ביטוח לאומי צילם נכה בסתר – ונוצח בביהמ"ש

נהג אגד לשעבר, שנפצע בתאונת דרכים, תועד על ידי חוקר פרטי וזומן לקביעה מחדש של אחוזי נכות. אבל שופטת קבעה שנפלו פגמים בתהליך

עו"ד בוריס סברדליקפורסם: 13.09.18 , 19:58

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה את תביעתו של נהג אגד לשעבר שנפגע בתאונת דרכים, וביטל דרישה של ביטוח לאומי לזמן אותו לקביעה מחדש של אחוזי הנכות בשל סרטון שבו תועד על ידי חוקר פרטי. השופטת (בדימוס) אביטל רימון-קפלן הגיעה למסקנה כי בהתנהלות המוסד נפלו "פגמים היורדים לשורשו של עניין".

התאונה שאירעה ב-2004 הוכרה כתאונת עבודה ולנהג נקבעו נכויות זמניות עד ינואר 2006. לאחר מכן נקבעו לו 72% אחוזי נכות קבועים – שילוב של נכויות אורתופדיות ונוירולוגיות בגין שיתוק חלקי בצד של שמאל של גופו - ובהתאם הוא מקבל גמלאות כחוק מהמוסד. במהלך 2007 הוא חזר לעבוד באגד, אך כקופאי.

תביעה

מעקלים הגיעו באמצע הלילה - המדינה תפצה

עו"ד דוד קנטור

ב-1:00 בלילה דפקו עובדי חברת גבייה על דלת ביתו של תושב סכנין והעירו את משפחתו בגין חוב שכבר שולם. הוא יפוצה על כך בכ-21 אלף שקל

מעקלים הגיעו באמצע הלילה - המדינה תפצה

ב-2010 נמסר לו שעליו להתייצב לצורך קביעה של דרגת נכות מחדש, וזאת בעקבות סרט וידאו – שתועד במעקב של חוקרים מטעם ביטוח לאומי – שבו נראה כי הוא מתפקד עם זרועו השמאלית העליונה. הוא ביקש לקבל את הסרט לפני הדיון בוועדה, אך לא נענה. במקום זאת, ביטוח לאומי שוב שלח לו הזמנה לוועדה רפואית.

בתביעה שהגיש ביקש המבוטח למנוע את הדיון בוועדה. המחלוקת התמקדה באופן שבו ביטוח לאומי הפעיל את "תקנה 37", המאפשרת לו לזמן נכים לבדיקות של ועדה רפואית לצורך קביעה מחדש של דרגת נכות מעבודה. אחד התנאים להפעלת התקנה הוא אישור בידי רופא מוסמך, אלא שבמקרה זה הרופא המוסמך התבסס על המלצה של רופא אחר, ונותר ספק אם ראה את כל הסרט בעצמו.

השופטת אביטל רימון-קפלן ציינה כי לא מדובר רק בעניין פורמלי, והבהירה כי "אין לשלול את האפשרות כי במסגרת הפעלת שיקול דעתו, ייעזר הרופא המוסמך ב'המלצות' של אחרים, אך אין הוא רשאי להכפיף את שיקול דעתו לשיקול דעת רופא אחר, גם אם הוא רופא מוסמך בעצמו".

היא דחתה את טענת ביטוח לאומי שלפיה אין זה משנה אם הרופא ראה את צילום הווידאו, והבהירה כי המעט שמצופה ממנו הוא שיצפה בסרטון ולא יתבסס על דברים שאחרים כתבו או אמרו לו.

בנוסף הצביעה השופטת רימון-קפלן על כך ששני הרופאים לא היו תמימי דעים לגבי המסקנות שניתן להסיק מתוך צפייה בקלטת, שכן אחד היה סבור שהדבר רלוונטי לנכות האורתופדית והשני התמקד בנכות הנוירולוגית. היא ציינה כי עובדה זו "אינה מעוררת אמון רב בשיקולים הרפואיים שהובילו להפעלת התקנה".

במצב זה, ולנוכח חוסר הבהירות בנוגע לגורם הרפואי שהפעיל את שיקול הדעת בעניינו של הנהג לשעבר, השופטת החליטה לקבל את תביעתו.

בסיומו של פסק הדין נקבע כי "ככל שיש הצדקה לזמן את התובע להערכת מצב נכותו מחדש מכוח תקנה 37 לתקנות, על המוסד לעשות כן, בדרך נאותה וכמתחייב על פי דין". ביטוח לאומי חויב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,500 שקל.