17 שנה אחרי: הילדה תפוצה על רשלנות רופא

ב-2001 נפלה בת 8 מאופניה ובמרפאה של כללית היא טופלה בשן הקדמית. לימים התברר שנפגעה גם בלסת, ובגיל 25 היא תפוצה ב-48 אלף שקל

עו"ד איתן גליקעדכון אחרון: 18.07.18 , 07:38

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של צעירה בת 25 שדרשה פיצויים בגין טיפול רפואי רשלני שקיבלה כשהייתה בת 8 ונפלה מאופניה. השופטת קרן מילר חייבה את קופת חולים "כללית" לפצות את הצעירה ב-48 אלף שקל לאחר שקבעה כי הרופא שבדק אותה התרשל בכך שלא בדק חשד לשבר בלסת.

האירוע התרחש ב-2001 כאשר התובעת הובאה למרפאת "שורש" של הכללית וטופלה בשן קדמית שנחבלה. כעבור שלוש שנים, בעקבות בדיקה אורתודנטית, הופנתה הילדה לצילום פנורמי שבו אובחן שבר בצוואר מפרק הלסת. היא עברה ניתוח במפרק הלסת השמאלי ונזקקה לפיזיותרפיה. עשר שנים לאחר מכן היא נאלצה לעבור ניתוח נוסף באזור הלסת.

רפואה משפטית

מתאגרף ישראלי שהתעוור יפוצה במיליון ש'

עו"ד רויטל הורוביץ

איגוד האגרוף וגורמים נוספים היו ממוקדים בשאיפה להביא את הספורטאי לאולימפיאדה. על הדרך הם לא דאגו לטיפול הראוי בפציעה קשה שעבר

מתאגרף ישראלי שהתעוור יפוצה במיליון ש'

בתביעתה היא דרשה פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה כתוצאה מהאבחון המאוחר של השבר. לדבריה "כללית" התרשלה בכך שלא הפנתה אותה לצילום פנורמי מיד אחרי תאונת האופניים, על מנת לשלול שבר בלסת – אפשרות סבירה בשל הפגיעה בסנטר.

מנגד טענה כללית שחלק גדול מהליקויים שאירעו לתובעת נובעים מאירוע החבלה עצמו ולא מהרשלנות הנטענת. בכל מקרה, קופת החולים טענה שלכל היותר יש לפסוק לתובעת פיצוי בסך של 30 אלף שקל בגין כאב וסבל, אך לא מעבר לכך. במקביל היא הגישה הודעת צד שלישי נגד הורי התובעת, בטענה שהפרו את חובתם להשגיח ולפקח על בתם, כיוון שלא הביאו אותה לטיפול במהלך שלוש השנים שאחרי התאונה, אף שסבלה מבעיות באזור הלסת.

דווקא חוות דעת מומחה מטעמה של "כללית" – שזכה למחמאות מהשופטת על מקצועיותו והגינותו – הטתה את הכף לטובת התובעת. עלה ממנה שרופא סביר שבודק ילדה שנפלה על הסנטר צריך לחשוד לשבר בלסת, ועליו לבצע בדיקה קלינית לשלילתו – בדיקת תנועת הפה והלסת, בדיקות כאב במישוש, איתור נפיחות – או להפנות את הילדה לבדיקתו של כירורג פה ולסת או רופא שיניים.

מאחר ששתי פעולות אלו לא נעשו על ידי הרופא שטיפל בזמנו בתובעת, סברה השופטת קרן מילר שהייתה התרשלות. בהקשר זה נדחתה עמדת הרופא שטיפל בה, שטען כי עליו להתייחס רק לתלונות הספציפיות המועלות בפניו ולא מעבר לכך.

"לא תמיד יודע המטופל להצביע על מקור הכאב או על הפגיעה המדויקת, והשאלה צריכה להיות האם רופא סביר היה צריך לחשוד לפגיעה מסוימת על בסיס הנתונים שהונחו בפניו. קל וחומר הדברים אמורים כאשר מדובר בילדה בת 8 שנחתכה בסנטרה ואין ודאות כי תוכל לתאר כאב או פגיעה בלסת הסמוכה", נכתב בפסק הדין.

בנוגע לנזק הבהירה השופטת מילר כי לתובעת אין נכות תפקודית כלשהי, ומשכך אין לקבוע לה הפסדי שכר לעבד ולעתיד.

בסיכומו של דבר הפיצוי שנפסק ניתן בעיקר בגין הכאב והסבל שחוותה התובעת. בסיומו של פסק הדין דחתה השופטת את הודעת צד ג' נגד הוריה של התובעת, וציינה כי לעיתים דווקא לאנשים הקרובים שרואים את השינוי באופן הדרגתי, קשה לשים לב לשינויים או מגבלות גופניות.