עצמו "החילוני" לא נוגע לשאלה מיהו חילוני ומי דתי – כי אם לשאלה מיהו יהודי ומי כבר לא רואה עצמו ככזה. כשיצאנו מעימות טלוויזיוני אמר לי רם פרומן, ראש הפורום "החילוני" בגאווה רבה "אני מתייוון" – והוא מנסה לזהות את הציבור החילוני עם המגמה הזו של איבוד זהות יהודית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אין שקר יותר גס מזיהוי הציבור החילוני בישראל עם מגמת ההתבוללות-הזהותית. כותב שורות אלו הוא חילוני, וכרוב מוחלט של הציבור החילוני בישראל - גאה ביהדותו ומחובר אליה בחמישים גוונים שונים של יהדות חילונית.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- הקונסרבטיבים זועמים: הסוכנות הכירה - אבל יוסף קיביטיה יגורש
- חוויות של דורות: ילדה מזרחית באולפנה אשכנזית
- קרייריסטית בתנ"ך: הטובים לטיס, הטובות למרגלים/
רוחמה וייס
הטבלה לא משקרת: סקר של מכון בינה משנת 2014 מצא כי רק 13% מקרב הציבור היהודי חשים שזהותם הישראלית גוברת על זו היהודית, רוב מוצק של 60% לא ראה שום הבדל בין הזהויות הנ״ל – והיתר, 27%, חשו כי זהותם היהודית קודמת.
גם ההוגים מתנגדים
בארצות הברית, מי שחשקה נפשו - מתאדה ממצבת העם היהודי ללא טענות וללא תביעות מצידו להכרה במעמדו המיוחד. אולם בישראל מבקשים מצדדי ההתבולות-הזהותית להיעשות לזרם ותנועה רעיונית. תנועה רעיונית ללא רעיון, שכן כל עיקרה ומהותה הוא בוז והתנגדות ליהדות וממילא גם לציונות, תנועתו הלאומית של העם היהודי.
אחת הטענות היותר מופרכות של אנשי הפורום "החילוני" היא כי הציונות היא תנועה חילונית. בוא נבדוק לרגע את הטענה הזו. עם מבשרי הציונות נמנים שלושה הוגים מרכזיים: הס, קלישר ואלקלעי. ״החילוני״ שבהם, משה הס, פותח במילים הללו את מכתבו הראשון בספרו "רומא וירושלים", שפורסם בשנת 1861:
״הנה שבתי, מקץ עשרים שנות התנכרות, ואני עומד בתוך עמי, משתף עצמי בחגי שמחתו ובמועדי אבלו, בזיכרונותיו ובתקוותיו... רעיון אחד שב וניצב חי לנגדי... הלוא הוא הרעיון על לאומיותי, על אחדות שאין להפרידה ממורשת אבותיי, מארץ הקודש ומעיר הנצחים, ממקום לידתה של האמונה באחדות החיים האלוהית ומברית האחווה העתידה להיכרת בין כל בני האדם...״ עם פתיח כזה לספר אני בספק אם הס היה מתקבל לשורות הפורום ״החילוני״.
אתם לא תנועה רעיונית
הבה נמשיך, בשנת 1840 כתב הסופר הנודע שמואל ליב ציטרון, על הרב יהודה אלקלעי שפעל בבלקן כי: "על פי דעותיו אפשר לחשוב אותו לחלוץ הציונות הפוליטית המודרנית״. אלקלעי היה הראשון שקרא בספרו (משנת 1845) "מנחת יהודה", לעשות את העברית לשפת דיבור: ״אין להתייאש, כי אם להשתדל ברוב עוז ותעצומות להקים את לשוננו ולהעמידה ולעשות אותה עיקר...״
הרב צבי הירש קלישר שפעל בפולין היה חלוץ רעיון פיתוחה החקלאי של ארץ ישראל והפסקת ההישענות של יושביה על כספי החלוקה. הוא היה הראשון לפנות למשפחת רוטשילד ולמשה מונטיפיורי בבקשה לרכישת אדמות ואף כינס עשרים וארבע שנים לפני וועידת קטוביץ׳ המפורסמת, הוועידה ראשונה ליישוב ארץ ישראל.
37 שנים מאוחר יותר יעמוד מנהיגה הבלתי מעורער של התנועה הציונית באולם הכנסים בבאזל ויכריז בנאומו הראשון בקונגרס הציוני הראשון, כי ״הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו אל ארץ היהודים״. ועל כך נאמר, די לבורות ודי להתנכרות. הציונות והיהדות כלים שלובים הם, ושום ניסיון לא יצליח להפריד ביניהן.
מי שחפצה נפשו להתייוון כאן או בברלין, זכותו - אבל אל נא יספר לנו כי הוא מוביל "תנועה רעיונית", שלא לדבר על ציונית. וכמו שכתב מפקד הפלמ״ח המיתולוגי ואחד מגדולי המנהיגים הציוניים, יגאל אלון: ״בקרב היהודים מצויות תמיד קבוצות אנשים שעברם רובץ עליהם כחטוטרת, והם הראשונים לערוך ניתוחים פלסטיים בקלסתרם הרוחני-לאומי כדי להתאימו לאופנה הקוסמופוליטית האחרונה... אולם רק מי שקם בו האומץ להיות הוא עצמו, תרם את התרומה הגדולה ביותר לתרבות האוניברסלית״.
- הכותב הוא ראש המכינה הקדם צבאית והמדרשה למנהיגות "תבור"
לפנייה לכתב/ת 
