הטבות ליזם, כרטיסים למקורבים: העיריות והליקויים
דו"ח המבקר על הרשויות חושף שורת ליקויים חמורים: עיריית ראשל"צ מכרה שטח ענק "תוך הפרת הדין והטבות של ממש ליזם פרטי על חשבון הציבור", בחבל מודיעין הזמינו את עובדי המועצה ובני משפחותיהם לכנסים באילת על חשבון התושבים ובאשדוד חילקו כרטיסים למופעים למקורבים
מתן הטבות של ממש ליזם על חשבון הציבור בראשון לציון, שיפוץ מבנה ציבורי שנמשך שנים ברחובות, שימוש בנכסי עירייה ללא תשלום בפתח תקווה, משרד ממשלתי שחמק מתשלומי ארנונה וגם ישיבות מועצה שהתקיימו מאות קילומטרים מהיישוב. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, חושף סדרה של ליקויים ברשויות המקומיות בדו"ח המתפרסם אחר הצהריים (יום ב').
עוד כתבות על הדו"ח:
המגזר הערבי: 127 אלף תלמידים בלי מיגון
מועצה מפרה חוק ובונה ללא רישיונות במאחזים
ראשון לציון: הטבות ליזם על חשבון הציבור
מבקר המדינה מצא ליקויים חמורים בפעולות עיריית ראשון לציון והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של העיר בכל הקשור לעסקה למכירת זכויותיה של העירייה על קרקע הצמודה לפארק האגם (במערב העיר, ליד יס פלנט והסופרלנד) ליזם פרטי, לשם הקמת מרכז לכנסים, אירועים ומסחר.
המבקר כתב כי פעולותיהן נעשו תוך הפרת הדין ותוך מתן הטבות של ממש ליזם על חשבון הציבור, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובתן להחזיק ולנהל את נכסי העירייה וענייניה כנאמנת הציבור.
עוד כתב כי העירייה נתנה עדיפות לקידום האינטרסים הפרטיים של היזם על חשבון האינטרס הציבורי, תוך פגיעה בעיקרון השוויון ופגיעה קשה באמון הציבור. בדו"ח נכתב כי לראש העיר דב צור הייתה היכרות מוקדמת עם היזם, דבר שהעמיד אותו במצב של חשש לניגוד עניינים לכאורה, ולמרות זאת הוא היה מעורב בתהליך קבלת ההחלטות ובדיונים פנימיים הקשורים ביזם בנושא עסקת המכירה.
במבוא לפרק העוסק בראשון לציון כתב המבקר כי דב צור מכהן כראש עיר מאז 2008 ואילו ח"כ דוד ביטן כיהן כממלא מקום ראש העיר בשנים 2013 עד 2015. זו הפעם היחידה שביטן מוזכר בשמו בדו"ח.
שטחו של המגרש המדובר 43,369 מ"ר והוא הוחזק בבעלות משותפת של העירייה ושל מאות בעלים פרטיים. בספטמבר 2006 הגיש היזם לוועדה המקומית תוכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמה הבעלים, שכללה בין היתר את המגרש המקורי. התוכנית חילקה את המגרש לשניים, הראשון בשטח של 20,923 מ"ר שהוחזק במשותף על-ידי היזם והעירייה ומגרש נוסף בבעלות משותפת של 333 מחזיקים אחרים.
העירייה חתמה עם היזם באוגוסט 2010 הסכם להחכרת מלוא זכויותיה על החלק הראשון של המגרש ללא מכרז ושלא כדין. המבקר כתב כי בעשותה כן הסתמכה מועצת העירייה על חוות הדעת של היועץ המשפטי החיצוני של העירייה, עו"ד רועי בר, שמדובר ב"חלקת השלמה".
בנובמבר 2014 ובמרץ 2015 דנו ועדת ההנהלה של העירייה ומועצת העיר בבקשת היזם לרכוש את חלקה של העירייה במגרש א', והחליטו לאשרה. בעקבות כך, באפריל 2015 חתמו העירייה והיזם על הסכם למכירת זכויותיה של העירייה על המגרש תמורת 9 מיליון שקלים – לאחר שקוזזו דמי החכירה ששולמו.
המבקר העיר כי מועצת העיר החליטה למכור את זכויותיה על המגרש ליזם, גם הפעם בלי לפרסם מכרז פומבי כנדרש. המבקר מצא כי מועצת העיר חזרה והסתמכה בהחלטתה זו לפטור על המכירה מחובת מכרז על חוות הדעת שנתן שבע שנים קודם לכן היועץ המשפטי החיצוני של העירייה.
עוד מצא המבקר כי אף על פי שלפי פקודת העיריות, אישור הסכם להחכרת מקרקעין של העירייה טעון אישור של שר הפנים, ואף שהשר לא אישר את העסקה – העירייה לא ביטלה את ההסכם ונתנה היתרי בנייה על המגרש. היא אף חתמה בהתבסס עליו על הסכם מכירה.
חשש לניגוד עניינים של ראש העיר
המבקר שפירא בדק גם התנהלותו של ראש העיר צור. הוא מצא כי בפרוטוקולי העירייה נרשם כי לא השתתף בדיונים ובהצבעות בשתי ישיבות ההנהלה ובישיבת המועצה, שבהן נידונה עסקת המכירה ליזם. בנוסף, צור לא מסר הודעה בכתב למועצה על חשש לניגוד עניינים לכאורה בנושא העסקה עם היזם, בעקבות נסיעתו לחו"ל עם היזם בתחילת 2014 למשך שבועיים.
אף על פי שהיה במצב של חשש לניגוד עניינים לכאורה, מצב המבקר כי צור השתתף בחודשים יולי 2014 עד מרץ 2015 בישיבות פנימיות של העירייה בנושא עסקת המקרקעין עם היזם ואף היה ממוען באופן מתמשך לתכתובות שלחלקן אף הגיב והתייחס.
זאת ועוד - המבקר מצא כי הוועדה המקומית שאמורה הייתה להיות אמונה על ניהול הליכי תכנון תקינים ומלאים בהתאם להוראות החוק ותקנותיו לטובת ציבור התושבים, נתנה את היתרי הבנייה שלא כדין, בלא שהיזם הגיש תוכנית בינוי לאישור הוועדה המחוזית כדרוש בתוכנית המפורטת. בכך, כתב המבקר, סיכלה הוועדה המקומית את קיומו של הליך תכנון המבוסס על ראייה תכנונית כוללת ואיפשרה קביעת עובדות מוגמרות על ידי היזם.
מעיריית ראשון לציון נמסר כי היא חולקת על מסקנות הדו"ח. "מבקר המדינה טעה טעות קשה, הן בעובדות והן בפרשנות להן במישור המשפטי, המנהלי והשמאי. היה ראוי שהמבקר ישבח את פעולת העירייה שפעלה בנחישות לתיקון טעות שפגעה בקופה הציבורית. עיריית ראשון לציון פתחה חוזה חתום עם יזם, אף שעברו חמש שנים מאז נחתם, באופן חסר תקדים, וגבתה עוד תשעה מיליוני שקלים לקופת הציבור".
בנוגע לטענות לגבי ראש העיר מסרו: "הטענה שגויה לחלוטין, ויש בה התעלמות מוחלטת מהעובדות שהוצגו למבקר המדינה לגבי ניתוק היחסים בין ראש העירייה ליזם המדובר בעת הטיפול במכירת הנכס. לטענות המבקר כאילו ראש העיר היה מעורב בהליכים מאחורי הקלעים, אין שמץ של בסיס עובדתי".
רחובות: רצף כשלים בשיפוץ בית התרבות
עיריית רחובות החלה בשנת 2011 בשיפוץ בית התרבות בעיר באמצעות חברת "ה.ל.ר - החברה לפיתוח רחובות בע"מ", והעבודות היו אמורות להסתיים לפי התכנון במרץ 2012. מבקר המדינה מצא כי באפריל 2018, יותר משש שנים לאחר המועד האמור לסיום העבודות, טרם הושלם שיפוץ בית התרבות. במהלך תקופה זו גדל התקציב הכולל של הפרויקט מ-6 מיליון שקלים בקירוב לכ-11 מיליון שקלים.
מבקר המדינה כתב בדו"ח כי התנהלותם הבלתי אחראית של העירייה, ראש העירייה וחברי המועצה ושל חברת ה.ל.ר בשיפוץ בית התרבות רצופה כשלים בתחומים רבים, מתאפיינת בגרירת רגליים ומלמדת על זלזול בחובתם לשמירת החוק והקופה הציבורית. התנהלות זו פוגעת בשוויון, יש בה עקיפה של דיני המכרזים, והיא מכרסמת באמון הציבור במערכת השלטונית.
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "כלל הגורמים שליוו את הפרויקט פעלו בתום לב, מתוך ראיית האינטרס הציבורי, ובין היתר על מנת להימנע מהוצאות נוספות ועיכובים בבנייה בשל התדיינויות משפטיות. באופן טבעי השינויים והתוספות בתוכנית השיפוץ המקורית, הביאו לחריגה במשך הבנייה ולהגדלת תקציב הפרוייקט. יודגש כי המלצות מבקר המדינה בדו"ח אומצו ויושמו זה מכבר". עוד נמסר כי טקס החנוכה החגיגי של בית התרבות יתקיים ב-13 באוגוסט.
פתח תקווה: מסי התושבים מממנים עמותות
המבקר מצא כי העירייה איפשרה למשתמשים בנכסים ללא הקצאה להמשיך להשתמש בהם במשך שנים ולא נקטה פעולות אפקטיביות להוצאתם מהנכס, להסדרת השימוש בו או לחיובם בתשלום דמי שימוש ראויים. כמו כן מצא המבקר כי העירייה איפשרה לעמותות להמשיך להשתמש בנכסים ללא תשלום דמי שכירות וללא תשלום על הוצאות החזקתם, דבר שלמעשה גרם לעירייה או ליתר דיוק לתושבי העיר המשלמים ארנונה - לשלם את הוצאות החשמל והמים.
עוד מצא המבקר כי בעת הסדרת השימוש של בתי כנסת בנכסים על פי נוהל הקצאות, לא בחנה העירייה אם כאן עדיין קיימת נחיצות לאותו שימוש ציבורי בקרקע בהתאם לתוכנית העירונית. עוד נמצא כי עמותות המפעילות מוסדות חינוך ממשיכות לפעול בנכסי העירייה, חלקם במבנים ללא היתר כדין, ללא הסדרת ההקצאה כנדרש, וממילא גם ללא מתן הזדמנות לתושבים להביא את התנגדותם לפני ועדת ההקצאות וללא מתן מענה לטענותיהם.
גבעת שמואל: הליך לא שקוף בהענקת תמיכות
בפרק העוסק בגבעת שמואל נמצא כי העירייה העניקה תמיכות לשתי תנועות נוער – בני עקיבא ועזרא – ולעמותת הכדורסל אליצור גבעת שמואל.
המבקר מצא כי הקריטריונים שאישרה מועצת העירייה למתן תמיכות למוסדות אלו לא כללו פירוט ולא קבעו את משקלו של כל תבחין. בתבחינים בתחום הספורט חסרה טבלת ניקוד כנדרש על-פי העקרונות שנקבעו בפסיקה כדי להבטיח הליך שקוף והוגן.
עוד נמצא כי עיריית גבעת שמואל העניקה תמיכות גם לבית הספר התיכון ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל ולכמה עמותות, לשם השלמת הקמתם של בתי הכנסת שבנייתם הופסקה עקב מחסור בכספים. המבקר הוסיף כי בנושא התמיכה במוסדות חינוך ובעמותות בתי כנסת לא אישרה מועצת העירייה תבחינים לתמיכות.
אשדוד: העירייה מחלקת כרטיסי מופעים בניגוד לכללים
בביקורת העוסקת בעיריית אשדוד - חלוקת כרטיסי הזמנה למופעים ולאירועים נמצא כי בשנים 2017-2014 פעלו העירייה ושני התאגידים העירוניים שלה בכל הקשור לחלוקת כרטיסי הזמנה למופעים ולאירועים בהליכים פגומים, בחוסר שוויוניות ושקיפות ובניגוד לכללי המינהל התקין ולהנחיות משרד הפנים, ובחלק מהמקרים אף עולה חשש למשוא פנים בחלוקתם - דבר העלול לפגוע באמון הציבור.
המבקר הוסיף כי חלוקת כרטיסי הזמנה למופעים ולאירועים על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים הייתה וממשיכה להיות קרקע פורייה לתחושות הפליה וחוסר שוויון בין מקבלי כרטיסי ההזמנה, בהם בעלי תפקידים ציבוריים, לבין תושבים שנדרשים לשלם עבור כרטיסים.
מבקר המדינה הדגיש כי בביקורת זו נבדק הנושא לגבי העיר אשדוד בעקבות תלונה ומידע שהתקבלו במשרדי המבקר, אך תופעה זו שוררת גם במוסדות אחרים במדינה, והיא מטרידה.
חבל מודיעין: בני משפחה מוזמנים לכנסים באילת
ליקויים התגלו בהתנהלות המועצה והתאגידים בכל הנוגע להתכנסות שהתקיימה באילת. המבקר כתב כי קיום ישיבות המועצה והנהלתה וכינוס ישיבות דירקטוריונים של התאגידים הרשותיים של המועצה במלונות באילת, וכן צירוף בני משפחה של עובדים להתכנסויות שבמסגרתן התקיימו הישיבות – כל אלה כרוכים בהוצאות כספיות ניכרות של מאות אלפי שקלים מדי שנה בשנה, דבר המנוגד לכללי החיסכון והיעילות ולכללי המינהל התקין, וכן עלול להיתפס בעיני הציבור כהטבה שנבחרים ועובדים בכירים מעניקים לעצמם.
עוד העיר המבקר כי קיום ישיבות במרחק כה רב משטח השיפוט של המועצה אינו מאשפר את הפומביות שלהן, כנדרש. הוא הוסיף כי כינוי ההתכנסות, שאליו צורפו בני משפחה, בשם "השתלמות" אינו הולם את תוכנה ואת הנקבע בנוהל של המועצה לגבי השתלמות.
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הראל: "איש הישר בעיניו יעשה"
בביקורת נמצאו ליקויים מהותיים בתפקודה של הוועדה בתחומי הפיקוח והאכיפה ובשמירה על המינהל התקין. במקרים רבים המבנים הבלתי חוקיים במרחב התכנון של הוועדה נותרו על כנם ופעולות האכיפה לא השיגו את מלוא יעדיהן - והגיעו הדברים עד כדי מצב שבו "איש הישר בעיניו יעשה". בעקבות הביקורת החלה הוועדה בתיקון חלק מהליקויים שנמצאו, ועל כך יש לברך.
ארנונה ומשרד הביטחון: אין הסדרים מוסכמים
פרק נוסף בדו"ח עוסק בנושא גביית ארנונה ממשרד הביטחון. הדו"ח בנושא מצביע על כך שבין הרשויות המקומיות ובין משרד הפנים ומשרד הביטחון לא נקבעה מערכת הסדרים מוסכמת וסופית בעניין גביית מסים.
כמו כן מצביע הדו"ח על התנהלות לא ראויה של משרד הביטחון במגעיו עם הרשויות המקומיות ועל סחבת והתחמקות שנקט כדי שלא יבוצעו מדידות במחנות הצבא השונים, אשר אילצו את הרשויות המקומיות להגיש תביעות משפטיות ולהגיע להסדרי פשרה עם המשרד.
לפנייה לכתב/ת 
