"הימור בחיי אדם": פיצוי של 60 אלף שקל למנופאית שפוטרה
קטי קרקולוב סירבה לעלות על מנוף בזמן סערה ופוטרה. בית המשפט קיבל את טענתה כי חברת מכלוף בכור ובניו הפרה את חובתה לבטיחות, ופיטרה אותה רק משום ש"עמדה על זכותה לשמירה על חייה". קרקלוב: "מקווה שמעסיקים יחשבו פעמיים וישמרו על חיי העובדים"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי חברת מכלוף בכור ובניו תשלם למנופאית קטי קרקולוב פיצוי של 60 אלף שקל. זאת, משום שהפרה את חובתה למלא אחר הוראות הבטיחות, ופעלה להפסקת עבודתה של קרקולוב "מתוך שיקולים זרים ובחוסר תום לב, רק משום שזו עמדה על זכותה לשמירה על חייה ובריאותה".
"שיקול הדעת ניתן בידי המנופאי בלבד"
בינואר 2016 סירבה קרקולוב לעלות על המנוף באתר הבנייה בו עבדה, בשל העובדה שבחוץ התחוללה סערה, והיא סברה שהמשך עבודתה על המנוף תסכן את חייה. כתוצאה מכך הופסקה עבודתה באתר הבנייה של חברת מכלוף בכור ובניו, אשר עוסקת בעיקר בבניית מבני מגורים בדרום. קרקולוב, מפעילת עגורני צריח במקצועה, הועסקה באמצעות חברת כוח אדם (חברת א.ד. מגדלים) באתר בנייה של החברה באשקלון החל ממרס 2015.
קרקולוב הגישה, בשיתוף ההסתדרות, תביעה כנגד החברה בטענה להפרת הוראות הבטיחות והעסקה פוגענית, וביקשה פיצוי של 500 אלף שקל. בתביעה נטען כי בעקבות סירובה הפעילו הממונים עליה לחצים לחזור לעבודה, שלוו בלגלוג ובאיומים לפיהם אם לא תעלה בחזרה היא תפוטר.
בית המשפט קיבל כאמור את הטענה להפרת הוראות הבטיחות, אך לא קיבל את הטענה להעסקה פוגענית ועל כן קבע פיצויים של 60 אלף שקלים בלבד.
בפסק הדין, שניתן על ידי השופטת יעל אנגלברג שהם, נקבע כי "הסמכות לקבוע האם ומתי רשאי העגורנאי להפעיל את העגור ו/או לרדת ממנו, נתונה בידי העגורנאי לשיקול דעתו באופן בלעדי. אכן, שיקול דעת זה נתון לביקורת כמקובל, אך ההחלטה בזמן אמת נתונה בידי העגורנאי בלבד".
הימור בחיי אדם
עוד כתבה השופטת כי דרישת החברה מקרקולוב לחזור ולעלות על העגור, למרות שסברה כי תנאי מזג האוויר אינם מאפשרים זאת וכי השהייה במעלה העגור מסכנת את חייה, מהווה התערבות בסמכויותיה כעגורנאית וכי "גם לאחר בחינת שיקול דעתה, על פי נתוני מזג האוויר ביום האירוע, לא מצאנו כי נפל בו פגם".
"משקבענו כי המשיבה הביאה להפסקת עבודתה של גב' קרקלוב רק משום שעמדה על זכויותיה במסגרת סמכויותיה, הרי שזו מהווה פגיעה שלא כדי שנעשתה משיקולים זרים ובחוסר תום לב", נכתב.
בנוסף לכך התקבלה טענת קרקולוב כי החברה לא סיפקה לה את ציוד המגן האישי הנדרש (קסדה, נעלי בטיחות ורתמה), ובכך הפרה את החובה המוטלת עליה לספק לעובדים באתריה ציוד מגן על פי הוראות הבטיחות. בית הדין קבע כי המעסיק או האחראי על העבודה במקום חייב לנקוט בכל פעולה על מנת להפחית את הסיכון לחייהם של העובדים.
השופטת קבעה כי "בגין ההתנהלות פסולה, משסבורים אנו כי אין להקל ראש במקום שיש בו כדי 'הימור' בחיי אדם, יש לחייב את המשיבה בתשלום פיצוי לגב' קרקלוב בסך של 60 אלף שקלים".
קרקולוב אמרה כי: "אני מברכת על ההחלטה שהתקבלה, שמהווה צעד קטן בשבילי אך צעד גדול לענף המנופאות כולו. כולי תקווה שהמעסיקים בענף יחשבו מעתה פעמיים אם לפטר מנופאי רק בגלל שהוא ביקש להקפיד על בטיחות ולשמור על חייו ועל חיי הסובבים".
בפוסט שפירסמה בדף הפייסבוק שלה, הודתה קרוקולוב להסתדרות ולמייסד הפורום למניעת תאונות עבודה, ראובן בן שמעון, על התמיכה בה. בן שמעון מסר כי: "מדובר בפסק דין חשוב ביותר בתחום דיני העבודה תוך העברת מסר חשוב לכלל הקבלנים והמעסיקים במדינה - חיי הפועלים קודמים לרווחים וזכותם של המנופאים והפועלים לדרוש סביבת עבודה בטוחה וביטחון תעסוקתי".
"פסק הדין משמעותי ביותר לאור העבודה היותה של קטי עובדת קבלן כמו מאות מנופאים אחרים שמועסקים בהעסקה לא ישירה, ומוחלפים כמו גרביים רק כי ביקשו לא לסכן את חייהם וחיי הפועלים שמסביבם".
"סכסוך עבודה כללי אחרי החגים - אם לא יובטח שלומם של העובדים"
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בירך על פסק הדין ואמר כי "בית הדין עשה צדק כשבחר לקבוע כי החברה הפרה את חובתה המקצועית והמוסרית למלא אחר הוראות הבטיחות ופיטרה את העובדת שביקשה לשמור על חייה. המאבק לשמירה על הבטיחות בכל המקצועות והענפים במשק הינו מאבק שלכל החברה הישראלית צריך להיות איכפת ממנו. די לזלזול בחיי אדם! אני שב ומזהיר כי ההסתדרות תכריז ותפעיל סכסוך עבודה כללי במשק לאחר החגים, אם לא יינקטו מצד כל הגורמים האמונים על כך צעדים אופרטיביים להבטחת שלומם של העובדים".
יו"ר איגוד עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל, הצטרף לדבריו של ניסנקורן ואמר: "פסד הדין הוא צעד חשוב במאבקנו למען הגברת הבטיחות בענף הבנייה והקטנת מספר התאונות. אין לי ספק שהוא ירתיע מעסיקים ויגרום להם לעשות חושבים רגע לפני שיזלזלו בחיי אדם ויבצעו עבירות בטיחות".
קרקולוב וההסתדרות יוצגו בתיק על ידי ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי, עו"ד חנה שניצר-רהב, ועו"ד גלי שטיינברג מהלשכה המשפטית לאג"מ.
לפנייה לכתב/ת 
