החלום התגשם: אחרי ארבעה בנים - נולדה בת
הורים לילדים מאותו המין מקבלים הערות מהסביבה כמו - "יודעים לעשות רק בנים?", "תמשיכו עד שתהיה בת" או "נו, הפעם זה הצליח?" אבל מה גורם לחלקם לנסות שוב ושוב, ועד כמה חשוב להם שיהיו ילדים משני המינים?
כולנו יודעים שהעיקר הבריאות ומה שבא ברוך הבא, אבל אם תשאלו הורים שנולדו להם רק בנים או רק בנות, חלקם יגידו שהיו שמחים גם לילד מהמין השני.
לחן ורם ויכסלפיש מראשון לציון היו שלושה בנים (כיום בני 10, 7 ו-5) והם רצו להרחיב את המשפחה. להפתעתם, הם גילו שחן בהיריון עם תאומים - בן ובת.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"אני חושבת שזה בעיקר צורך טבעי של כל אמא להבין ולדעת איך זה לגדל ילד מהמין השני", היא אומרת. "זה סקרן אותי. אני יודעת איך זה לגדל בנים ורציתי לגדל גם בת. לא חקרתי את הנושא, לא עשיתי דיאטות מיוחדות, התפללתי לילד בריא, אבל הייתה כמיהה להביא ילד מהמין השני.
"היה רגע שבו התלבטתי אם להרחיב את המשפחה אחרי שלושה ילדים, עד שסבתא שלי אמרה 'לא מצטערים על אלו שמביאים, מצטערים על אלו שלא', רק שהיא פספסה את הפרט השולי, שיצטרפו שני ילדים נוספים".
איך הגבת כשגילית שאת בהיריון עם תאומים?
"לא דיברתי 24 שעות. אני זוכרת שבתחילת ההיריון הייתה לי הרגשה שמשהו לא בסדר. היו לי כאבי בטן חזקים. שלא כהרגלי, הלכתי בשבוע די מוקדם לרופא והוא סיפר לי שיש שני שקי היריון. בדקות הראשונות לא הצלחנו לעכל, גם אני וגם בעלי התרגשנו מאוד, פלא בריאה ולא מובן מאליו.
"זכיתי לבת, יש לנו קשר מיוחד מאוד אבל אני שומעת על הרבה אנשים שמתאכזבים, כשהם מגלים שנולד להם ילד מאותו מין. בורכנו ביכולת להביא ילדים, תשמחו על מה שיש".
בית של כדורגל
בר לסטר מקיבוץ גשר היא אמא לארבעה בנים (תאומים בני תשע, ילד בן שש וילד בן שנתיים). "אנחנו בית של כדורגל, כל הזמן בפעילות ותזוזה", היא מספרת. הגידול מאוד אינטנסיבי משום שהם די צפופים בגיל. כשהתאומים נולדו, זו הייתה חוויה מאוד חיובית עבורנו ורצינו ילד נוסף, לא היה לנו אכפת אם בן או בת. אחר כך בעלי רצה עוד ילד, הבשילו התנאים ונכנסתי להיריון.
"רציתי מאוד בת והייתה לי גם תחושה שזו בת. עד הסקירה דיברתי בלשון נקבה, קראתי לעובר - עוברית. אומרים שמחשבה יוצרת מציאות, במקרה שלי זה פחות עבד. בסקירה הראשונה אמרתי לרופא שיש לי שלושה בנים בבית ואני מחכה לבת. הוא ישר אמר שזה בן. אז נכון, חלמתי לבת, אבל שמחנו שיש לנו ילד רביעי בדרך, העיקר הבריאות".
.jpg "מחכה לכלות (צילום: אלבום פרטי)")
איך הגיבה הסביבה?
"בעלי הוא מאמן כדורסל, כל הזמן אומרים לנו לעשות ילד חמישי, בן כדי שתהיה נבחרת. אבל שנינו תמימי דעים, אנחנו לא בלחץ, גידול ילדים זה אינטיסיבי מאוד וארבעה ילדים זה מספיק. אנחנו רוצים להיות שם בשבילם ולתת את מה שיש. אני תמיד צוחקת שאני מחכה לכלות".
לארבעה בנים דווקא יש יתרון לדבריה "אותם צעצועים, בגדים, שלושת הגדולים עם ארון משותף, תחומי עניין דומים, סרטים בטלוויזיה, אותו עולם תוכן, כולם משחקים כדורגל, גאוות לוחמים בבית. זה מקל בהרבה מקומות.
"לילדים כיף ביחד. קל לקבל את מה שמוכר ודומה ואני מאמינה שצריך ליהנות ממה שיש ולא על מה שאין".
משפטים שהורים במשפחות ברוכות ילדים שומעים:
כולם מטפלים בתינוק
"כשהייתי צעירה, הייתי בטוחה שאם יהיו לי ילדים, יהיו לי רק בנים, בטח אחרי שהתחתנתי עם מכונאי רכב", משתפת צביה מעוז, מהישוב רימונים, אמא לארבע בנות (11, 10, 7 ו-4) ותינוק בן שלושה חודשים.
"ההריונות הראשונים לא היו מתוכננים, נולדו לנו שתי בנות בהפרש של כמעט שנה. בהיריון השלישי והרביעי התחיל הרצון לבן, אבל נולדו בנות. כשהתלבטנו לגבי הילד החמישי, החלטנו לעשות את זה בשביל שזה יהיה בן. אני קצת נלחצתי, להתחיל הכל מהתחלה? עם בנות אני יודעת שמצליח לנו, הן מקסימות ומהממות, אז למה לשנות? אבל בעלי מאוד רצה בן".
.jpg "להתחיל הכל מהתחלה (צילום: אלבום משפחתי)")
זה לקח לדבריה כארבעה חודשים, מרגע ההחלטה עד לרגע שנכנסה להיריון. לאורך כל ההיריון אף אחד מלבדה לא ידע את מין העובר, כולל הבעל שגילה רק בלידה. "אני ישר ידעתי, קשה לא לראות. לא היה לנו כוח להערות של הסביבה - 'נו, הפעם זה הצליח? יש לכם בן?' במקום לשאול מה שלומי, שואלים - 'זה בן?'"
איך המשפחה הגיבה?
"בעלי מרחף, חיכה לזה מאוד וגם הבנות הגדולות חיכו לו הרבה זמן. לא האמנו, אבל היה שווה. יש לנו עכשיו משפחה גדולה וזה תורם לחיבור בין האחים. הבנות בעננים, מטפלות בו המון, כל היום סביבו.".
שתפי בתגובות של הסביבה
"חשוב לי לענות לכל אלו שאמרו 'תגידי תודה על מה שיש לך', 'העיקר הבריאות', 'יש כאלו שאין להם בכלל'. הרצון והתפילה שלי או של בעלי היא לא על חשבון התודה או התפילה של אחרים, ולא סתם ביהדות מצוות פריון מתייחסת להבאת ילדים משני המינים, כך שאני מאמינה שיש מקום גם לרצון שלנו.
"העובדה שלמישהו קשה, לא מורידה מהרצון שלך והקשיים שלך. אני אומרת תודה על מה שיש ומתפללת לעוד. זה לא סותר את התפילה שלי לרצות בן. אנחנו לא דתיים, אבל כן אנשים מאמינים".
חלומות על קוקיות ושמלות
"לא חשבנו להביא עוד ילד, הייתי צריכה להחליף התקן ובזמן הזה פשוט נכנסתי להיריון, קבלתי את המתנה שייחלתי לה ולא האמנתי שאזכה לה", משתפת ליאת נחום מירושלים, אמא לארבעה בנים (17, 14, 11 ו-6) ולילדה בת שנתיים.
חלמתם על בת?
"אחרי שלושה בנים, מאוד רציתי בת. הלכנו לטיפול רפואי, השקענו הרבה כסף, טיפולים אינטנסיביים מאוד, בסוף יצא בן. הבנתי שהכל מאלוהים והחלטתי לעצור. ההיריון האחרון לא היה מתוכנן. התחושות היו אותן תחושות, בלי בחילות או הקאות. הייתי בטוחה שגם הפעם זה בן.
"בשקיפות הרופא שאל אם אני רוצה לדעת את מין העובר ועניתי לו שאני כבר יודעת. לקראת הסוף שאלתי אם שוב יש לנו בן והוא ענה שזו בת. הייתי בהלם. רחפתי, ממש הייתי בעננים. הבנים שלי מהממים ומקסימים, אבל חלמתי גם על קוקיות ושמלות.
"תמיד שמחתי שיש לי בנים, אבל בלב היה לי חסר את המין השני. גם אני בת עם ארבעה אחים, אין לי אחיות. אני ואמא שלי חברות טובות ורציתי שגם לי תהיה חברה טובה. זה צבט לי כל השנים".
איך הבנים מתייחסים לאחותם הקטנה?
"הם מפנקים אותה, שומרים עליה ויורדים איתה לגן המשחקים. בן ה-17 הוא כמו אבא קטן. היא ילדה רגועה, יכולה לשחק שעות בפינת הבובות, הבנים היו יותר קופצניים, זה חדש לי. אני שמחה שזכיתי לבת, אבל יחד עם זאת, מאמינה שתמיד צריך לשמוח בחלקך, לא משנה בנים או בנות, העיקר הבריאות והאושר".
לפנייה לכתב/ת 
