ביהמ"ש: תושב חוזר יקבל קצבת נכות רטרואקטיבית

עולה חדש שעזב את ישראל וחזר אליה כעבור כמה שנים תבע לקבל את הגמלה בהתאם לכללים שחלים על עולים חדשים. בית הדין לעבודה הסכים איתו

עו"ד דוד סערפורסם: 25.09.18 , 20:46

חרש-אילם שעלה ארצה בשנות ה-80', עזב אותה כעבור כמה שנים וחזר ב-2014, זכה לאחרונה בתביעה מול ביטוח לאומי לקבלת קצבת נכות רטרואקטיבית מיום שובו. שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, אריאלה גילצר-כץ, הבהירה לביטוח הלאומי כי זכאותו של תושב חוזר לגמלת נכות מתעוררת לתחייה מרגע ששב לישראל.

התובע עלה לישראל מרוסיה ב-1982 ועזב כעבור 14 שנים. ב-2014 הוא חזר לארץ ובמקביל הגיש תביעה לקבלת קצבת נכות. ועדה רפואית של ביטוח לאומי קבעה לו בנובמבר אותה שנה 60% נכות על החירשות ו-40% על האילמות.

תביעה

הפך לאב בניגוד לרצונו ויפוצה ב-40 אלף שקל

עו"ד נורית דגן

אישה שקיימה יחסי מין עם מכר שיקרה לו שיש לה התקן תוך רחמי ואין צורך בקונדום. לאחר שנולדו להם תאומים היא חויבה לשלם על עוגמת הנפש

הפך לאב בניגוד לרצונו ויפוצה ב-40 אלף שקל

אולם בינואר 2015 דחה פקיד התביעות של המוסד את תביעתו לקצבת נכות רטרואקטיבית בטענה שאובדן כושר ההשתכרות המלא שלו אירע באוגוסט 2013 – בתקופה שבה לא היה תושב ישראל, ולכן הוא לא זכאי לגמלה. כמו כן נקבע כי מאחר שעזב את הארץ, הוא לא זכאי לקצבה כיוון שאיבד את זכויותיו כעולה חדש.

כעבור כשנה הוא תביעה חוזרת והפעם נקבעה לו נכות של 90% ודרגת אי כושר מלאה. בתביעה זו הוא זכה בקצבת נכות זמנית מדצמבר 2015 עד אוגוסט 2016 אבל הוא התעקש לקבל קצבה רטרואקטיבית מיום חזרתו ארצה.

לטענתו, מעמד של "תושב חוזר" שקול למעמד של עולה חדש בכל הנוגע לזכויות מביטוח לאומי. משכך, הרי שהחוק רואה בו כמי שהליקויים שמהם הוא סובל מלידה אירעו בישראל. בנסיבות המקרה שלו, שבהם נקבעה לו נכות כללית גבוהה ביותר בדרגת אי כושר מלאה – יש לראות בו כמי שזכאי לקצבת נכות מרגע שחזר לארץ.

השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור שבהרכב הסכימו עם הפרשנות הזאת. היא הציגה את הוראות החוק הרלוונטיות והסבירה כי כעיקרון, רק מי שהיה תושב ישראל בזמן שנכותו נגרמה זכאי לגמלת נכות. אחד החריגים בחוק הוא עולה חדש, ובמקרה כזה קובע החוק כי "מי שעלה כאשר הוא נכה יהיה זכאי לגמלה".

היא ציטטה מפסק דין מכונן שניתן בנושא בבית הדין הארצי לעבודה, שם הודגש כי מטרת הסעיף הזה היא להשוות בין הזכויות של עולים נכים לבין מי שנכותם נגרמה בארץ.

בהקשר זה תהתה השופטת גילצר-כץ אם מעמדו כתושב חוזר משפיע על זכויותיו. תשובתה הייתה כי מאחר שזכותו לגמלת הנכות נוצרה ביום העלייה לישראל, הוא לא איבד אותה למרות עזיבתו.

ההשפעה היחידה של העזיבה, נקבע, היא שהוא לא זכאי לקבלת הגמלה בתקופה שבה לא גר בישראל, אבל "עם חזרתו ארצה, 'התעוררה' זכאותו לחיים וקמה זכאותו לקצבת נכות". לפיכך, התביעה התקבלה והתובע זכה בקצבת נכות רטרואקטיבית – מיום שחזר לישראל.