למרות התנגדות האוצר: אושרה בוועדה הצעת חוק שתקל על עובדי הקבלן

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה היום (ב') פה אחד לקריאה ראשונה את הצעת החוק הקובעת כי סיום עבודה של עובד קבלן בשל סיום התקשרות בין קבלן כוח האדם למזמין השירות ייחשב כפיטורים, ויזכה את העובד בפיצויים כחוק, גם אם הקבלן הציע לו עבודה חלופית והוא סירב.

עובד או קבלן עצמאי? פסיקה בקליפורניה מערערת את "כלכלת החלטורה"

פוטרתם בלי שימוע? יכול להיות שמגיע לכם פיצוי ענק

אחת מיוזמי החוק, ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), אמרה בדיון כי "מדי מספר שנים יוצאות המדינה והרשויות המקומיות במכרז, והעובדים הם כמו חבילה שעוברת מיד ליד. יש לאפשר לעובד לאפשר בחירה חופשית ונוחה, אם הוא מעוניין להישאר באותו מקום. ומה עם הפיצויים אותם צובר אותו עובד? הכסף ששייך לו נותר אצל הקבלן הפורש. זה לא עולה לאף אחד אגורה. הכסף נמצא, כל שנותר הוא לנתב אותו לעובד".

עובדות ניקיון בשירות המדינה(צילום: גיל יוחנן)

רכז תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר, אביעד שוורץ, הודיע בדיון כי משרד האוצר מתנגד להצעת החוק, אם הוא יחול על כל עובדי הקבלן, ולא רק על העובדים באבטחה ובניקיון. "להערכתנו, הצעת החוק דורשת עלויות רבות מהמדינה, אולם טרם בדקנו אותן", אמר, "המעסיק מחויב להפריש 6% משכר העובד מדי חודש לצורך פיצויי פיטורים, אולם לא מחויב ובפועל לא תמיד מפריש מראש 2.33% נוספים לצורך השלמת מלוא פיצויי הפיטורים, שישולמו במידה והעובד אכן יפוטר".

יש לציין כי המדינה היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי הקבלן בישראל.

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) ציין: "דווקא אשמח אם הצעת החוק תגרום לעלות כספית נוספת, על מנת להרתיע מעסיקים מלאמץ צורת העסקה כזאת". ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) הוסיפה כי "המדינה מתחמקת מאחריותה כמעסיק. אם אתם מתעקשים על צורת העסקה פוגענית, תדאגו שהעובדי יקבל את מינימום הזכויות המגיעות לו".

בדיון השתתף גם עובד אגד תעבורה, עמאר אבו סמעאן, שאמר: "אחרי כל מכרז אנחנו מתחילים מנקודת אפס. החוק הזה קריטי עבורנו".

כמה עובדי קבלן מעסיקה המדינה?

לפני כשבוע עלה נושא עובדי הקבלן המועסקים על ידי הממשלה לדיון בועדה לביקורת המדינה. במוקד הדיון עמד היעדר השקיפות המוחלט באשר למספרם האמיתי של עובדי הקבלן המועסקים בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות ובשלטון המקומי, תוך פער קיצוני ביותר בין המספר המוצהר והמספר בפועל.

בישיבה טען סגן החשב הכללי באוצר, חסן אסמאעיל, כי מספרם של עובדים בתחומי הניקיון, השמירה וההסעדה בשירות המדינה נאמד בכ-15 אלף, וכי אין בידיו נתונים לגבי מספרם בענפים אחרים. לילי בן עמי מהקואליציה להעסקה ישירה, טענה מאידך כי "בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבדה, יש נתונים על 490 אלף עובדות ועובדי קבלן בשירות המדינה, ואם מקזזים עובדים ביותר ממשרה אחת – הערכתנו מתכנסת סביב 400 אלף עובדים".

יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) טענה כי הצגת הנתונים החסרים על ידי האוצר מונעת מאידאולוגיה ולא מקשיים טכניים: "הנתונים שמונחים לפנינו, של 10,000 עובדי חברת כוח אדם (המדווחים בדו"ח הממונה על השכר באוצר) ו-15,000 עובדי ספקי שירותים בשירות המדינה (המבוקרים בדו"ח החשכ"ל), הם נתונים שאינם נכונים עד כדי קיצוניות".

"עצימת העיניים הזו היא מכוונת". הוסיפה יחימוביץ. "בפועל, עובדי הקבלן העניים והמנוצלים ביותר מועסקים באמצעות 'ספקי שירותים' יחד עם שלל ספקים של מוצרים שונים, והם אפילו לא זוכים לתואר 'עובדי קבלן', משום שאיש לא סופר אותם כעובדים או כבני אדם. הם פשוט חלק מ'שירות' עמום, ולאוצר יש אינטרס חזק להשאיר זאת כך ולא לדווח עליהם כלל, כדי שלא נוכל להושיט להם סעד ולדאוג לזכויותיהם".

יחימוביץ הצהירה כי בעוד שבוע תכונס הוועדה פעם נוספת כדי לקבל נתוני אמת מהאוצר לגבי מספרם של עובדי הקבלן המועסקים בשירות המדינה. "זה השלב הראשון בטיפול בתופעה המעוותת, הלא-מוסרית והנצלנית הזו", אמרה.