פוריות עם אמונה: פחות גלולות - יותר אלוהים
בקצה השמרני, רבנים המעודדים ריבוי ילודה. באגף הליברלי הדתי, שאיפה לשליטה מוחלטת בתכנון ההולדה. ובתווך - ריבוי של אמצעים הורמונאליים המשבשים את מערכת הרבייה הנשית, ומעלימים את האל ממעשה הבריאה. הפתרון: לחזור לשיטות הטבעיות של אבותינו. גברים, האחריות גם שלכם
פרשות השבוע האחרון נפתחו בסיפור זוגיותם של יעקב ונשותיו, ונחתמו בתיאור כמעט יח"צני של שמות בני יעקב ובניו של עשיו. ובתווך - סיפורי ההריונות של לאה, העקרות והלידות של רחל ונפתולי הזוגיות המורכבת.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
עידן ספר בראשית מציף את הפער בין הטבע - לקדמה ולטכנולוגיה שאנו חווים בהקשר הפריון. זהו עידן שבו נוכחות האל בהריונות היא נחרצת: "וירא ה' כי שנואה לאה, ויפתח את רחמה. ורחל עקרה". בחירת השמות מוזכר שם ה', והגדיל יעקב כשהטיח ברחל: "התחת אלוהים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן".
יתרונותיה של הקדמה ניכרים כמובן בחיינו, אולם בהקשרי הפוריות נראה שהדחקנו את מקום האל, ויש לברר היכן מקומו בעידן הגלולה ושאר אמצעים.
אם נניח עדשה מגדלת על הלבטים שלפני; על מערכת הערכים והשיקולים הקודמים לתהליך ההפריה; על התשוקה, הנינוחות או ההתנגדות להיריון - הרי שעולם שלם של תפיסות, הבניות, ציפיות ופרקטיקות ייגלה לפנינו.
דתיות משתמשות בהרבה הורמונים
מה שהוא שיא מאווייהם של זוגות - להרות וללדת תינוק בר-קיימא, עלול להוות עבור זוגות אחרים מטרד או
איום קיומי, לפחות בהקשר המשפחתי. אף כי התמודדותן של נשים מעוכבות פוריות או וולדניות כה שונה, התעוקה האפשרית של שתיהן משאירה את תחום הפוריות חתום, מקודש ועם זאת זקוק ללימוד ולתשומת לב גם כאשר הכל לכאורה בסדר, כי דבר איננו מובן מאליו.
במציאות החברתית המורכבת של הקהילה הדתית היום, ניצבים בקצה השמרני זוגות הנענים להשפעת רבנים ודמויות חינוכיות, המעודדים ללידות מרובות כביכול כדבר ה' משמיים. כאשר "דבר ה" כזה מאיר את הדרך, גוון רצונם האותנטי של בני הזוג מתעמעם, ואין מי שיטרח לחדדו.
צרכי הגוף והנפש של בני הזוג ושל שאר בני המשפחה עלולים להידחק, ולא בהכרח להילקח בחשבון. כאשר יתעורר צורך למנוע היריון בקרב חברי הקבוצה הזו, לרוב יהיה השימוש בהורמונים ראשון בסדר העדיפות, מתוך תפיסה הלכתית המדחיקה את חשיבות השמירה על האיזונים הטבעיים בגוף הנשי.
באגף הליברלי של החברה הדתית, בולטת שאיפה לשליטה מלאה של בני הזוג בתכנון ההולדה. מלבד זמנים שבהם הזוג מעוניין בהיריון, ישנה לגיטימציה רבה מצד רופאים ומעצבי דעת קהל אחרים לשימוש בתכשירים הורמונאליים, שיעילותם נמדדת באחוזי מניעה גבוהים ביותר - ועל כן השימוש בהם פופולארי.
דתיים, איפה אלוהים בשותפות הבריאה?
גם בצד זה של המפה המגזרית בולט ניכור לטבעיותה של מערכת הרבייה הנשית, תוך שימוש בהורמונים המשבשים עד היסוד את פעילותה. אך מלבד שיבוש זה, מציבה התפיסה העומדת מאחורי השימוש באמצעי מניעה הורמונאליים, סימן שאלה על מקומו של האל בשותפות הבריאה.
כך בקצה האחד, בעידוד הולדה לא מבוקרת בולטת הבעייתיות שבהתעלמות מצרכי ה"אני", יכולותיהם ורצונותיהם של בני הזוג - ובקצה השני בולט צמצום המקום הניתן לכאורה לטבע ולאלוהים כשותף השלישי, ודחיקתו מחוץ לשדה ההחלטה.
בתהליך האישי שעברתי בו, נעתי מקבוצת שיוך כזו לאחרת, בין שלבים שונים בתפיסת עולם, זוגיות, הורות ומשפחתיות, ואני תרה במשך השנים אחר נקודת האיזון החמקמקה. יש צורך לעצב תפיסה ודרך חיים המתאימה לזוגות המבקשים לשלב את רצונם האישי להרות, או לא להרות, תוך מתן מקום לאלוהים ולטבע בתהליך הבחירה, ותוך לקיחת אחריות של שני בני הזוג על התהליך ועל תוצאותיו.
בזמן הביוץ, הקשיבו לגופכן
יש לחתור למזעור התלות בשימוש בחומרים הורמונאליים מזיקים, והשיטה הטבעית לפוריות עשויה לתת
מענה משמעותי לזוגות המבקשים לחיות בדרך זו. מיכל שונברון, מומחית לבריאות נשים, החלה ללמד את השיטה בארץ לפני 25 שנה, ומאז נעזרות בה יותר ויותר נשים. מנחות השיטה הטבעית מלמדות נשים כיצד לזהות את סימני הפוריות של גופן באופן קשוב ועצמאי. לפי חום הגוף, מנח צוואר הרחם וסוג ההפרשה יכולות נשים לזהות את הימים הפוריים, או מתי על בני הזוג להיעזר באמצעי מניעה.
שיטה זו הופכת נשים למומחיות ביחס לגופן, ונותנת כלי בסיסי להטיית התוצאות בין היריון למניעתו. היא מזמנת לבני הזוג אפשרות ליצירת דיאלוג, כשותפים פעילים ואחראיים בתהליך הפוריות. גם בן הזוג עשוי ללמוד על סודות הגוף הנשי, ולהיות שותף פעיל בתכנון ובניעת ההיריון, אלא שכאן העקב אכילס של השיטה - היא מתאימה רק לזוגות המעוניינים ומסוגלים לקחת על עצמם אחריות ולנהוג בעקביות.
במנעד אמצעי המניעה השונים ישנה חלוקה בין "שימוש מושלם" - יעילות האמצעי בתנאי מעבדה, ובין שימוש יחסי הלוקח בחשבון את הדיוק בשימוש ואת תוצאותיו. כיוון שבשיטה הטבעית מוטלת אחריות רבה על בני הזוג, ישנן גם חריגות רבות באופן יחסי, ומכאן החובה לעקביות ואחריות רבה.
שנות הפוריות מתחלקות לזמנים של בחירה באפשרות להרות, ולזמנים של רצון מוחלט להימנע ממנו, והשיטה יכולה להיות רלוונטית בתנאי שישנם הרצון והכלים להביא את האל כשותף שלישי. כאשר ישנו שלב שבו היריון לא בא בחשבון, מוטב לזוג כזה להיעזר באמצעים אחרים.
גברים, קחו אחריות
צעד נוסף ומשלים המתעורר לאטו כחלק ממהפכה שקטה זו של שיבה לטבע, היא שיבה ליישומה של
חוכמת זן עתיקה. הורגלנו לשיח המטיף נגד "פליטת זרע לבטלה" בקרב נערים דתיים. בשיח המזרח, שראוי לכוון לאנשים בוגרים ובשלים, מופיעה תורה שעל-פיה גברים מתרגלים ולומדים לשמור את נוזל החיים היקר לפליטה לצורך פריה ורביה בלבד.
על הפסוק "ראובן בני אתה כוחי וראשית אוני", כותב רש"י: "היא טיפה ראשונה שלו". סביר להניח שאותה חוכמה הייתה נהירה לאבותינו, והמסורת כיצד לשמור ולחסוך את נוזל החיים היקר עברה מאב לבן.
תורה זו הדורשת לימוד והעמקה, ומלמדת כיצד להזרים את האנרגיה המינית בגוף, תוך שמירה על הזרע במקום פליטתו. היום ישנם הכלים לחדש ולתרגל פרקטיקות של תפיסה זו (למשל, בעזרת הספר "הזוג הרב אורגזמי" בהוצאת עינבר). במקום התייחסות הלכתית נוקשה ל"שמירת הברית", לפנינו צוהר מעמיק לתפיסת עולם ולפרקטיקה בריאה ומאריכת ימים לגבר, ועם זאת, המשתפת אותו באופן אקטיבי באחריות למניעת היריון או לקיומו.
בגישה המבקשת לרווח את הפער שבין הלידות, ולמנוע היריון באורח טבעי - ישנה אפשרות להשקיע בהבנת חוכמתו ורזיו של הגוף הגברי, במקום להרבות בשימוש הורמונים הרסניים לגוף הנשי.
הכינו מקום לקב"ה בבחירה שלכם להרות או למנוע
ולבסוף, יש לזכור את מקומו של האל בתהליך, ולפנות לו חלל. דרושה צניעות רבה בתוך הבניית רצונם של
בני הזוג, ומתוך פתיחות מסוימת – גם להתגמש בריקוד העדין עם רצון האל. בדור שלנו, בו ידע וטכנולוגיה יוצרים איש-מאין במבחנה; כשאנו שטופים בהצעות לתכשירים שינווטו את חיינו, ובהטפות חיצוניות שאינן יושבות על לבנו - עלינו לחפש את האל ורצונו בחללים המתחדשים ומתגלים.
אנו חייבים לנסות לזהות ולשמוע את קולו מתוך המון הרעשים המפצפצים סביבנו. ובחשכה, בשעת יצירה ולפניה, לתת לו מקום וחלל פנוי גם בבחירות שלנו.
תודה למיכל שונברון ולתלמידותיה דפנה פלר, תמר רוטשטיין, נעה עובדיה וכסלר ותמר אוחנה, מנחות השיטה הטבעית, על הארותיהן.
- נעמה פלסר מנהלת את תוכנית הלימודים לנשים "עבודה שבגוף" בירושלים, ראש העין ובדרום.
לפנייה לכתב/ת 
