מתווך תבע 680 אלף ש' על עסקה – ולא יקבל שקל

חברה קדישא רכשה קרקע ברחובות תמורת כ-16 מיליון שקל. מתווך תבע אותה בבית המשפט בטענה שהוא זה שיזם את המהלך. למה הוא נדחה?

עו"ד רוני סימוןפורסם: 27.09.18 , 07:18

בית משפט השלום ברחובות דחה לאחרונה תביעה שהגיש מתווך נדל"ן על סך 680 אלף שקל בגין עסקה בשווי כ-16 מיליון שקל, שלטענתו היה היוזם שלה ובמסגרתה רכשה חברה קדישא קרקע בעיר מחברת "ראשל יזום וניהול נכסים". השופטת שרון צנציפר-הלפמן שוכנעה שלא התובע היה הגורם היעיל בעסקה אלא מתווכים אחרים.

ראשית הפרשה בפגישה בינואר 2010 שבמהלכה החתים התובע את מנכ"ל חברה קדישא על "טופס הזמנת שירותי תיווך והתחייבות לתשלום דמי תיווך". הטופס כלל תיאור נכס ברחובות ומיקומו, מחיר מבוקש וגובה עמלת תיווך. בעת חתימת לא מולאו הפרטים המזהים של הגוש, החלקה ופרטי המוכר, ולצדם נרשם כי הם "ימולאו לאחר חתימה". פרטים אלה הושלמו בכתב יד, והתובע טען לימים שעשה זאת בנוכחות מנכ"ל חברה קדישא. מנגד טען הנתבע שהמתווך לא מילא דבר בנוכחותו ולא התחייב על קרקע ספציפית, אלא אמר באופן כללי שיחפש שטח מתאים.

חוק ונדלן

מתווך הפסיד: הבטיח למכור דירה במחיר "מנופח"

עו"ד ארז הימן

חרף הבטחתו ללקוחה להשיג רוכשים שישלמו מעל מחיר השוק עבור נכס בחדרה, המתווך לא עמד במילתו. בית המשפט קבע: הוא לא זכאי לעמלה

המתווך הפסיד: הבטיח למכור דירה במחיר "מנופח"

כ-3.5 שבועות לאחר מכן התקיימה במשרדיה של המוכרת – חברת "ראשל" – פגישה של בין המתווך לבין מנהלי חברה קדישא. לאחר מכן שלח התובע דואר אלקטרוני עם סיכום הפגישה, וכן טופס הזמנת שירותי תיווך. המוכרת לא חתמה מעולם על טופס זה.

רק כעבור כארבע שנים, ביולי 2014, רכשה חברה קדישא את הקרקע מ"ראשל" באמצעות מתווכים אחרים תמורת יותר מ-16 מיליון שקל. בעקבות זאת פנה התובע לבית המשפט וטען שבינו לבין חברה קדישא נחתם הסכם מחייב, וכי הוא זה שאיתר את הקרקע ומסר לנתבעים מידע ממוקד עליה.

חברה קדישא טענה מנגד שהפרטים המהותיים של ההסכם הוספו על ידי התובע רק לאחר החתימה על טופס הזמנת שירותי התיווך. לדבריה, התובע מעולם לא הפגיש בין הצדדים לעסקה, לא פעל בנאמנות לקדם את עניינה של חברה קדישא וזנח את הטיפול בה. כך או אחרת, נטען, מאחר שלא היה קשר בין התובע לבין הנתבעים לאחר 2010, אין לראות בו את "הגורם היעיל" להתקשרות בעסקה שנחתמה ב-2014.

לא פעל בנאמנות

ואכן השופטת שרון צנציפר-הלמן קיבלה את עמדתה של חברה קדישא. היא הבהירה כי אפילו אם תניח שהנתבע חתם על הסכם תיווך ביחס לנכס הספציפי, הדבר לא מזכה אותו בדמי תיווך, שכן "התובע לא מילא את חובותיו כמתווך, לא הפגיש בין הצדדים, לא פעל בנאמנות כלפי הנתבעת ולא היווה את הגורם היעיל להתקשרות המאוחרת בין הנתבעת לבין המוכרת בשנת 2014".

כמו כן היא הבהירה שבפגישה עם המוכרת כשלושה שבועות לאחר חתימת ההסכם, המתווך לא עדכן אותה לגבי חברה קדישא כלקוחה פוטנציאלית, אלא ניסה לשווק את הקרקע לקבוצת רכישה.

"בהתנהלותו זו, זנח התובע לחלוטין את הנתבעת וכשל למלא את חובתו לפעול עבורה בנאמנות ובהגינות", כתבה השופטת בפסק הדין.

בנוסף נקבע כי בכל מקרה הגורם היעיל בעסקה היו שני מתווכים אחרים. לעניין זה השופטת התחשבה בין היתר בכך שחלפו יותר מארבע שנים, וכן בכך שהיוזמה לעסקה הייתה עצמאית ומנותקת מהתובע. התביעה נדחתה ולא נפסקו הוצאות משפט.