נתניהו מקדם את חוק הגיוס, למרות התנגדות חרדית: "לא מפחד מבחירות"

בנימין נתניהו (צילום: מארק ישראל סלם)

חוק הגיוס יגיע לאישור בקריאה ראשונה בכנסת - כך הודיע היום (א') ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת ראשי הקואליציה. לדבריו, בשבוע הבא יסתיימו 21 ימים של תזכיר חוק הגיוס ואז יהיה ניתן להביאו לקריאה ראשונה בכנסת. נתניהו הוסיף: "לאחר הקריאה הראשונה תתקיים התדיינות בין כל מרכיבי הקואליציה על מנת להגיע להסכמה רחבה לקראת הקריאה השנייה והשלישית".

מנחם אליעזר מוזס, יעקב ליצמן, מאיר פרוש וישראל אייכלר. סגני השרים והח"כים שצפויים לפרוש מהקואליציה אם חוק הגיוס יאושר(צילום: צילום: מיכאל קרמר, אלכס קולומויסקי)

התנגדות המפלגות החרדיות למתווה הגיוס מבוססת על הוראתה של מועצת גדולי התורה, הפלג החסידי במפלגת יהדות התורה מלפני כשבועיים, לפרוש מהקואליציה אם חוק הגיוס החדש יאושר, אלא במקרה של תיאום עמם ובכפוף להסכמתם. ההחלטה מחייבת את סגני השרים יעקב ליצמן ומנחם אליעזר מוזס. היא אינה נוגעת לנציגי הליטאים - חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר - וכמובן שלא את ש"ס.

בש"ס וביהדות התורה לא ממהרים להכריז על משבר קואליציוני, למרות קולות של התנגדות פומבית. בישיבת ראשי סיעות הקואליציה שהתקיימה היום הודיע יו"ר ש"ס, השר אריה דרעי, לראש הממשלה, כי על פי הוראת מועצת חכמי התורה, סיעת ש"ס מתנגדת לחוק הגיוס במתכונתו הנוכחית ותצביע נגדו במליאת הכנסת: "כפי שהבהרנו עם קבלת תזכיר החוק, אנו רואים בלימוד התורה ערך עליון בעם ישראל ונעמוד בתוקף שכל לומד תורה יוכל לשקוד על תלמודו ללא הפרעה. לא ניתן יד לשום פגיעה בלומדי התורה או במעמדם של בני הישיבות". 

עם זאת, גורם בכיר במפלגות החרדיות אמר ל-ynet כי אין בכוונתן לפרוש מהממשלה כל עוד החוק בגרסתו הנוכחית לא יאושר סופית. "כולנו כמובן נצביע נגד, אבל גם אם החוק יעבור נמתין לראות מה קורה איתו לאחר מכן והאם התיקונים שאנחנו מתעקשים עליהם מבוצעים", אמר, "מועצת גדולי התורה החסידית הורתה לח"כים לפרוש רק אם הוא יאושר בריאה שניה ושלישית - וכך ננהג".

התנגדות פומבית. השר אריה דרעי(צילום: אלכס קולומויסקי)

ההערכה היא כי החרדים מעוניינים בקידום החוק, גם במתכונתו הנוכחית, מבלי לזקוף אצבע בעדו - ככל הנראה בתמיכה של יש עתיד, שבירכה עליו, ובהימנעות המפלגה הערבית המשותפת, והם מתואמים בעניין עם ראשי הקואליציה ועם ראש הממשלה.

בש"ס וביהדות התורה מבינים כי גם אם ישנה מחלוקת על פרטי החוק, הכיוון הכללי שלו חיובי מבחינתם, ולכן מוטב להתחיל בתהליך החקיקה ולשפץ את ההצעה בהמשך מאשר לגנוז אותה לחלוטין כעת, חודשיים לפני מועד פקיעת חוק הגיוס הקיים, שמשמעותה חובת גיוס לכל תלמידי הישיבות.

סיבה נוספת להסכמה שבשתיקה מצד החרדים לאישור החוק בקריאה ראשונה היא ההערכה כי הכנסת לא תספיק להשלים את החקיקה עד 1 בספטמבר והמדינה תבקש מבג"ץ להאריך לפרק זמן נוסף את החוק הקיים, עד שהצדדים יגיעו להסכמות בעניין. בקואליציה משוכנעים כי אם יציגו לבית המשפט התקדמות מסוימת בצורה של אישור הצעת החוק החדשה בקריאה ראשונה, ייענו השופטים לבקשת הדחייה.

חוק הגיוס מבוסס על המלצות שהגישה הוועדה לבחינת גיוס בני הציבור החרדי. עיקריה נוגעים להוספת מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי שיקדמו השתלבות בתעסוקה. לצידם ממליצים הרחבה של סנקציות מנהליות נגד עריקים ומשתמטים, קביעת יעדי גיוס חדשים לצה"ל ולשירות הלאומי, העלאה שנתית הדרגתית במספר המשרתים, סנקציות כלכליות משמעותיות על אי-עמידה ביעדי הגיוס וקידום הטבות ותגמולים לכלל המשרתים.

המלצות הוועדה המלאות קובעות, בין היתר, כי אי-עמידה ב-85% מיעדי הגיוס במשך שלוש שנים ברציפות תביא לביטול התיקון לחוק. כמו כן, יינתנו הטבות ותגמולים לכלל המשרתים על מנת לצמצמם את אי-השוויון, תקודם הרחבה של סנקציות מנהליות על ישיבות נגד עריקים ומשתמטים וצה"ל והשירות הלאומי יוסיפו מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי שיקדמו השתלבות בתעסוקה.

המתווה החדש מכשיר למעשה את המציאות שהייתה עד כה, עם יעדי גיוס, מושג אמורפי ומחייב פחות מאשר מכסות גיוס שנתיות בהם ייכללו חרדים שיחויבו לשרת בצבא או בשירות אזרחי-לאומי. לפיכך מעריכים כי לא יעמוד במבחן בג"ץ.