ראש העיר קריית מלאכי לשעבר יקבל שכר על מעצר הבית
מוטי מלכה, שלימים הורשע בעבירות מין, יקבל מהעירייה כ-150 אלף ש' על התקופה שבה היה חשוד. ביהמ"ש השתכנע שהוא עבד במהלך התקופה
השופטת יעל אנגלברג-שהם מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבלה
לאחרונה באופן חלקי את תביעתו של ראש העיר לשעבר של קריית מלאכי, מוטי מלכה,
וחייבה את העירייה לשלם לו כ-150 אלף שקל בגין 65 יום שבהם שהה במעצר בית בגין עבירות מין.
בנובמבר 2014 הגיש מלכא תביעה לתשלום שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר בגין תקופת מעצר הבית. לטענתו, בתקופה זו עסק בענייני העירייה, כולל פגישות שתואמו על ידי היועצת המשפטית, וכי מעולם לא הודיעו לו שאחריותו מועברת לגורם אחר.
במאי 2012, בעיצומה של הקדנציה השנייה שלו, נחשד מלכה בעבירות אונס ושוחד, ושהה במעצר במשך 16 יום. לאחר מכן שהה כ-65 ימים נוספים במעצר בית. בהמשך הוא חזר לעבודה עד שהתפטר ב-2013, במסגרת הסדר טיעון שבו הודה בעבירות של הטרדה מינית, מרמה והפרת אמונים, ועבירה לפי חוק התכנון והבנייה. בהסכמת הצדדים נקבע כי העבירות שבהן הורשע לא נושאות עמן קלון.
עבירות מין
אנס נערת ליווי – העונש קוצר בשל מחדל משטרתי
עו"ד עופר אלמוג
גבר שהורשע בכפיית יחסי מין במלון באילת ערער בטענה שהקורבן לא עברה בדיקה שמטרתה לגלות סימני אונס. השופטים קיצרו את עונשו מ-7 ל-4 שנים
מנגד טענה העירייה שלא ניתן להחשיב את תקופת המעצר כימי עבודה, שכן מלכה "עבד" לכל היותר כ-12 שעות, הוטלו עליו מגבלות שמנעו ממנו להתנהל באופן רגיל, ואף מונה לו ממלא מקום. המדינה טענה כי עצם קיומו של המעצר הופך את תובע למי שנבצר ממנו למלא את תפקידו, ועל כן הוא אינו זכאי לשכר.
השופטת יעל אנגלברג-שהם הסבירה שעובד שאינו פנוי לביצוע העבודה, אינו זכאי לשכר. במקרים כאלה, כל עוד מתקיימים יחסי עבודה, יש כמה חלופות למתן תמורה בגין תקופה זו, כגון תשלום ימי חופשה, תשלום ימי מחלה וכיוצא באלה. לגופו של עניין, היא הבהירה כי לפי חוק הרשויות המקומיות, ראש עיר שהושעה עקב הגשת כתב אישום זכאי לתשלום בשיעור של 50%. במקרה הנדון – שבו דובר על תקופה שבה טרם הוגש כתב אישום – קל וחומר שאין לשלול ממלכא את שכרו ללא הוראה מפורשת בדין.
"משלא נאסר על התובע להמשיך ולכהן כראש העירייה, לא ניתן לראות בעצם הטלת מגבלות על התובע, כשלעצמן, משום מניעה אבסולוטית להמשך ביצוע עבודתו ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו", כתבה.
מכאן עברה השופטת לשאלה אם מלכה ביצע עבודה בפועל. לאחר ששמעה את העדים היא הגיעה למסקנה כי בתקופת מעצר הבית הוא אכן המשיך לטפל בעניינים שוטפים של תושבים, אזרחים ובעלי תפקידים בעירייה. לדבריה, העובדה שמונה לו ממלא מקום לא גורעת מזכויותיו, מה גם שבפועל נראה כי היה זה אקט פורמלי בלבד.
עם זאת, השופטת אנגלברג-שהם קבעה כי התובע זכאי ל-75% משכרו (כ-61 אלף שקל), שהרי ברור שלא היה פנוי לעבודה מלאה. בנוסף נקבע כי הוא זכאי לפדיון ימי חופשה בסך של כ-88 אלף שקל ברוטו, וכן להוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
בתוך כך נדחתה תביעתו של מלכה לפיצויים על הלנת שכר, מאחר שהשופטת התרשמה כי העירייה נמנעה מלשלם שכר בשל מחלוקת כנה בין הצדדים, מה גם שבפועל הכסף שולם לו בדרך של מיצוי ימי החופשה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד גיל קונפינו ועו"ד אלי שומרון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עופר שפיר ועו"ד ענת נבל
- ב"כ המדינה: עו"ד שלומי ירדן
- עו"ד אסתי עוקב עוסקת בדיני עבודה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
מומלצים