נישואים: האם תוכלו לסלוח לבן זוג שניהל רומן?
קל לסלוח ולשכוח כאשר אחד מאיתנו שכח לשטוף כלים, הגיע מאוחר משהבטיח ממסיבה אצל חבר, הבריז ברגע האחרון לאירוע משפחתי, או קנה עוד מוצר מיותר בהרבה כסף שאין לאף אחד מאיתנו כרגע. אבל מה עושים כאשר עומד על הפרק משבר רציני יותר
היכולת לסלוח חשובה בזוגיות, ולמעשה בכל סוג של מערכת יחסים. תיאום ציפיות לקוי, כעסים ופערים בתכונות מובילים לפגיעה האחד בשני, והמשברים שהשנים ביחד יזמנו לנו ידרשו מאיתנו את היכולת לא רק לסלוח, אלא גם לשכוח. ללא הסליחה גם מריבה קטנה יכולה להוביל לפיצוץ, הסלמה ואפילו לפרידה, וללא השכחה אנו עלולים לחיות כל הזמן את הזיכרון של הרגעים הקשים בזוגיות ופחות את הרגעים היפים שבה. כולנו נרצה שבן הזוג יסלח וגם ישכח לנו את העוול שנעשה לו מתי שהוא בעתיד, בכוונה או שלא בכוונה. וזה יקרה.
אז כן, קל יותר לסלוח ולשכוח כאשר אחד מאיתנו שכח לשטוף כלים, הגיע מאוחר משהבטיח ממסיבה אצל חבר, הבריז ברגע האחרון לאירוע משפחתי, או קנה עוד מוצר מיותר בהרבה כסף שאין לאף אחד מאיתנו כרגע. אך מה עושים כאשר עומד על הפרק משבר רציני יותר? האם אפשר לסלוח לבן זוג שניהל קשר רומנטי מחוץ לנישואים? האם אפשר לשכוח מקרים של אלימות רגשית ואולי פיזית? והאם כדאי בכלל לנסות לסלוח אחרי שנים של מריבות וצעקות בלתי פוסקות ויומיומיות?
אני רוצה להגיד לכל הקוראים והקוראות שחד-משמעית אפשר לסלוח ולשכוח, אפילו על הדבר הגרוע ביותר. אפילו במקרה של בגידה יש זוגות שמוכנים לסלוח תמורת חרטה כנה והבטחה שזה לא יקרה שוב, וכבר פגשתי זוגות שהניחו בצד הרבה שנים של צעקות ו"קרבות" הדדיים מתמשכים מתוך שמירה על שלום המשפחה. על ידי הכוונה ורצון טוב הם אפילו הצליחו להגיע למקום רגוע יותר ביחד. אבל, וכאן מגיעה ההסתייגות הבלתי נמנעת, הכול תלוי בעוצמת הפגיעה, בתנאים שהובילו לשם, ביכולת של בן הזוג לסלוח ולשכוח (וזאת יכולת שמשתנה מאדם לאדם), וכמובן - ברצון של בן הזוג הפוגע לפצות ולהוכיח שנערך שינוי.
משבר זוגי אפשר לחלק לשני שלבים: השלב הראשון הוא האירוע שהוביל למשבר, והשלב השני הוא ההסלמה שמובילה לפגיעה הדדית ולא נעימה האחד כלפי השני. את השלב השני אני מציעה להניח בצד כי בקרב תמיד יש פצועים. אני מציעה להתמקד באירוע שהוביל למשבר, לפתור שם את הבעיה, וממש לשכוח את הקרב שהיה אחריו. במקרים קיצוניים של אלימות ובגידה כמובן קשה יותר לסלוח, ולא בטוח שאפשר או כדאי לסלוח בכלל. רצוי במקרים אלו לבחון לעומק את עוצמת הפגיעה, את הגורמים שהובילו למקרה ואת האפשרות של הפוגע לחולל בעצמו שינוי אמיתי. לעיתים במקרים כאלו הכי טוב זה באמת להיפרד. אבל לא בהכרח. מתי כן תוכלו לסלוח?
1. הבנה של הגורמים שהובילו למשבר: הרבה פעמים אנו כלל לא מודעים לאירועים קודמים שהגדישו את הסאה והובילו לבסוף לפיצוץ. כשמאפשרים שיחה כנה והקשבה לגורמים הללו, הבהירות מסייעת לסליחה.
2. הכרה בתרומה ההדדית למשבר - כמעט תמיד דרושים שניים לטנגו, גם לטנגו עצבני. ברגע שאנו מודעים למעשים שלנו שהובילו את בן הזוג לפיצוץ, קל לנו יותר לסלוח לו.
3. חשיבות הזוגיות והמשפחה - ככל שהמשפחה חשובה לנו יותר, כך נרצה לפעול כדי לעודד סליחה ומחילה. חשש מפני פגיעה בילדים ופחד מפני פגיעה בהורות הנובעת מפרידה, הם בהחלט גורמים חשובים שמעודדים סליחה.
4. רצון להישאר ביחד - למרות הקשיים והמשברים, אם יש שם עדיין אהבה ורצון להישאר ביחד, אז נתאמץ לפתור את הבעיות.
5. חרטה והבטחה לשינוי - חרטה היא ביטוי עמוק לכאב שגרמנו. הרבה פעמים חרטה תעודד סליחה, אך אם היא לא תהיה מגובה בהבטחה לשינוי ועמידה בכך לאורך זמן, היא לא תהיה שווה הרבה.
6. הדרכה והכוונה איך להטמיע את השינוי האישי והזוגי בחיים - הדרכה יכולה לא רק לשדר רצינות לשינוי, אלא לעודד מחויבות ובהחלט גם יכולה לספק רעיונות טובים באשר לאיך לבצע את השינוי הזה.
בהצלחה!
מיכל בלאושטיין היא יועצת זוגית משפחתית בבנימינה, כרמיאל ועכו. מפעילה מרכז משפחה "מקום" בגליל.
