חוזה במחלוקת: הדירה, הסבתא וחצי מיליון ש'

אישה מבוגרת העבירה סכום כסף לזוגתו של בנה ועברה לגור איתם ועם ילדיהם. כשהצדדים הסתכסכו, ביהמ"ש נדרש לקבוע של מי הדירה

עו"ד אלי אביבפורסם: 18.08.18 , 08:56

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה של אישה שדרשה להצהיר שהיא בעלת זכויות בעלות בדירה של בת הזוג של בנה באשדוד, משום שבסמוך לרכישת הנכס היא העבירה לה כחצי מיליון שקל. השופטת גאולה לוין קבעה שלנוכח הסכם שנחתם בין הצדדים, שבמסגרתו ויתרה התובעת על זכויותיה בדירה, אי אפשר לקבוע שהיא בעלת חלק מהדירה.

הבן וזוגתו ניהלו קשר מ-2002 ונולדו להם שני ילדים - נכדיה של התובעת. בינואר 2012 רכשה בת הזוג דירה שנרשמה על שמה באשדוד, ועברה לגור בה עם בן זוגה וילדיהם. במקביל מכרה הסבתא דירה שהייתה ברשותה, העבירה חצי מיליון שקל מהתמורה שקיבלה לבת הזוג של הבן ועברה להתגורר איתם. בסמוך נחתם בין הסבתא לבין בת הזוג הסכם שלפיו חצי מיליון השקלים מהווים החזר הלוואה שניתנה לה בעבר. עוד צוין שבת הזוג היא בעלת הדירה הבלעדית.

חוק ונדלן

מתווך ניצח בעלת דירה: הנכס נמכר בזכותי

עו"ד דניאל גולשה

בעלת נכס חתמה על הסכם עם מתווך, אבל הדירה נמכרה אחרי תום תקופת הבלעדיות שלו. ביהמ"ש החליט: המתווך היה "הגורם היעיל בעסקה"

מתווך ניצח בעלת דירה: הנכס נמכר בזכותי

לאחר כמה חודשי מגורים משותפים הסתכסכו הצדדים והסבתא עזבה את הדירה. בתביעה שהגישה ביוני 2016 היא ביקשה מבית המשפט שיצהיר שהסכום שהעבירה בסמוך למעבר שימש לרכישת הדירה ומקנה לה זכויות בעלות בה. לדבריה, בת הזוג של בנה רימתה אותה ושכנעה אותה שבמידה שתשקיע כספים ברכישת הדירה היא תיחשב כבעליה ללא צורך ברישום הזכויות במרשם המקרקעין (טאבו).

הסבתא הוסיפה שבת הזוג ניצלה את העובדה שהיא לא דוברת עברית והחתימה אותה על ההסכם מבלי שידעה מה כתוב בו. לכן, טענה, יש לקבוע שההסכם בטל.

מנגד הציגה בת הזוג בפני בית המשפט את ההסכם וטענה שמעולם לא דובר על רכישת דירה משותפת. לדבריה, גרסת הסבתא מפוברקת ושקרית משום שהוסכם אך ורק על מגורים משותפים בדירתה. לטענתה חצי מיליון השקלים נועדו לכיסוי חלקה בהוצאות אחזקת הדירה ולהחזר ההלוואה שקיבלה ממנה בעבר.

השופטת גאולה לוין קבעה כבר בראשית דבריה שהתובעת לא הצליחה להוכיח שהרישום בטאבו לא משקף את מצב הדברים האמיתי, והנטל להוכיח את ההיפך הוא כבד. היא ציינה כי הסבתא הצהירה בהסכם שאין לה זכויות בדירה ושבת הזוג של בנה היא בעלת הדירה הבלעדית, ואף ויתרה על כל טענה עתידית בנושא, לכן לא עמדה בנטל להוכיח שהיא רכשה חלק מהדירה.

כמו כן הודגש שההסכם ברור וחד משמעי, ואף צוין בו שבנה של התובעת הסביר לה היטב את כל סעיפיו בשפה המובנת לה, והיא הסכימה לחתום. על כן, פסקה השופטת לוין, ההסכם מונע מהתובעת לדרוש זכויות כלשהן בדירה.

לפיכך התביעה נדחתה והסבתא חויבה לשאת בהוצאות הנתבעת ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.