פערים גם בצמרת: כך נשארות הנשים מחוץ לדירקטוריונים
רק ב-15 מתוך 460 חברות ציבוריות ניצבת אישה בראש הדירקטוריון, חלקן בנות משפחה של הבעלים. בחברות הממשלתיות המצב לא שונה בהרבה. מדוע הנשים עדיין מודרות מתפקידים אלה, שמספקים מעמד, השפעה ושכר נאה?
אין שוויון בדירקטוריון: למרות שינויים שנעשו בשנים האחרונות, שיעור הנשים המכהנות בתפקידי דירקטוריות בחברות ציבוריות עדיין נמוך יחסית לחלקן באוכלוסיה, ושיעור הנשים המכהנות בתפקיד יו"ר נותר מזערי.
נשים יחכו 217 שנה לסגירת פערי השכר מגברים - בישראל אפילו יותר
70 שנה של פערים: הדרך לצמצם את הבדלי השכר בין המינים
"לפני כעשור, כשהייתי מגיעה לישיבת דירקטוריון, דאגתי ללבוש מכנסיים ולאסוף את השיער שלי", מספרת אחת מעורכות הדין המוכרות במדינה.
"הייתי אז דירקטורית יחידה בדירקטוריון, ולא רציתי שיחשבו שאני מנצלת את הנשיות שלי. היום, במבט לאחור, אני מצרה על ההתנהגות הזו, ומגיעה לישיבות דירקטוריונים בהן אני חברה היום במכנסיים או בחצאית, בשיער אסוף או פזור, מה שמתאים לי באותו יום. אני יודעת שיקשיבו לי בלי קשר לחיצוניות שלי. הזמנים השתנו".
אך בעוד יתכן כי היחס לנשים עובר מהפכה בשנים האחרונות, שהגיעה גם לחלק מהדירקטוריונים של חברות ציבוריות, מבחינה כמותית עדיין מאוד קשה לראות את השינוי. נכון להיום, מתוך כ-460 חברות ציבוריות, עומד שיעור הנשים הממוצע בדירקטוריון על כ-20%. מספר הנשים, שמכהנות כיו"ר דירקטוריון עומד על 15. כלומר רק בכ-3% מהחברות הציבוריות יו"ר הדירקטוריון היא אישה. כך עולה מנתוני הרשות לניירות ערך.
שווה להיות דירקטור
המשמעות של להיות דירקטור/ית היא מעמד, השפעה, ועבודה ששכר רב בצידה. הדירקטורים מתבקשים לדאוג לטובת החברה, לא להסס לבקר את ההנהלה ואת בעלי השליטה ולא לפעול מתוך חשש לאבד את הכיסא.
בחברות הציבוריות שכר הדירקטורים נע בין אלפי שקלים בחודש למאות אלפי שקלים, ונגזר ממספר הישיבות בחודש בהם משתתפים הדירקטורים, בנוסף לשכר חודשי קבוע. התקרה החוקית מורכבת משכר שנתי שיכול לחצות את ה-150,000 שקלים, ומשכר לכל ישיבה, שנע בין 1,000 שקלים ל־5,500 שקלים בהתאם לחברה ולאורך הישיבה. בנוסף ישנן ישיבות טלפוניות, ואז לרוב השכר לכל ישיבה הוא כ־60% מהתגמול לישיבה בה נמצאים פיזית.
ככל שמתקיימות יותר ישיבות, כך השכר הדירקטור גדל, וככל שדירקטור מכהן באחת או יותר מוועדות הדירקטוריון – שכרו גבוה יותר. שכר יו"ר הוא תמיד גבוה יותר משכר דירקטור, הן בשכר החודשי והן עבור ישיבה.
בישראל חלק מיו"ריות הדירקטוריון הן בנות משפחה של השולטים בחברות, כדוגמת ליאורה עופר, יו"רית מליסרון, עפרה שטראוס, יו"רית קבוצת שטראוס, ודנה עזריאלי, יו"רית קבוצת עזריאלי.
"לא רוצים רגולציה? לפחות תנו תמריצים"
אחד הארגונים שפועל לשינוי המצב הוא "דירקטוריות מובילות שינוי", שחברות בו כ-140 נשים, בעלות תפקידים בכירים בעולם העסקי, הציבורי והאקדמי.
רגינה אונגר, רו"ח בכירה, דירקטורית בחברות כגון צים שירותי ספנות משולבים בע"מ וגלובל פאוור בע"מ, שנבחרה לא מכבר ליו"ר הוועדה להקמת נבחרת הדירקטורים של לשכת רואי חשבון בישראל, מסבירה מדוע נדרש שינוי: "נשים הן 50% מכוח העבודה. לא הגיוני שהנוכחות שלנו בדירקטוריון של חברות ציבוריות תהיה בהיקף זעום של כ-20%, וגם זאת רק בגלל החובה בחוק".
אונגר טוענת כי ישנה סיבה להתנגדות של בעלי השליטה בחברות הציבוריות למינוי נשים. "נשים הן יסודיות, יורדות לעומק, שואלות שאלות ומתעקשות לקבל נתונים והסברים. העולם שלנו מלא בנשים שלא מתביישות. זה כנראה לא נוח לבעלי השליטה וליו"ר הדירקטוריון".
לא מעט דירקטוריות בחברות ציבוריות הדגישו את ההרגשה של גברדיה גברית. "במציאות זה בא לידי ביטוי, כשחבר מביא חבר מהצבא או מהפוליטיקה". אומרת אחת מהן.
בנובמבר 2017 גיבשו עו"ד אסתר קורן ממשרד גרוס GKH עם אונגר ועם ד"ר דליה זליקוביץ, שתיהן מפורום דירקטוריות מובילות שינוי, הצעה לשינוי בדיני החברות, כדי לקדם יוזמת חקיקה לשיפור הממשל התאגידי בישראל, שבנויה על מתן תמריצים לחברות שתקדמנה איזון מגדרי וגיוון בהרכב הדירקטוריון ולא על חובת מינוי מינימום של נשים.
לפי ההצעה, ככל שחברות תעמודנה ברף מינוי של למעלה מ-50% דירקטורים עצמאיים וייצוג מגדרי לנשים של לפחות 30% מכלל חברי הדירקטוריון, הן תזכינה בתמריצים ובהקלות רגולטוריות שונות.
עד לכתיבת שורות אלו לא התקבל השינוי המיוחל. "למרבה הפלא, דווקא השרה שקד לא מקדמת הצעה שכזו" טוענת אונגר. "יתרה מזאת, להבנתנו היא מתנגדת לחובת מינוי מינימום נשים בדירקטוריון בדומה לחוק שחוקק לאחרונה בקליפורניה. מפליא, הרי דווקא היא זו שצריכה לקדם את החוק. את לא רוצה רגולציה? לפחות תני תמריצים". השרה שקד סירבה להגיב לטענה.
בחברות הממשלתיות המצב שונה - רק לא בתפקיד היו"ר
לעומת החברות הציבוריות, בחברות הממשלתיות יש שינוי משמעותי. בישראל קיימות 61 חברות ממשלתיות בתחומים השונים, כדוגמת חברת החשמל, התעשייה האווירית, רפאל, רכבת ישראל, מקורות (מים) ודואר ישראל. בחברות מועסקים כ-60,000 אלף עובדים, שווי הנכסים של החברות הממשלתיות מוערך ב-178 מיליארד שקלים ושווי ההכנסות שלהן הוא כ-67 מיליארד שקלים.
מרשות החברות הממשלתיות נמסר, כי נכון להיום בחברות הממשלתיות מכהנות 187 נשים דירקטוריות, שהן 43% מתוך 434 דירקטורים מכהנים. מנתוני הרשות עולה, שעד היום מונו 186 נשים מתוך 373 מינויים ממאגר הדירקטורים שבנתה רשות החברות.
ישנם דירקטוריונים של חברות גדולות שיש בהן מעל 50% נשים, כמו רפאל - 5 נשים ו-2 גברים (71%) , תע"א- 6 נשים ו-4 גברים (60%), דואר ישראל- 3 נשים ו-2 גברים (60%) , אשרא – 5 נשים ו-4 גברים (56%), כביש חוצה ישראל – 5 נשים ו-4 גברים (56%), ויש חברות בהן האחוז זהה, כדוגמת מקורות- 5 נשים ו-5 גברים (50%), נמל חיפה - 4 נשים ו-4 גברים (50%), תעש- 4 נשים ו-4 גברים (50%).
"ביחס לעבר", אומרת מירה מינס, סגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות, מנהלת יחידת הדירקטורים והממונה על החברות הביטחוניות, "יש שיפור רב במצב ברמת האיוש עצמו ואיכות איוש התפקידים. את תפקידי הדירקטוריות מאיישות כיום נשים עם ניסיון עסקי וניהולי, בהן מנכ"ליות וסמנכ"ליות בחברות גדולות, ודירקטוריות בחברות ציבוריות מהגדולות במשק".
הדברים שמסייעים לאיוש גבוה יותר של נשים נגזרים ממדיניות שר האוצר, מתמיכת הרשות ביישום החקיקה שיש בנושא, מאגר הדירקטורים שבנתה הרשות שמעמידה לרשות השרים מאגר נשים בפרופילים שונים, השרים עצמם שמגלים נכונות רבה ורצון לבחור בנשים, וועדת המינויים שמקדמת מאוד את הנושא".
עם זאת, כשבוחנים את תפקיד יו"ר הדירקטוריון, המספרים שונים לגמרי. ומספר הדירקטוריונים בראשם ניצבת אישה עומד היום על 4. ממשרד האוצר נמסר כי נכון להיום מתוך 61 חברות ממשלתיות, ב- 21 חברות תפקיד היו"ר לא מאויש, ב-36 חברות תפקיד היו"ר מאויש, מתוכן: 32 גברים ו- 4 נשים, וב-4 חברות מתקיים הליך למינוי יו"ר, מתוכן: 3 גברים ואישה אחת.
"רבות מהנשים שמינינו בשנים האחרונות מתאימות מבחינת הכישורים והניסיון להיות יושבות ראש, ואני מאמינה שזה צועד לשם וזה יגיע", אומרת מינס. "זה נושא שחשוב לנו ומעסיק אותנו ואנחנו בהחלט דוחפים לכיוון הזה. 4 יו"ריות זו התקדמות ויש כיום עוד מועמדות שנמצאות כבר בתהליך. גם מינוי יו"רית לנמל אשדוד – אורנה הוזמן בכור - הוא פריצת דרך".
לא אחת נשמעת הטענה, לפיה גברים חוששים ממינוי נשים כיו"ריות דירקטוריון? למה?
"לא צריך לחשוש ואני גם לא נתקלת בזה. הרי יש במינוי הזה שמגוון את הדירקטוריון, רק יתרונות. אני רואה גם בדינמיקה שבתוך הדירקטוריונים, כשיושבים מסביב לשולחן גם נשים וגם גברים, משהו טוב קורה בחדר. משהו מאוזן יותר. הרשות רואה חשיבות רבה בגיוון, ולא רק בנושא נשים".
רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון בישראל, שותפה מנהלת בפירמת "שטרק את שטרק, רואי חשבון, פועלת לקידום נשים לתפקידי ניהול ודירקטוריות במגזר העסקי והציבורי, והייתה ממובילי תיקון 16 לחוק החברות בנושא כהונת נשים בדירקטוריונים, שנכנס לתוקף ב 2011 ומתייחס לייצוג הולם של נשים בדירקטוריון של חברות ציבוריות, ולכך שקרובי משפחה של בעל השליטה לא ייחשבו במספר הנשים הנדרש בדירקטוריון. היא עצמה משמשת דירקטורית בבנק מסד, בחברת טוגדר (Together), ובעבר שימשה יו"ר דירקטוריון פעילה בחברת נמל אשדוד.
נשים כיום מעוניינות להשתלב בדירקטוריונים, יש להן יכולות וכישורים, יש פורומים שונים של נשים במטרה לסייע להשתלב בדירקטוריונים, ועדיין לא הגענו למצב שוויוני ועוד רחוקים מכך", היא אומרת.
איפה החסמים?
"עדיין מדובר במילייה של קשרים שרובו גברי. מדובר בקרבה לבעלי שליטה, להנהלות, שרוצים לבחור באנשי אמונם, במי שפוגשים במעגלים היומיומיים. ככל שנשים יחדרו יותר לרשתות העסקיות החברתיות וייקחו חלק פעיל בארגונים כלכליים ובמוקדי קבלת החלטות, וככל שיהיה ביטוי רב יותר לעשייה הכלכלית והעסקית של נשים, כך יוכלו לעבור את החסמים".
"היום יש יותר תמיכה לאיתור הזדמנויות וקידום נשים לתפקידי דירקטוריות. ההצעה לפיה 40% נשים יהיו בדירקטוריונים ציבוריים מונחת כיום על שולחנה של שרת המשפטים איילת שקד. צריך שכל הנשים וכל הגורמים שהנושא חשוב להם יחברו כדי להשפיע על קידום הצעת החוק. לא אחת שומעים ממנהלים או מבעלי שליטה, שהם לא מכירים נשים שיכולות לכהן כדירקטוריות. זו בעיה של תפיסה שיש לשנותה".
מה לגבי הרחבת מספר היו"ריות בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות וציבוריות?
"אכן, מדובר באחוזים נמוכים של יו"ריות בהשוואה ליו"רים, וגם אחוזים אלה יש לבחון בניטרול יו"ריות שהן בנות משפחה. לצורך השינוי יש צורך בהחלטת ממשלה נוספת בעניין מספר היו"ריות, וחשוב שנשים בדרגי ניהול בכיר ונשים דירקטוריות יסייעו לנשים נוספות לנשים חדשות בנושא".
אונגר לא משדרת אופטימיות: "יש מחקרים שמוכיחים שלנשים ייקחו עוד 200 שנה להדביק פערי שוויון. זו מחלה עולמית. לצערי אני לא רואה שינוי משמעותי במצב בישראל, אלא אם תעבור החקיקה. וכאמור כרגע זה מונח בידה של השרה שקד".
לפנייה לכתב/ת 
