תבע חצי מהירושה של הבוסית: "היינו בני זוג"
לאחר מותה של בעלת חנות דרש עובד שלה לשעבר להכיר בו כאחד היורשים שלה. אבל עדויות רבות שכנעו את בית המשפט לדחות אותו
בית המשפט למשפחה בירושלים דחה
לאחרונה תביעה שהגיש גבר בבקשה להכיר בו כיורש של מעסיקתו לשעבר שהלכה לעולמה, בטענה שהיה בן זוגה. העדויות הרבות בתיק שכנעו את השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט שהקשר בין התובע לבין המנוחה היה "חברי-טיפולי", אך בשום צורה לא עמוק וזוגי המבסס זכאות לירושה.
עדים רבים תיארו מערכת יחסים חברית וחמה בין התובע לבין המנוחה, אך אף אחד מהם לא סיפר על זוגיות של ממש.
התובע החל לעבוד בחנות של המנוחה לפני כ-18 שנה. בתביעה שהגיש ב-2015 ביקש העובד מבית המשפט להורות על תיקון צו הירושה שהוציאו ילדיה באופן שיכיר בו כבן זוגה ויירש חצי מהרכוש שלה. ילדיה התנגדו וטענו שאמם הכירה את התובע כשהיה חסר כל, לקחה אותו לעבוד אצלה וסייעה לו כלכלית. הם הודו שלאחר שחלתה הוא סעד אותה, אך הבהירו כי הם לא היו בני זוג.
דיני משפחה
תביעה: הקשיש נתן לי במתנה דירה ברוטשילד
עו"ד אליהו ביטון
הסכם בין הקשיש לבין ידידו העניק לאחרון נכס של 2.5 חדרים במרכז ת"א בתמורה לכך שסעד אותו ואת בנו. כשהלך לעולמו, הגיעה הפרשה לביהמ"ש
בפסק הדין הוסבר שכדי לזכות בירושה כבן זוג לא נשוי צריך להוכיח קיומם של חיי משפחה ומשק בית משותף עד רגע המוות. כלומר, יחסים של ידועים בציבור. אך השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט לא השתכנעה שתנאים אלה התקיימו. לטעמה, העדויות ביססו את המסקנה שהדגש העיקרי במערכת היחסים היו העזרה הכלכלית של המנוחה והטיפול שהעניק לה התובע, ולא אהבה או אינטימיות.
היא ציינה שלאורך העדות של התובע היא לא חשה בקיומו של רגש כלשהו למנוחה. "לא שמעתי התרגשות בקולו עת סיפר על המנוחה ויחסיו עמה, לא נשמעו דברי אהבה או געגוע אליה", כתבה. לעומת זאת, ציינה, חברתה הטובה ביותר של המנוחה התעקשה שהיא לא נמשכה לתובע ואפילו "נגעלה מהצורה שלו".
בהמשך קבעה השופטת כי למעט חודשים ספורים טרם מותה, התובע לא התגורר עם המנוחה ולא ניהל עמה משק בית משותף. היא הפנתה לכך שהוא לא יכול היה למסור מתי בדיוק גר עם המנוחה או להציג מסמכים שמאשרים זאת.
כמו כן נקבע שגם כלפי צדדים שלישיים הוצג התובע כ"חבר" ולא כבן זוג. היא הוסיפה כי הוא עצמו הצהיר במסגרת הליכי פשיטת רגל שאינו מנהל עם המנוחה מערכת יחסים זוגית - גרסה ששונתה רק בעקבות ההליכים הנוכחיים, מה שמעיד שהתובע לא בוחל בשקרים שמשרתים את טובתו.
"הצטייר ועלה מתוך העדויות תיאור עיקרי, וכמעט בלעדי, של קשר חברי-טיפולי מסור, שמשולב בו גם אינטרס כלכלי של התובע, ונעדר ממנו באופן בולט מרכיב האינטימיות", סיכמה השופטת דבירי-רוזנבלט בפסק הדין.
לפיכך נקבע שלא התקיימו התנאים להכיר בתובע כיורש ותביעתו נדחתה. עם זאת, לנוכח הטיפול המסור שהעניק למנוחה בשעותיה הקשות, החליטה השופטת שלא לחייב אותו בהוצאות.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד עודד אפיק, עו"ד דוד איסן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דב קוטלר
- עו"ד יחזקאל חרלף עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים