מסעדת "דה באן" נסגרת שלושה חודשים לפני המועד המתוכנן
אחרי 7 שנים של פעילות הייתה אמורה מסעדת "דה באן" בתל אביב להיסגר בסוף השנה, אבל המציאות גברה על התוכניות והמסעדה תיסגר סופית לפני ראש השנה
הטלטלה שעוברת על עולם המסעדנות ממשיכה להכות גלים: בעלי מסעדת "דה באן" בתל אביב יסגרו את המסעדה בתחילת חודש ספטמבר (7/9), שלושה חודשים לפני המועד המתוכנן לסגירה. לפני כחודשיים וחצי הודיעו ישי ואייל קיצ'ס, האחים שהביאו לנו את טרנד לחמניות הבאן המאודות, כי הם יסגרו את מסעדת "דה באן" שבבעלותם בסוף השנה.
בראיון ל-ynet אמר אז אייל קיצ'ס כי "מעבודה במסעדנות גרידא אין דרך להתעשר. יש דרך להרוויח וזה לחצוב בסלע, ואנחנו חצבנו בסלע שבע שנים. אני יודע שהרוב המוחלט של מסעדות בתל אביב לא מרוויח כסף. אני יודע כמה קשה בתחום. כשאני עובר ברחוב ורואה מקום ריק אני נזכר ברגעים הראשונים כשאף אחד לא הכיר אותנו. אני זוכר את התחושה הזאת בבטן וזו תחושה נוראית".
עוד אמר אז קיצ'ס כי היום אין סיכוי לפתוח מסעדה ולשרוד בלי גב כלכלי: "שלוש שנים צריך לשרוד עד שהעסק יחזיר רווחים, וגם זה בתקווה שהעסק יחזיק. גם מסעדנים מצליחנים אין להם מאה אחוז הצלחה אף פעם. אם יש לך כמה עסקים ופתאום יש עסק שנסגר כי הלכת לאיזה פרויקט ופיזרת כסף, זה יכול להפיל הכל. כשאתה מפזר את האנרגיה שלך על כמה מקומות קשה מאוד להיות מאה אחוז בכל מקום, אלא אם יש לך שותפים פעילים".
קיצ'ס הבטיח כי זאת "שנת המס האחרונה" של המסעדה, אבל במפתיע נודע כי הסגירה תתקיים הרבה לפני המועד המתוכנן.
בתגובה מסר אייל קיצ'ס: "ההודעה המוקדמת שנתנו לפני שלושה חודשים הגיעה ממקום 'רומנטי', והיא הייתה בעיקר בשביל לתת ללקוחות זמן להיפרד, מה שאכן קרה, אך מרגע שהתקבלה ההחלטה לסגור, היה הרבה יותר קשה לכולנו למצוא את האנרגיות להמשיך. ראש השנה זה זמן להתחדשות, ובא לנו לחגוג את החג בידיעה שאנחנו ממשיכים הלאה. אנחנו נצא לחופש מיד אחרי שנסגור ונחזור כשנחזור".
הסגירה של מסעדת "דה באן" מצטרפת לשורה ארוכה של סגירות שהתרחשו לאחרונה, ובהן סגירתן של מסעדת פונדק דה לוקס" ביפו אחרי 4 שנים וחצי של פעילות; סגירתה של מסעדת "עד העצם" בהרצליה; סגירתה של מסעדת "אסיה" בשוק הפשפשים ביפו בחודש מאי האחרון. באותו חודש סגרה את שעריה גם מסעדת "ננוצ'קה" של המסעדנית ננה שרייר אחרי 16 שנות פעילות, זמן קצר לאחר סגירתה של מסעדת "אורנה ואלה" בתל אביב אחרי 20 שנה. מסעדת "החלוצים 3" בתל אביב נסגרה בפברואר אחרי שש שנים של פעילות; ומסעדת "גריג", גם היא בתל אביב, נסגרה חודש לפני אחרי שנתיים בלבד של פעילות.
מומחים בענף המסעדנות טוענים כי גל הסגירות בשנה וחצי האחרונות נובע כתוצאה מההוצאות הגבוהות של המסעדות אל מול מתח הרווחים הנמוך, לצד התוכניות העסקיות שעשו מסעדנים ומשקיעים רק לפני שנים ספורות שכבר אינן רלוונטיות היום, לנוכח המספרים שרק הולכים וגדלים. מומחים אחרים יטענו כי מדובר כאן במצב קלאסי של ברירה טבעית – החזקים שורדים והחלשים סוגרים – המקצוענים מצליחים לצוף ואיתם גם אלה עם הגב הכלכלי, אבל כל השאר שורדים בקושי או מוותרים ופורשים מהמירוץ. אבל כמו בכל סיטואציה מורכבת, גם כאן הדברים הם לא רק שחור או לבן.
גם החלטת בג"ץ שהתקבלה לפני כשנה, לפיה יאולצו המעסיקים לשלם על מבקשי המקלט תשלום רטרואקטיבי של חמש-שש שנים, גרמו לחשש רב בקרב מסעדנים ובכירים בענף המסעדנות, שמתריעים מפני קריסה קרבה של התחום. בכיר בענף המסעדנות אמר כי "השומות בעקבות פסק הדין התחילו לצאת, ורשות המיסים תנפיק אותן רטרואקטיבית, חמש-שש שנים אחורה. המשמעות הפרטנית לעובד אחד זה 20 אלף בשנה תוספת, וזה רק ההיטל, לא קשור לפיקדון. מסעדה קטנה-בינונית מעסיקה לפחות חמישה מבקשי מקלט כאלה, והמשמעות של זה היא 100 אלף שקלים בשנה. בית קפה או מסעדה קטנה שיצטרכו לשלם את זה עם ריבית וקנסות אחורה - ישלמו בסביבות 700 אלף שקלים, וזה גזר דין מוות לאותו עסק".
אותו גורם בענף מסביר גם כי "לגבי הגופים הגדולים - רשתות ובתי מלון - זה כבר סיפור אחר. כאן מדובר על יותר מ-10 מיליון שקלים שיצטרכו לשלם רטרואקטיבית, וגם הם לא יוכלו לשלם את זה, ואני מדבר על גוף שמעסיק כ-50 מבקשי מקלט. הענף הזה הוא ענף שבו שיעורי הרווח, למעטים שמצליחים, הם קטנים. חייבים להבין שלא עושים מיליונים ממסעדות".
