בנק הפועלים החזיר צ'ק – ואז חויב לכבד אותו

ביהמ"ש הפך החלטה בנוגע להמחאה שלא כובדה: נקבע שבעבר התנהל הבנק באופן סלחני, ובכך יצר יסוד סביר להניח שגם הפעם יאפשר חריגה

עו"ד ארז הימןפורסם: 21.07.18 , 07:00

בית משפט השלום באשקלון הורה לאחרונה לבנק הפועלים לכבד אחד מעשרה צ'קים שהחזיר בשנה החולפת לחברת גמא שיווק ופתרונות פיננסיים בע"מ, ובכך להסיר את המגבלה שהוטלה על החשבון שלה. השופט עידו כפכפי קיבל את טענת החברה שלפיה היא הסתמכה על כך שלאורך שנים הסניף שלה לא נהג לבטל לה המחאות אם הפקידה את הכספים למחרת.

חשבונה של החברה, הוגבל בדצמבר 2017 למשך שנה, לאחר שעשרה צ'קים שלה חזרו במהלך השנה הקודמת. החברה ערערה על ההחלטה וביקשה לגרוע מבין ההמחאות המסורבות צ'ק בסך של 8,000 שקל, שהוצג לפירעון בספטמבר 2017. החברה טענה שבינה לבין הבנק הייתה הסכמה שלפיה במקרה שבו מופקד צ'ק לפירעון ובמקביל מופקד צ'ק לפקודתה, יכובד הראשון במידה שלאחר פריעתו נשארת בחשבון יתרת זכות. לדבריה, לנוכח התנהלות קודמת של הבנק, שנתמכה בתדפיסי תנועות חשבון, היה לה יסוד סביר להניח שהצ'ק המדובר יכובד.

תביעה

בא לארץ אחרי 21 שנה – ועוכב בשל חוב לבנק

עו"ד גיא גולדפרב

ישראלי לשעבר שחי ביוון נחת בנתב"ג לטיסת המשך ונאסר עליו להמשיך. כעבור חודשים קיבלה הוצל"פ את בקשתו ואפשרה לו לצאת. מדוע?

ביקר בארץ אחרי 21 שנה – ועוכב בשל חוב לבנק

בנוסף טענה החברה שהבנק התחייב ליידע אותה על כל חריגה ממסגרת האשראי. לדבריה, יום לאחר מועד הצגת הצ'ק לפירעון היא הפקידה המחאה על סך 7,000 שקל ו-650 שקל במזומן – דבר שהיה אמור להספיק לכיסוי הצ'ק ולהשאיר יתרה של 112 שקל בחשבון.

מנגד טען הבנק שאין לכפות עליו לכבד את הצ'ק, מאחר שבינו לבין החברה לא היה כל הסכם שמחייב אותו לכבד המחאות שבמועד פירעונן אין בחשבון יתרה מספקת. לגרסתו, במקרים שבהם כיבד צ'קים שהביאו את החשבון לחריגה, היה זה רק עם הפקדת מזומן למחרת.

השופט עידו כפכפי הזכיר שבית המשפט העליון קבע כי ראוי שהגישה כלפי צ'קים ללא כיסוי תהיה מחמירה. הוא הוסיף שטענה מצד לקוחות בדבר "הסכם בהתנהגות" מול הבנק היא שכיחה אך קשה להוכחה, שכן "אין די בפירעון אקראי של שיק זה או אחר כדי להוכיח קיומה של חובה מצד הבנק להמשיך ולפרוע שיקים אחרים".

עם זאת, השופט ציין כי נציגת הבנק אישרה קיומו של נוהג בין הצדדים, שנתמך בתדפיסי תנועות בחשבון, ולפיו כאשר החברה הפקידה כספים למחרת היום שבו הצ'ק נמשך מהחשבון – דבר שהביא ליתרה מספקת – ההמחאה לא הייתה מוחזרת עקב היעדר כיסוי. לפיכך הוא קבע שהחברה הצליחה להוכיח קיומו של נוהג בין הצדדים כאמור.

בתוך כך צוין בפסק הדין כי הבנק לא מחויב ליידע על כל צ'ק שמופקד הגורר יתרת חובה בחשבון, וקבע שעיון בתנועות החשבון המפורטות בתדפיסים מלמד, בניגוד לטענת הבנק, כי "נהג הוא לעיתים לכבד שיקים שהביאו את החשבון ליתרת חובה, גם אם למחרת הצגתם הופקדו לזכות המערערת שיקים, ולא רק מזומן".

לדברי השופט כפכפי, החברה הוכיחה כי ביחס לצ'ק על סך 8,000 שקל הופקדו למחרת הצגתו לפירעון כספים וצ'ק אחר, שעל בסיס התנהגות הצדדים היה לה יסוד סביר להניח שהבנק חייב לכבד אותו.

משכך נקבע כי הצ'ק יוחרג מהשיקים מהמסורבים. לנוכח התנהלותה הבעייתית של החברה בנוגע לעמידתה במסגרת האשראי, השופט לא פסק הוצאות משפט לחובת הבנק.