שכר המינימום לשעה עלה - אך משרד העבודה לא מתכוון לאכוף
צו ההרחבה הקובע כי שבוע העבודה במשק יקוצר ב-4 שעות נכנס לתוקף לפני כחודשיים, וגרר ויכוחים בנוגע להשפעתו על עליית שכר המינימום השעתי. במסמך רשמי של משרד העבודה שהופץ בשבוע שעבר נכתב כי המשרד מכיר בעליית השכר, אך אינו מתכוון לאכוף הפרות בנושא על ידי מעסיקים - עד שיתוקן החוק
מדוע משרד העבודה לא מתכוון לאכוף את עליית שכר המינימום? לפי מסמך רשמי עליו חתומה מנהלת מנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, עמדת המשרד היא כי צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה "מעדכן הלכה למעשה את השכר השעתי של משתכרי שכר מינימום לשעה ל-29.12 שקל".
עם זאת, ההנחייה לפי המסמך היא לא לבצע אכיפה כנגד מעסיקים שימשיכו לשלם בפועל לעובדיהם שכר נמוך משכר מינימום זה, וזאת עד לעידכון שכר המינימום השעתי בחוק שכר המינימום.
עמדת המשרד, כפי שהוסברה במסמך שנועד לספק הנחיית אכיפה בנוגע לשכר המינימום השעתי, נובעת מ-"עקרון השיוויון בין עובדים המועסקים על פי משכורת, לבין עובדים המועסקים על בסיס שעתי או יומי".
למרות זאת, אגף האכיפה המנהלית הונחה לנקוט בהליכים פלילים רק כלפי מעסיקים המשלמים לעובדיהם פחות משכר המינימום השעתי הקודם, שעמד על 28.49 שקל לשעה. יש לציין כי גם באתר משרד העבודה והרווחה, שכר המינימום השעתי המעודכן עומד על 28.49 שקלים.
בתגובה לפניית ynet בנושא, מסרו ממשרד העבודה והרווחה כי "גורמי המקצוע במשרד בוחנים את תיקון שכר המינימום השעתי בחוק שכר מינימום. סמכויות האכיפה, בהתאם לחוק להגברת האכיפה, הינם של תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום, וכן תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, ובשים לב לכך לא ניתן לבצע אכיפה לעת הזו. יובהר, כי הזכות המהותית לתשלום שכר שעתי גבוה יותר קיימת לעובדים, ואין באי האכיפה כדי לבטל את הזכות הזו. השכר השעתי יעודכן באתר".
עניין של פרשנות
ב-1.4.18 נכנס לתוקף צו ההרחבה שקבע כי שבוע העבודה במשק יקוצר ל-182 שעות. הפרשנות המיידית שניתנה לצו זה על ידי ההסתדרות היתה שכנגזרת מכך, שכר המינימום השעתי - שכעת יחושב לפי 182 שעות עבודה - עולה באופן מידי ל-29.12 שקל לשעה, במקום 28.49 שקל לשעה.
העלייה בשכר המינימום השעתי היא אמנם מזערית, כ-2%, אך בעוד קיצור שבוע העבודה כמעט ולא משפיע בפועל על עובדים רבים המועסקים במשרות גלובליות, יש לעלייה זו השפעה על העובדים העניים במשק, אשר מועסקים במשרות חלקיות בשכר מינימום - ומדובר בכמות לא מבוטלת של ישראלים.
בנשיאות הארגונים העסקיים התנגדו בתחילה לפרשנות זו, כאשר יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, טען בכל תוקף כי הצו מתייחס אך ורק לעובדים במשרה מלאה, ולא תהיה לו השפעה על שכר המינימום השעתי.
"חשוב להבהיר, וזאת על מנת למנוע בלבול אצל העובדים, כי שבוע העבודה יקוצר בשעה אך ורק לעובדים העובדים במשרה מלאה, והצו לא משפיע על עובדים במשרה חלקית או על חוק שכר המינימום במשק", נמסר אז מנשיאות הארגונים העסקיים.
בתגובה הצהיר יו"ר ההסתדרות באולפן ynet כי אין דרך אחרת לפרש את הצו, וכי על המעסיקים לחשב את שכר המינימום השעתי לפי 182 שעות עבודה חודשיות הנגזרות משכר המינימום החודשי, שעומד כעת על 5,300 שקל. "אני מכבד הסכמים, וההסכמים מחייבים חלוקה ב-182, גם במשרות חלקיות" הצהיר ניסנקורן והבטיח לקיים: "כל אחד יראה בחודשים הקרובים שלא ישלמו פחות מ-29.12, ואיפה שישלמו פחות - אנחנו נהיה שם. נדאג גם שיתקנו את החוק בהתאם. אם צריך לתקן אותו אנחנו נתקן אותו, ואני אעמוד על זה כי זה מתחייב".
לאחר מכן קיבלו בנשיאות הארגונים העסקיים את עמדת ההסתדרות, כאשר יו"ר ההסתדרות ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים הגיעו להסכמה לפיה משמעותו של הצו היא עליית שכר המינימום השעתי, והודיעו על כך במסמך רשמי.
מההסתדרות נמסר כי בימים הקרובים יצאו בקמפיין הקורא לכל העובדים שמשתכרים שכר מינימום שעתי, ושכרם לא הועלה בהתאם, לפנות להסתדרות כדי שיוכלו לפעול להסדרה מול המעסיקים.
לפנייה לכתב/ת 
