יצאנו לבדוק: כמה זמן לוקח למצוא פח בירושלים?
ברחבי הבירה פזורים 11,250 פחים, פחות מרבע ממספרם בתל-אביב. בנוסף, העירייה לא מנקה אזורים השייכים לרשות מקרקעי ישראל, שטחים חומים ועוד. התושבים מתלוננים על רמת ניקיון נמוכה גם באזורים שאותם העירייה מנקה. העירייה: "לפני כחודש יצאה לפועל מהפכת הניקיון הגדולה אי פעם בבירה". כתבה רביעית ואחרונה בסדרה
בירושלים, העיר הגדולה בישראל, קיים מחסור חמור בפחי אשפה. בבדיקת ynet ו"ידיעות אחרונות" הגיעה ירושלים למקום הראשון והלא מחמיא במדד הערים המלוכלכות. בין היתר התברר כי בבירת ישראל יש מספר קטן של פחים בהשוואה לאוכלוסייה. בעוד שבתל-אביב ישנם 50 אלף פחים ובראשון לציון למעלה מ-40 אלף, בבירה פזורים 11,250 פחים בלבד, שהם פח אחד על כל 78 תושבים. המחסור, כך מסתבר, מורגש לא רק על הנייר - אלא גם אצל תושבי ירושלים, שיוצאים למסע החיפוש המפרך אחרי הפח.
ערים מלוכלכות ונקיות - כתבות קודמות:
מצעד הערים המלוכלכות והנקיות בישראל
נהגי משאיות זבל: "תהיו סבלניים"
אז לאן נעלמו הפחים בירושלים? ניסינו לברר. דן קרקוב, תושב שכונת גילה מתעסק שנים רבות בנושא הניקיון בעיר. הוא למד דבר או שניים על יחס העירייה לנושא במסגרת עשרות פניותיו לאגפי העירייה הרלוונטיים בעיר. קרקוב אמר ל-ynet: "עיריית ירושלים לא רואה את עצמה אחראית לניקיון כלל השטחים בעיר. שטחים רבים מוגדרים בפיהם כחוסים תחת אחריותם של גופים וארגונים כדוגמת הקרן הקיימת לישראל, רשות מקרקעי ישראל, שטחים עסקיים, שטחי מגורים ואפילו גגות תחנות אוטובוס - מבחינתם המקומות האלה מחוץ לתחום אחריותם והיא לא מנקה את המקומות האלו".
לדברי תושבים בירושלים, גם שטחים שהעירייה מכירה שהם באחריותה לא זוכים לניקיון קבוע, ושטחים שזכו להגדרה כ"מיודעים למוסדות ציבור" מנוקים על פי תוכנית העבודה פעמיים בשנה בלבד. קרקוב הסביר: "יש מחלוקת בין גורמי העירייה לגבי אחריות על הניקיון בשטחים השייכים למנהל החינוך של העיר (מנח"י). גם שטחים ירוקים שבאחריות הגננות מנוקים באופן לא יסודי, ופסולת בנייה מסולקת לעתים רחוקות".
אתגר נוסף המקשה על הניקיון בעיר הוא חלוקת האחריות על הניקיון בין יחידות שונות בעירייה. "יש שטחים שבהם האחריות לניקיון הוא של התברואה, של הגינון, של האחזקה, של מבני ציבור, של אגף הספורט, של מוסדות חינוך וציבור, ועוד. כל החלוקה הזאת יוצרת מצבים שבהם ביצוע הניקיון נעשה באופן חלקי ולפעמים בכלל לא", מוסיף קרקוב.
ברחבי העיר קיימים שטחים פרטיים או מסחריים שמוגדרים כחצי-פרטיים (המכונים שפ"פים - שטחים פרטיים פתוחים בסביבת אזור מגורים, ע"ט) שגם בהם הניקיון עצמו אינו בסמכות העירייה, אלא רק האחריות על הפיקוח. עופר אפרתי, תושב גבעת משואה, סיפר: "מכל מיני סיבות היסטוריות, העירייה לא מוכנה לטפל במקומות המוגדרים כחצי פרטיים. עובדים לא נכנסים לגינון או ניקיון ומצד שני היא גובה מאיתנו ארנונה בדיוק כמו לכולם. ברחוב שלנו, שעונה על הגדרה זו למשל, אין מתקני אשפה קטנים, לכן אנחנו צריכים ללכת לרחוב ליד ששייך לפי ההגדרה לעירייה, שם נמצא מתקן אשפה".
אך לדבריו הקושי הוא לא רק במחסור בפחים, אלא גם בניקיון הרחוב עצמו. "בקיץ נערים שותים אלכוהול ומנפצים בקבוקים ברחוב - מי מרים את הזכוכיות בבוקר? אף אחד", אומר אפרתי. "יש אזור שבו הצמחייה לא מטופלת וממש חוסמת את המעבר. לפני כמה חודשים הגיע אלינו מנהל הרובע מטעם העירייה, הוא ראה את המצב ונציגי העירייה הסבירו לנו שהאחריות על הניקיון היא עלינו דיירי הרחוב ומסרו לנו שישקלו להכניס מנקים לרחוב פעם-פעמיים בשנה. מה המשמעות של תדירות נמוכה כל כך? ראש העיר לא מקצה כספים לניקיון ברחובות האלה ולא ברור לי למה - מה העיקשות הזו?"
אפרתי הוסיף: "השכונה שלנו מאוד מלוכלכת, יש מקומות בירושלים שהם יותר נקיים. התחושה היא שמקומות שבהם הארנונה גבוהה, כך רמת הניקיון יותר גבוהה. חיפוש אחר פח הוא חוויה יומיומית בירושלים. הייתי רוצה להסתובב בעיר בלי לאסוף פסולת, אנשים בני הדור שלי מסתובבים ברחב ומתכופפים לאסוף ניירות, ניילונים ובקבוקי בירה".
ולסיכום אילו אזורים לא נכללים בתוכנית העבודה של ניקיון העיר ירושלים: אזורים השייכים לרשות מקרקעי ישראל ולקרן קיימת לישראל, חלקים מסוימים במזרח העיר, אזורים המוגדרים על פי חוק "שטחים פרטיים פתוחים", ואזורים המוגדרים כ"שטחים חומים" המיועדים למבני ציבור וגם שטחים המיועדים לבנייה פרטית.
בעיה נוספת בניקיון העיר היא כמות וסוג פחי ומכלי האשפה בשטחי הבירה. "בירושלים מפוזרים אשפתונים ומכולות ירוקות המכונות בפי הציבור- הצפרדעים. מכולות אלו לא מונעות מבעלי חיים כמו ציפורים וחתולים להיכנס ולשפוך את תכולת הלכלוך לרחוב. כמו כן הפתחים גבוהים ויש ילדים וקשישים שידם מתקשה להגיע אל הפתח. כתוצאה מכך שקי הזבל מוצאים את דרכם לגג המכולה או לקרקע ומשם האשפה מתפזרת. קרקוב אמר: "אגף התברואה נמנע בהרבה מקומות להציב אשפתונים בטענה שתושבים סותמים אותם עם שקי זבל ביתי. אך התוצאה היא שתושבים פשוט משאירים שקיות זבל, וגם סיגריות, עטיפות נייר ופסולת על הקרקע".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים הוציאה לפני כחודש לפועל את מהפכת הניקיון הגדולה אי פעם בבירה. במסגרת המהפכה, יועבר מערך הניקיון בשכונות מזרח העיר להפעלה באמצעות קבלנים, דבר שיביא לשדרוג משמעותי בתדירות ובאיכות הניקיון בשכונות מזרח העיר. במסגרת התוכנית יתווספו מאות עובדי ניקיון וטיאוט, תוגדל תדירות ימי איסוף האשפה ותשודרג רמת השירות בשכונות ובמרכזי העסקים והמסחר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. כמו כן, תוגדל כמות רכבי הטיאוט המכני, יתווספו משאיות לאיסוף גזם, רכבי שטיפה וטרקטורים לפינוי אשפה בהשקעה של 80 מיליון שקל. בנוסף, יוצבו במהלך 2019 - 700 מיכלי אשפה חדשים בשכונות מזרח העיר ויחל תכנון להצבת 200 מיכלי איסוף אשפה טמוני קרקע במרכז העסקים במזרח העיר ובאזור שועפט. במקביל, כ-100 עובדי ניקיון עירוניים יתווספו למערך הניקיון וטיאוט הרחובות בשכונות מערב העיר ויביאו לשדרוג חסר תקדים באיכות ותדירות הניקיון".
לפנייה לכתב/ת 
