החגים בפתח, הנשוי עם אשתו, ורק אני לבד
"אף פעם לא קנאתי באשתו, הרי אני היא זאת שהוא מספר לה הכול ונפתח בפניה בלי צנזורה. איתי הוא עושה סקס מטורף, לא איתה. אבל אחרי שהם היו בתאילנד כל אוגוסט בזמן שאני נרקבתי כאן, ורגע לפני שהם יבלו את החגים ביחד, אני מבינה שהיא הראש, ולא אני". אימון אישי
אף פעם לא חשבתי שזהו מקומי לשפוט את המטופלים שלי, ודאי שלא לדבר איתם במושגים של מוסר. זאת הסיבה שכשהגר ישבה מולי לפני שלושה חודשים וגוללה את סיפור הזוגיות שיש לה עם אבי, גבר חכם ורגיש, מצחיק, סקסי ונשוי לאחרת, ידעתי שאת המוסריות, ה"נכון" וה"לא נכון", אני מראש שמה בצד. באותה פגישה ראשונה הגר סיפרה לי שהיא שלמה עם היחסים הללו, שהיא הבינה שכחובבת חופש הסידור הזה דווקא מתאים, ולא, אין לה נקיפות מצפון מול אשתו. "הוא זה שבוגד ואני אפילו לא מכירה אותה. אז מה זה קשור אליי?", פסקה עוד לפני שהצלחתי לשאול.
היא הגיעה אליי כדי לבחון את האפשרות להפוך לאם. היא תהתה האם כדאי לה לבקש מאבי את זרעו, האם לגשת לבנק הזרע או שאולי שווה לה לנסות הורות משותפת עם אחד מידידיה הגאים. בשיחות שהיו לנו ראיתי איך ליבה נוטה לכיוונו של אבי. הבנתי שהיא רוצה ילד ממנו, שייראה כמוהו ושיהיה כובש וחכם, והרגשתי שהגר היתה רוצה לקבל את כל החבילה, אך היא אינה מעזה להגיד זאת בקול רם.
ואז הוא הגיע - סוף אוגוסט. אבי טס עם משפחתו וילדיו לחופשה ארוכה בתאילנד, והקרבה לראש השנה החלה להטריד את מנוחתה. "נמאס לי", היא אמרה בכעס. "לא ראיתי את אבי כבר שבועיים, ותכף נכנסים החגים. זה אומר ששוב פעם איאלץ להיות לבד עם המשפחה שלי, שוב ישאלו אותי מה עם זוגיות ולמה אני לבד. לו היה לי עם מי הייתי בורחת מכאן, אבל כל החברות שלי מחליפות חיתולים או מבלות עם בני הזוג שלהן. אני מתוסכלת ממש".
הבטתי בה בחמלה, והגר שאלה אותי בעיניים עצובות: "האם אני מתפשרת לדעתך?". האמת? שמחתי שהשאלה הזו הגיעה כי היא אפשרה לי לבדוק עם הגר מה היא באמת רוצה ומאיזה מקום היא מגיעה. עד אותו הרגע הגר לא אפשרה לעצמה להבין למה היא עם אבי. השיחה על היותה "האישה האחרת" ועל זה שיחסיה עם אבי הם "רומן" עם תאריך תוקף (הוא ציין באוזניה יותר מפעם אחת שהוא אוהב את אשתו ולא יפרק את הבית), פשוט לא קרתה עד לאותה הנקודה. והנה, זה נפתח. הגר סיפרה שהתאהבה באבי בעבודה, ולא, הוא לא הנשוי הראשון שלה. משהו פנימי אצלה גורם לה להתאהב בגברים נשואים. אולי זה השקט, אולי זאת הידיעה שרע להם בבית והם יודעים להעריך אותה, אולי זו הזמינות המוגבלת והריגוש שיחסים אלו מאפשרים.
לבד על הגג, שבתות וחגים
מה שבטוח הוא שכך או כך, הגר תמיד לבד על הגג בשבתות וחגים, והפעם היא מודה שנשבר לה. "אף פעם לא קנאתי באשתו, הרי אני היא זאת שהוא מספר לה הכול ונפתח בפניה בלי צנזורה. איתי הוא עושה סקס מטורף, לא איתה. אבל אחרי שהם היו בתאילנד כל אוגוסט בזמן שאני נרקבתי כאן, ורגע לפני שהם יבלו את החגים ביחד, אני מבינה שהיא הראש, ולא אני". כשאני מבקשת תשובה לשאלה למה היא תמיד מוצאת את עצמה עם גבר נשוי, הגר מביטה בי בחוסר שקט. "תמיד אמרתי לקומץ החברות ששיתפתי שזה החופש שמדבר אליי, אבל עכשיו, כשבא לי יותר, אני מבינה שיש שם משהו עמוק מזה".
"הרעיון שיום יבוא ואהפוך לאישה הזו שרק מחלקת הוראות לגבר שלה, זה שחומק ממנה כדי להיות עם אחרות, מעורר בי בחילה. לא יכולתי לסבול את מה שאמי עשתה לאבי. את האופן שבו רדתה בו, התעללה בו, הפחיתה מערכו ותמיד התלוננה. ולא רק אמי, ראיתי את זה בכל מערכות היחסים סביבי", אמרה בצער. "גבר מסומרטט ואישה כועסת, מאוכזבת. תמיד הייתי הבת של אבא, והבנתי למה הוא שותק, נעלם ובוגד, ונשבעתי שלעולם לא אהפוך לרעייה כזו".
אני מודה שהגר קצת הפתיעה אותי. לרוב, כשאנשים מסתפקים בלהיות גלגל חמישי, זה נובע מדימוי עצמי נמוך, מאמונה שלא מגיע להם יותר. אצל הגר זה נבע מסלידה, מפחד להיהפך לאישה הזו, המרירה, זאת שמחלקת הוראות ואף פעם לא מרוצה. "ואם גם את תהיי כזו?", הקשיתי. "מה יקרה אז?". הגר הביטה בי בעיניים כמעט חלולות. "נשבעתי שלא אהיה כזו, וזה אומר לא להקים משפחה עם אותו בן זוג. הרי כמה זוגות את כבר מכירה שזו לא הדינמיקה ביניהם?".
הגר צודקת שהרבה פעמים יחסים מגיעים לשגרה של חלוקת הוראות, אבל ממש לא אצל כולם. זה דורש עבודה, מודעות ורצון משותף. ההבעה בפניה מתבהרת, ואני מבינה שהנה, התהליך באמת מתחיל לקרות. תכף מתחילה שנה חדשה, והגר מבינה שעליה לקבל החלטות חדשות, עמוקות. היא עוד לא עוזבת את אבי, היא עוד לא מכריזה שהיא רוצה יחסים תקינים ונורמטיביים, אבל היא מבינה שנמאס לה להיות זנב, ובעיקר שמגיע גם לה להיות ראש.
עדי קמחי היא מאמנת אישית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
