מלחמת הדת השתלטה על הבחירות באשדוד
למרות בעיות במחירי הדיור ומחסור במקומות בילוי, מתברר שהן לא הנושא המרכזי בבחירות לראשות העיר אשדוד. בתחילת השנה קנסה העירייה חנויות שנפתחו בשבת וחזרה בה. ראש העיר הצליח להכעיס גורמים מכל המגזרים. בחסידות גור שוקלים מחדש את השותפות שסייעה לו להיבחר בפעם הקודמת וכבר מנהלים מגעים עם מועמדת אחרת
מחאות התושבים והצרכים המוניציפליים באשדוד פינו את מקומם למלחמת דת: מה שהחל בהטלת קנסות על בתי עסק שפתוחים בשבת,
התגלגל למאבק
על אופייה של העיר וכעת כל ילד אשדודי יודע - בחירות 2018 יתקיימו בסימן המאבק על קדושת השבת או נגד הכפייה הדתית, תלוי את מי שואלים.
כשראש העיר אשדוד, יחיאל לסרי, הטיל לפני כחצי שנה קנסות ראשונים על בתי עסק שפועלים בשבת, ועוד בעיצומה של סערת "חוק המרכולים" בכנסת, הוא כנראה לא שם לב לתאריך. אילו הציץ לסרי בלוח השנה, היה מגלה ש-2018 כבר נכנסה, או בשלטונית מקומית מדוברת - אנחנו בשנת בחירות.
בעוד שראשי ערים אחרים נכנסו לאווירה והתהלכו על קצות הבהונות, לסרי הכריז כמעט במפורש על השבת כנושא המרכזי שיעמוד להכרעת הבוחר ב-30 באוקטובר, וסיפק לא מעט תחמושת ליריביו. כשעצר את הפקחים כעבור כמה שבועות וחזר לסטטוס-קוו, כבר היה מאוחר מדי. יש שיאמרו שהוא נגרר בעל כורחו לדו קרב החרדי-חילוני. אחרים יטענו שמדובר ביריית הפתיחה של הקמפיין.
חודשיים וחצי נותרו עד הבחירות בעיר ומלחמות הדת גונבות את ההצגה. נושאים מרכזיים ששנויים במחלוקת, כמו הסכם הגג, תוכנית ה-Reway ומחאת רובע ט"ו, פינו את הבמה לטובת הקנסות שהוטלו על בתי עסק שהיו פתוחים בשבת במתחם "ביג פאשן". משבר שארך שבועות ספורים מאפיל כעת על סוגיות כבדות משקל שעתידות ללוות את תושבי העיר עוד שנים ארוכות.
את מה שהבינו אביגדור ליברמן ויאיר לפיד, שלפני כמה חודשים הצטרפו להפגנות נגד הכפייה הדתית בעיר, יודעים היטב גם הפוליטיקאים המקומיים – מדובר בחומר טוב. גם הקמפיינים בהתאם. בשבועות האחרוניםם המועמדים מטיחים האשמות אלה באלה על כניעה לחרדים או על שנאה אנטישמית.
החרדים יושבים על הגדר, בינתיים
לפי שעה החרדים עצמם צופים מהצד בחילופי המהלומות. ההערכה היא שרק בדקה ה-90 הם יקפצו מהיציע אל תוך המגרש ואולי אף יהפכו לשחקן מרכזי במערכת הבחירות הסוערת. בניגוד לסברה הטבעית, הם ממש לא בכיס של לסרי.
משקלו של הציבור החרדי באשדוד עומד על 25-20% מהאוכלוסייה בעיר. בבחירות האחרונות תמכו החרדים בלסרי ותרמו לניצחונו הגורף עם יותר מ-50% כבר בסיבוב הראשון. הסיבה לכך – אחוזי הצבעה גבוהים במגזר החרדי לעומת האדישות היחסית בציבור הכללי. זו גם הסיבה לכך שכמעט 40% מחברי מועצת העיר (10 מתוך 27) ומחצית מהנהלתה (תשעה מתוך 18) הם נציגי המפלגות החרדיות, הרבה יותר ממשקל התושבים החרדים.
אבל הרומן בין לסרי למגזר, שהחל כבר ב-2008, פחות לוהט מבעבר, ויש אומרים כי הוא מיצה את עצמו אחרי פחות משתי קדנציות. בחודשים האחרונים נשמעים בקרב החרדים קולות - בעיקר מהמחנה האשכנזי - הקוראים לבחון מחדש את השותפות ולנהל משא ומתן עם המועמדים האחרים.
ב-2013 המפלגות החרדיות היו לשון המאזניים במערכת הבחירות ונחשבו לאלו שהעניקו ללסרי את ניצחונו. מאז גדלה אוכלוסיית המגזר ולכאורה גם השפעתה. אלא שמחאת השבת עוררה את הציבור החילוני, שצפוי לצאת מהאדישות ולהגיע לקלפיות, אם לא לנהור אליהן. יחד עם העובדה שיום הבחירות המקומיות מוגדר לראשונה כשבתון, אחוז ההצבעה צפוי לזנק משמעותית באופן שיחליש עוד יותר את השפעת החרדים.
הברית שהופרה: עימות פנימי או החלטה עניינית
לפי שעה, המפלגה החרדית היחידה שהצהירה מראש על תמיכה בלסרי היא ש"ס. במחנה האשכנזי נזהרים שלא להתחייב מראש על תמיכה במועמד זה או אחר. יותר מהנאמנות לראש העיר שאיתו צעדו כמעט עשור, הם רוצים להיות גם בקואליציה הבאה ולהישאר שותפים בהנהלת העיר. ההערכה היא שהם יכריזו על תמיכתם רק ברגע האחרון, כשיילכו "על בטוח" עם בעל הסיכויים הגבוהים ביותר. אם יהיה סיבוב שני – לא מן הנמנע שיעבירו את תמיכתם למי שיוביל בתחזיות החדשות.
ההצעה לדון מחדש בשותפות עם ראש העיר לסרי באה מצד חסידות גור, שהיא הגדולה ביותר בעיר ומי שקובעת את הטון במפלגת יהדות התורה. חצרות בעלז וויזניץ', שגם להן קהילות גדולות באשדוד, נוטות להמשיך את התמיכה בלסרי. ההערכה היא שכל החלטה שתתקבל בגור תחייב את שאר החצרות, אם כי עדיין לא ניתן לשלול אפשרות של פיצול בקול החרדי.
בבעלז ובוויזניץ' משוכנעים שלמרות העליות והמורדות עם לסרי והלחץ הציבורי והתקשורתי עליו מהחילונים, הוא עדיף על כל מועמד אחר כמי שישמור על הציביון היהודי של אשדוד, בדגש על נושא השבת, וידאג לצרכי החרדים. לטענתם, מאבקי כוח פוליטיים פנימיים בתוך גור הם שהציתו מאבקי דת מיותרים וגורמים כעת לעסקנים בכירים לערער על הברית ולסכן את האינטרס החרדי משיקולים זרים.
מנגד, גורמים חרדים המתנגדים לראש העיר אמרו שהמניעים לשינוי הגישה כלפיו טהורים לחלוטין. לטענתם, בשנות כהונתו נרשם זינוק של מאות אחוזים בהיקף חילולי השבת ומנגד ירידה חדה מאוד בכמות הדו"חות שחולקו באותה תקופה, וכמובן נפתח מתחם "ביג פאשן" שהפך סמל לפגיעה בצביון הדתי של העיר.
הישג אחד כבר רשמו המתנגדים. לאחרונה החליט האדמו"ר מגור, שמאבקי השבת בוערים בו, על הקמת ועדה שתבחן את המצב באשדוד ותמליץ לו במי לדעתם יש לתמוך בבחירות לראשות העיר. יש הרואים בכך ערעור אמיתי על הברית הטבעית עם יחיאל לסרי. אחרים טוענים כי מטרת המהלך היא טקטית בלבד - להעלות את מחיר של תמיכה המגזר מול הלקוח לסרי עצמו, כשהכוונה היא בכל מקרה לתמוך בו.
מי שמבקשת לנצל את המצב החדש היא המועמדת הלן גלבר. אחרי שנים של יריבות פוליטית עם לסרי והחרדים, היא מצאה את עצמה לפתע במשא ומתן לקבל את תמיכת יהדות התורה. בעוד שהמועמדים שמעון כצנלסון ואלי לחמני שואפים לגבש מחנה חילוני-מסורתי גדול שינצח את ראש העיר ומבליטים את המאבק בכפייה דתית, גלבר שומרת את כל האפשרויות פתוחות.
מצד אחד היא הציבה ברשימתה את אחד ממובילי מחאת השבת החרדית, ומנגד היא מנהלת מגעים רציניים עם החרדים ואף פרסמה תעמולת בחירות במסגרת כתבת תוכן שיווקי בכלי תקשורת מגזרי. כצנלסון ולחמני מאשימים אותה במשחק כפול שגורם לפיצול הקולות של מתנגדי לסרי, ובכך מקרב אותו לכהונה שלישית. הצעתם-דרישתם היא להציג מועמד אחד מוסכם נגד ראש העיר המכהן, שייקבע לפי סקר פנימי שיבחן את סיכויי ההצלחה של שלושת המועמדים.
הדילמה של החרדים עם גלבר
העיתונאי מאיר ברגר ("המבשר"), חסיד בעלז ותושב אשדוד, סבור כי החרדים צריכים לתמוך בלסרי כבעבר. "ראש העיר אמנם קצת נכווה ממשבר השבת, אבל הצליח לתקן ולהתאושש וזה מאחוריו", אמר, "הוא עשה ועושה הכל כדי לשמור על הסטטוס-קוו בעיר". לדברי ברגר, "החילונים המתונים והמסורתיים, שהם רוב אוכלוסיית העיר, רוצים לחיות בכבוד הדדי ולא מחפשים מועמד שרוכב על גלי השנאה לחרדים ושנבחר על בסיס הסתה ופלגנות".
לעומתו, משה גרינבוים, אחד מנציגי הזרם ה"כלל חסידי" ביהדות התורה, משוכנע כי "לסרי מתרסק גם במגזר החרדי בגלל שהתעלם מרצון העם, גם בעניין השבת אבל גם בעניין צרכי הפרט, התחבורה, החוף הנפרד, הזנחת הגינות הציבוריות ועוד". לדבריו, "הלן גלבר לעומת זאת משדרת עממיות ומדברת בגובה העיניים, ונראה שצרכי הפרט וה'עמך' תופסים אצלה מקום. לכן יש סיכוי גדול מאוד שהציבור החרדי יתמוך בה".
העיתונאי ישראל אוחיון, מגיש "המהדורה המקומית" ברדיו "קול ברמה" וחרדי תושב אשדוד בעצמו, העריך כי מחאת השבת גרמה ללסרי "מכה קלה בכנף" והוא איבד תמיכה בקרב החילונים, אך סיכוייו עדיין גבוהים. בין היתר הוא מציין את השפעת עולי ברית המועצות, שכוחם שווה ערך לחרדים, שצפויים להצביע ברובם לכצנלסון ולא לגלבר.
מכאן ועד הבחירות, מעריך אוחיון, הטיימינג משחק תפקיד חשוב: "מצד אחד, האינטרס של החרדים הוא להחליט בדקה ה-90, כדי לראות מי מוביל בסקרים וללכת עם המנצח", הסביר אוחיון, "מצד שני, אם הם הולכים איתה, יש להם עניין לסגור את זה כבר עכשיו – כי יש חשש שבהמשך היא תהפוך את עורה. יש עליה לחץ גדול מהצד החילוני להצטרף למחנה אחד גדול נגד לסרי, ואם החרדים לא יסגרו איתה מיד אלא ימרחו זמן, היא יכולה בינתיים לחזור בה מההצעה", אומר אוחיון.
"גם גלבר עצמה בדילמה: מצד אחד היא דוחקת בחרדים לקבל החלטה בקרוב, כדי שאם יודיעו לה שהם תומכים בלסרי היא תוכל לחבור מיד למחנה החילוני ולהציב יחד איתם מועמד אחד מול ראש העיר", מוסיף אוחיון. "במקרה כזה הקרב הוא חרדים נגד חילונים, כאשר אם אחוזי ההצבעה יהיו גבוהים (הערכה היא כ-70%, לעומת 56% ב-2013) הם אלה שיכריעו. מצד שני, אם אנשי גור מודיעים כבר עכשיו על תמיכה דווקא בה, יתחיל קמפיין חילוני נגדה והיא עלולה לאבד בחודשיים שנותרו עד הבחירות את התמיכה של החילונים והמסורתיים ולהתרסק".
התושבים: "לא סופרים אותנו"
השבת הפכה לנושא מרכזי בקרב התושבים. "לא סופרים אותנו במועצת העיר", אמר אדם שוקרון, בעלים של פאב חברתי בעיר. "לא סופרים את החילונים, לא סופרים את העסקים. הם עושים מה שהם רוצים לעשות.
"בעיר יש מצב שבו החרדים מתחילים להיות סקטור מאוד גדול ויש לו השפעה. הם משפיעים על האופי של אשדוד ואיך העיר תיראה. בגלל שיש להם הרבה כוח הם מחזיקים את ראש העיר ומשיגים את הדברים לטובתם", הוסיף.
לטענתו, לאורך השנים נכנסו החרדים לשכונות חילוניות בעיר שלא היו בהן קודם, הקימו מוסדות לימוד והחלו במחאות: "פתאום הם מתלוננים על גן הכלבים, פתאום מתלוננים על הרעש בשבת. הם משתלטים על הרבה מקומות בעיר".
גם שקד דדון התלוננה על ההשפעה הגוברת של החרדים: "זו עיר שמעודדת חרדים בלבד, עם המון הקלות בדיור. אם בעבר היו להם אזורים מסוימים, משנה לשנה הם רק מתרחבים לעוד ועוד אזורים".
עם זאת, יש כאלה שלא נותנים למלחמות הללו להעכיר את האווירה בין התושבים. דוד בן מנחם, תושב דתי בעיר, אמר: "העיר מאפשרת לי לנהל את אורח החיים שלי, אף אחד לא מפריע לשני. אני בעד 'איש באמונתו יחיה'".
ואולם, נושאים נוספים מעוררים עניין ודאגה בקרב התושבים. שוקרון מתח ביקורת קשה על הדרך שבה העירייה מביאה פסטיבלים ומופעי תרבות לעיר, תוך חוסר התחשבות בעסקים המקומיים. לטענתו, הפסטיבלים בעיר חוסמים את הגישה של האנשים לעסק שלו. "בכל אירוע כזה אני בבור תקציבי", הסביר.
עבור דדון, הדבר המרכזי שיש לטפל בו הוא מחירי הדיור בעיר. "בשנים האחרונות אשדוד היא בין הערים עם ההגירה השלילית הגבוהה ביותר בקרב צעירים וזה ברור מאוד למה. מחירי הדיור יקרים באופן חסר פרופורציות להתפתחות העיר ואין עבודה לאנשים עם השכלה".
לטענתה, הפיתוח של העיר מתמקד בקניונים ובמרכזי קניות: "זו התעסוקה היחידה בעיר – רק מוכרים או מוכרות. מקומות הבילוי נסגרים אחד אחרי השני. באופן כללי אין פה תמיכה בצעירים. אני יכולה לומר שרוב חבריי האקדמים נשארו בעיר אבל לא לזמן רב, כי אין אפשרות לקנות דירה באשדוד".
לפנייה לכתב/ת 
