הסטארטאפים הישראליים שהגיעו לחלל
חליפת הגנה לאסטרונאוטים, שבבים מותאמים לחלל ומעבדת מחקר מיניאטורית: לא מעט סטארטאפים מגלים באחרונה עניין בתחום החלל ובונים עבורו טכנולוגיות מתקדמות. תכירו שישה מיזמים ישראליים בולטים ששואפים לגעת בשמיים
תחום הלוויינים והחלל נשלט בישראל, מסורתית, על ידי התעשייה הביטחונית, אך בשנים האחרונות הוא מחלחל גם למגזר הפרטי: יותר ויותר סטארטאפים ישראליים בונים טכנולוגיות מתקדמות עבור תעשיית החלל המסחרית המתפתחת.
זהו חלק ממגמה עולמית שמכונה "ניו-ספייס" - הפיכת טכנולוגיית החלל לזולה וזמינה יותר. זה לא קל: מדובר בתחום קשה, יקר ומורכב לביצוע, שבו מימוש המוצרים והחזר ההשקעות עלולים להגיע רק בעוד שנים ארוכות, והמשקיעים עדיין לא נלהבים להזרים כסף.
אחת החלופות היא לקבל תמיכה ממשלתית: סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אומרת כי תמכה ב-18 חברות ישראליות המפתחות יישומים לצורכי חלל. "הסוכנות תומכת בשנים האחרונות בחברות פרטיות ויזמים אשר עוסקים בתחומים שבהם עסקו עד לאחרונה רק ממשלות ותעשיות חלל גדולות", אומר מנהל הסוכנות אבי בלסברגר. "אנו פועלים להגדלת מספרם של הסטארטאפים החדשים בתחום החלל".
להלן שש חברות ומיזמים ישראליים בולטים בתחום החלל, שכדאי להכיר:
StemRad: חליפה נגד קרינה
מייסדים: אורן מילשטיין ודניאל לויט
מי שישלח אסטרונאוטים למסעות ממושכים בחלל צריך לקחת בחשבון בעיה חמורה: הקרינה המייננת הקטלנית ששוררת בחלל העמוק, שמקורה מהשמש - ובעיקר מהתפרצויות סולאריות - וגם כזו שמגיעה מכוכבים אחרים. כל אסטרונאוט שייצא בעתיד לשהות ארוכה בחלל החיצון, למשל בטיסות ארוכות לירח, לאסטרואידים ולמאדים, מסתכן בחשיפה לקרינה שעלולה להוביל לסרטן ולמוות.
חברת StemRad רוצה לפתור את הבעיה הזו. במקור, החברה פיתחה חליפת הגנה מפני קרינה עבור אנשי כוחות חילוץ שפועלים באזורים שיש בהם קרינה רדיואקטיבית, אך בהמשך עברה להגנה לאסטרונאוטים.
"פיתחנו וסט שעשוי מחומרים פולימריים, עם דגש על נוחות וארגונומיות, שמסוגל לבלום את הקרינה המייננת בחלל", אומר ד"ר אורן מילשטיין, מנכ"ל החברה. "החליפה מותאמת לכל אסטרונאוט באופן אישי, והיא מספקת הגנה על האיבריים הפנימיים הרגישים ביותר לקרינה: למשל מח עצם וריאות אצל הגבר, וחזה ושחלות אצל אישה". ומה עם שאר האיברים בגוף? "כדי להגן על כל הגוף בצורה ראויה, היה צורך בחליפה ששוקלת חצי טון. אנחנו לא אומרים שהטיסה לחלל לא מסוכנת. אבל אנחנו מאפשרים טיסה למאדים עם חשיפה סבירה".
החברה, שמעסיקה 15 עובדים, מוכרת חליפות קרינה לכוחות חילוץ והצלה, ומשתפת פעולה עם תאגיד לוקהיד מרטין, שמשתתף בבניית החללית "אוריון" עבור נאס"א. החללית אמורה לשמש למסעות מאוישים לעומק החלל, כולל מאדים. בתחילת 2020 יתבצע ניסוי שבמסגרתו תשוגר אוריון למסלול סביב הירח. יוצבו עליה בובות עם אלפי חיישני קרינה - האחת עם הווסט של StemRad, והשנייה בלעדיה. כשהחללית תנחת חזרה, אפשר יהיה לבדוק את ביצועי הטכנולוגיה במציאות.
"בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכה בתעשיית החלל הפרטית, עם יזמים כמו ג'ף בזוס ואילון מאסק, שרואים בזה את הדבר הגדול הבא", אומר מילשטיין. "מאסק מדבר על שליחת 50 אלף איש למאדים עוד בימי חייו, ומי שיגיע לשם יזדקק להגנה מקרינה".
רמון צ'יפס: שבבים ומעבדים לחלליות וללוויינים
מייסדים: רן גינוסר, דב אלון, טוביה לירן
חברת רמון צ'יפס נקראה על שמו של אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי שנספה ב-2003 באסון המעבורת קולומביה. זוהי חברת שבבים שמפתחת מעבדים ורכיבי מחשוב המיועדים לעבוד בתנאים הקשים שבחלל.
"אנחנו יוצרים את המוח של הלוויין", אומר דב אלון, סמנכ"ל הנדסה בחברה. כמו בכל מערכת מתקדמת, גם לוויינים זקוקים למחשבים ולמעבדים כדי לבצע עיבוד של נתונים. אבל למה אי־אפשר לקחת מעבד רגיל, כמו שיש בכל מחשב או בחוות שרתים? "התנאים בחלל מהווים בעיות למחשבים, ורכיב אזרחי לא יעבוד שם", מסביר אלון. "הרכיבים בחלל צריכים לעמוד בקרינה שמגיעה מהשמש ומסופות סולאריות, שפוגעת ברכיבים האלקטרוניים, וכן לעמוד בטמפרטורות קור וחום קיצוניות, וגם להיות חסכוניים מאוד באנרגיה. וזו ההתמקצעות שלנו".
לחברה יש כיום 20 עובדים. היא מפתחת את השבבים, והייצור מתבצע במפעלי TSMC בטאיוואן. רכיבי החברה כבר נמצאים בלוויינים וחלליות, ישראליים ולא רק.
בחודש הבא תנחת על אסטרואיד נחתת המצוידת במעבד של רמון צ'יפס; גם הלוויין ExoMars-TGO שמקיף את מאדים מצויד במעבד של החברה. "אין לנו כמעט מתחרים בשוק הזה", אומר אלון. "מכל העולם מסתכלים עלינו בהערצה. התחלנו לפתור בעיות בישראל, והגענו לפתור בעיות של כל מי שטס לחלל. אנחנו האינטל של החלל". אלון אומר שהם ממתינים למשקיעים נוספים, שיאפשרו להם להיכנס לשווקים נוספים מעבר לחלל.
SpaceIL: חללית ישראלית על הירח
מייסדים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב
בשונה משאר המיזמים ברשימה, SpaceIL היא עמותה ללא מטרות רווח שהוקמה על ידי יזמים ישראלים במטרה להשתתף בתחרות הבינלאומית XPRIZE של גוגל להנחתת חללית על הירח. התחרות אמנם הסתיימה ללא זוכים לאחר שאף אחד מהצוותים המשתתפים לא עמד ביעד, אך הצוות הישראלי החליט להמשיך בכל זאת במשימה.
זה היה קשה: המיזם סבל ממחסור במימון, התעכב וכמעט נסגר. אך לאחרונה הצהירה SpaceIL כי העבודה על החללית הושלמה, וכי בדצמבר הקרוב תמריא לחלל על גבי טיל של חברת "ספייס-אקס". אם הכל ילך כמתוכנן, היא צפויה לנחות על הירח ב-13 בפברואר 2018. אם זה יקרה, ישראל תהפוך למדינה הרביעית אי פעם שמנחיתה חללית על הירח מלבד ארה"ב, סין ורוסיה.
למרות שמדובר במיזם פרטי, התעשייה האווירית השתתפה, ובפועל בנתה את החללית, כאשר באופן מוצהר, המטרה העיקרית של הפרויקט היא קידום החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל. החללית, שהפיתוח שלה ארך 8 שנים בעלות של 320 מיליון שקל (הרוב מתורמים, ובראשם איש העסקים מוריס קאהן), היא כלי זעיר בקוטר 2 מטרים, בגובה 1.5 מטר ובמשקל 600 ק"ג. לאחר הנחיתה החללית אמורה להציב את דגל ישראל על פני הירח, ולבצע סלפי ומדידות מדעיות. לאחר יומיים היא תשלים את משימתה, ותישאר על אדמת הירח לנצח.
SpacePharma: מעבדות מחקר זעירות בחלל
מייסדים: יוסי ימין ועידו פריאל
מדענים וחוקרים שעושים ניסויים נמצאים תחת "מגבלה" משמעותית שיש לה השפעות על תוצאות הניסויים: כוח המשיכה של כדור הארץ. ומה אם היה אפשר לבצע ניסויים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים בחלל במצב של אפס כבידה, וכך, תיאורטית, לפתוח אפשרויות חדשות להשגת ידע - ואף פיתוח חומרים חדשים שבעבר לא היו בהישג ידה של האנושות? זה בדיוק מה ש-SpacePharma שואפת לעשות.
"אין היום מכונה על כדור הארץ שיכולה לבטל את כוח הכבידה", אומר המנכ"ל והמייסד-השותף, יוסי ימין, לשעבר מפקד יחידת הלוויינים באמ"ן. "הרבה תופעות פיזיולוגיות נובעות מכוח המשיכה - למשל לא ניתן לייצר חומרים בצורה מדויקת מספיק. וכשמבצעים ניסויים מדעיים ללא כוח כבידה, מקבלים תוצאות אחרות והתנהגות אחרת של ההרכבים השונים. למשל, ייצור תרופה בחלל תהיה שונה מזו שעל כדור הארץ".
לכן, החברה רוצה להנגיש למדענים את החלל: הם יכולים להכניס את מערכת הניסוי שלהם למעבדה מיניאטורית הקטנה מקרטון חלב - שתשוגר לחלל. המדענים שעל הקרקע יכולים לשלוט עליה מרחוק, ולקבל את התוצאות. לדברי ימין, בעשר-עשרים השנים הקרובות תהיה למחקר ולייצור בחלל השפעה אדירה על חיינו: למשל, אפשר יהיה ליצור זרעים שעמידים לתנאי קיצון ולמיעוט במים; אפשר יהיה לייצר מזון ותרופות טובים יותר, תכשירי אנטי-אייג'ינג איכותיים יותר, ואפילו סיבים אופטיים המאפשרים תעבורת תקשורת מהירה יותר.
לדברי ימין, החברה עברה בתקופה האחרונה טלטלה וחילוקי דעות פנימיים שהובילו לעזיבתו של המייסד השותף עידו פריאל ולהחלפת רוב עובדי החברה. עם זאת, ימין מאמין שהוא הצליח לייצב את החברה.
לחברה יש 24 עובדים, בישראל, בארה"ב ובשווייץ, והיא משתפת פעולה עם מכוני מחקר מובילים בעולם ובישראל. לחברה יש כרגע שתי מעבדות בחלל: במסלול ובתחנת החלל הבינלאומית. בשנה הקרובה ישוגרו שלוש מעבדות חלל נוספות. החברה גייסה עד היום 12 מיליון דולר.
NSLComm: אנטנה נפרסת בחלל
מייסדים: רז יצחקי תמיר, דניאל רוקברגר, דני ספירטוס
החברה פיתחה מערכת תקשורת יעילה ללוויינים, הכוללת אנטנה נפרסת כשהיא מגיעה לחלל. יתרונה: חיסכון בנפח ובמשקל בעת השיגור, וקצב שידור גדול הרבה יותר מלוויין בגודל זהה. למערכת יש יכולת תנועה כך שניתן לשלוט על אלומת השידור על פני הקרקע, וכך לשדר במדויק לאזורים שבהם נמצאים הלקוחות. הטכנולוגיה נועדה למגוון שימושים, למשל העברת נפחי מידע גדולים הנדרשת מרשתות סלולריות, תקשורת למטוסים, האינטרנט של הדברים, תעשייה, חקלאות וערים חכמות.
Effective Space: שירות חילוץ ללוויינים
מייסד: אריה הלזבנד
החברה, שנוסדה ב-2013, פיתחה לוויין בגודל מכונת כביסה, עם מערכת עיגון המאפשרת לו להתחבר למרבית לווייני התקשורת. הלוויין הישראלי נצמד ללוויינים שנגמר להם הדלק ומאריך את חייהם על ידי כך שהוא משמש כמערכת הנעה חיצונית. הלוויין יוכל גם לספק גם שירות לתמיכה במשימות חלל, כמו גם בסילוק "אשפת חלל", משלחות חקר, כרייה ותפעול ייצור בחלל. החברה כבר חתמה על הסכם לשיגור שני לוויינים לשנת 2020 ומתכננת לשגר כל שנה שישה נוספים. רק לאחרונה חתמה על הסכם לפעילות משותפת עם התעשייה האווירית.
