"תקעו לי חיצים בלב": פתאום באמצע החיים, דיכאון
לאחר שחוותה השפלה מקצועית נקלעה אסתי יצחקי, אז גננת, למשבר שהידרדר במהרה לדיכאון. למרות השיח הסטיגמטי בכל הנוגע לאתגרים נפשיים במגזר הדתי והחשש מחשיפה - היא בחרה לספר על כך בראש מורם על הבמה: "לא הבנתי מה עובר עליי כי כשאת בפנים, את לא מבינה. עכשיו אני רוצה להראות שאפשר לצאת מזה"
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
תהליך ארוך הוליד לבסוף מהפך אישי וגם מופע חדש שבו היא מספרת על ההתמודדות והיכולת לצאת מזה – למרות ועל אף השיח הסטיגמטי בכל הנוגע לאתגרים נפשיים במגזר הדתי, והחשיפה הכרוכה בכך.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- א-קפלה: הרווקים של "ביטדוס" שרים לאהבה
- תופעה: הזמרת הדתייה שקיבלה אישור לשיר מול גברים
- סרט קצר: בטיפול: שבע אימהות צועקות לבניהן
- קולולם: בכורה בין-דתית בעיר העתיקה בירושלים
- אולפן: "לכו תגידו תודה לחייל": יעקב שוואקי ב-ynet
- עיון: "לא יכולה להיות סתירה בין האלוהים למדע
"
- תערוכה: יציאת מצרים - הגרסה המצרית
"מאושרת" הוא שמו של המופע המוזיקלי שהיא מעלה - אבל גם של הגדרת מצבה הרגשי הנוכחי. "זה הכול עניין של בחירה", היא קובעת, ומספרת על אמונה חזקה שהייתה העוגן שלה בדרך "החוצה" מהכאב.
"ההורים אמרו כל מה שהם חושבים עליי"
לא מעט התמודדויות ליוו את חייה של יצחקי: שנים של אתגרי פוריות קשים הניבו שלושה ילדים בסדרת קרבות מרהיבה נגד הגוף והסיכויים, ונישואים לאיש קבע נהדר אך נעדר שהצריכו כוחות לא מבוטלים. לכאורה, נראה שמדובר בפייטרית שלא מוותרת ולא נכנעת, אך דווקא היא, למודת המאבקים, נפלה קורבן לדיכאון.
"אני טיפוס מאוד אבסולוטי ונותן. גם במוזיקה תמיד לקחתי את העבודה הביתה ורציתי שכולם יהיו מרוצים. אבל לראשונה בחיי נקלעתי לסיטואציה מקצועית שבה לא היו לי הכלים להתמודד. אני אמורה לדבר איתם עברית, וזה גם לא תמיד עבד. במקביל ההורים האחרים בגן ערכו פגישה שבמהלכה אמרו את כל מה שהם חושבים עלי", היא מספרת בכאב.
"נקלעתי למשבר. הרגשתי חוסר צדק נוראי. הרי הם יודעים עם איזו סיטואציה כולנו בעצם מתמודדים. מהרגע הזה של 'חיצים בלב' זה כבר לא היה אותו דבר. המשכתי לעבוד הלאה, מתוך הבנה שאת השנה אני מסיימת, אבל המשבר האישי כבר החל".
כשאין רצון לחיות
לדבריה של יצחקי, תושבת פתח תקווה, המשבר המקצועי הוביל לפקפוק הולך וגובר: "פתאום אומרים לך שכל מה שאת עושה לא טוב, ואת שואלת את עצמך: איך? הרי אני נותנת את כל כולי, אתם לא רואים? הרגשתי רובוט. כל השאר לא ממש ידעו איך לעזור לי, כי גם אני בעצם לא ידעתי איך לעזור לעצמי".
את מצבה באותם ימים היא מתארת בכאב: "זה אומר שאין לך רצון לחיות. את קמה בבוקר ומרגישה מכונה כי פגעו בך כל כך בלב. ואם ולא מבינים אותך, אז איך אפשר? בעלי הקשיב לי. אבל ברגע שהוא נתן לי עצות, ברחתי.
"הרגשתי שאף אחד לא מבין מה אני עוברת. לא ממש אכלתי, לא יצאתי לקניות, לא פגשתי חברות, לא הלכתי לבית הכנסת. ההורים שלי ראו על הפנים שלי שאני סובלת. היו בטוחים שאני חולה. אני אדם עם המון שמחת חיים, עם מוזיקה וריקודים סביבי תמיד, ופשוט לא הבנתי מה עובר עליי כי כשאת בפנים, את לא מבינה. זה גם לא היה כמו המשברים בפוריות. לא יכולתי להבין איך מעבודה פתאום לא טוב לי. כל כך לא טוב לי".
גם בדיכאון, איפוק זה כוח
איך מתמודדת אישה מאמינה? בשיחה קבועה עם הקב"ה. "התפללתי: 'תציל אותי', 'תראה לי מה לעשות' – וה' שלח לי אנשים טובים. עד היום יש בי הכרת הטוב לחברה שאמרה לי, 'תתחילי במשהו, תעשי משהו טוב אחד בשבילך'. בדיוק נפתח חוג ריקודי עם שאהבתי. פתאום ראיתי שכאשר מתמקדים בקטן ובטוב, הוא יכול לגדול. התחלתי לחפש עוד ועוד טוב, במקום להישאב לתוך הביקורת, הרע, השלילי.
"בעזרת עבודה אישית ומטפלת גיליתי שאין 'חייבת' יש 'רוצה'. למדתי לגלות את עצמי ועדיין להישאר אם, רעייה ואשת מקצוע שיודעת מי אני ומה אני רוצה; לגלות את עצמי, לחפש את מה שטוב לי בלי להזניח את שאר התפקידים שלי.
"זה תהליך שעיקרו להקים את עצמי בתוכי. לפרק ולהרכיב מחדש מודל הרבה יותר משופר. להבין שכאשר מישהו אומר לי דברים הוא מוציא עלי את הפחדים שלו, את התסכולים שלו. למדתי להתאפק, לא להגיב, ולא לחפש את האישור מאנשים מבחוץ".
תפילות באומן
יצחקי מספרת כי הדיכאון הוביל אותה לכתיבת שירים וטקסטים שהיו הבסיס "לאסתי המחודשת" - למופע. "יש את רשימת הדברים שהיית רוצה לעשות בחיים שלך ולא עשית, של יובל אברמוביץ', אז הכנתי לי כזו: לנהוג מחוץ לעיר, לנסוע לאומן... נסעתי והיו לי באומן תפילות מאוד מיוחדות. אמרתי שאם אני יכולה להתפלל עליי חוץ מ'הדברים הרגילים' שכולנו רוצים, אז אני רוצה גם אלבום ומופע, כי אני רוצה לשתף ולהראות לאנשים איך אפשר אחרת".
מפגש עם צופיה לקס, סטנדאפיסטית ובימאית, ועם המוזיקאי אלנתן שלום (שעובד, בין היתר, עם רמי קלינשטיין), הוליד "מופע מהחיים שלי", כפי שיצחקי מגדירה. "דיאלוגים של התמודדות עם דיכאון ואתגרי פוריות, עם למידה עצמית.
"אני רוצה לעזור לאחרות להתמודד, לאמן את עצמנו. אני מודעת לזה שאני לא מבינה הכול בחיים, אבל שואלת את עצמי איפה הקדוש ברוך-הוא נמצא בחיי, וכמה אני אומרת תודה על כל מה שיש לי. ויש לי כל כך הרבה על מה להודות".
