"הבוסית אמרה שהיא לא מחוייבת ל-200% שכר": עובדים מתלוננים לאחר יום הבחירות
ברשתות החברתיות החלו להופיע שאלות ותלונות של מלצרים ועובדים נוספים שעבדו ביום השבתון, והביעו חשש כי לא יקבלו תשלום נוסף. עם זאת, משאלות המעסיקים נראה כי חלקם מבולבלים בעצמם, מכיוון שהדבר לא נקבע בצורה מסודרת בחוק
השבתון ביום הבחירות הביא ככל הנראה לעליה ניכרת בכמות המצביעים, שנהנו מיום חופשי וחלקם שטפו את מרכזי הקניות והמסעדות. עם זאת, מכיוון שגובה השכר עבור יום הבחירות לא נקבע באופן מסודר בחוק, חלק מהעובדים אשר כן עבדו עדיין לא יודעים איזה שכר הם יקבלו, וברשתות החברתיות כבר מתחילות להופיע שאלות ותלונות בעניין.
שכחו מהחוק: למה השבתון ביום הבחירות הוא קצת עבודה בעיניים
המהפכים וההפתעות: כל התוצאות בערים המרכזיות
בקבוצות פייסבוק שונות, בעיקר כאלה המאגדות בינהן מלצרים ועובדי מסעדנות, ניסו מלצרים לברר מהן זכויותיהם. חלקם טענו כי נאמר להם על ידי המעסיק שיקבלו שכר רגיל "מכיוון שיום השבתון אינו חל על מסעדות". א', מלצר באולם אירועים בשרון שעבד במהלך יום הבחירות אמר ל- ynet, כי נאמר לו במקום העבודה שהוא לא זכאי לשכר כפול, אך עדיין לא קיבל על כך תשובה סופית מהמעסיק.
עובדת נוספת שעבדה ביום הבחירות סיפרה ל- ynet כי במקום העבודה נאמר לה שמכיוון שהיא מועסקת במשרה גלובלית לא תקבל תוספת תשלום.
מהסתדרות הנוער העובד והלומד נמסר כי בימים האחרונים הגיעו אליהם עשרות שאלות של בני נוער שעבדו בבחירות המקומיות. רוב השאלות עסקו בסוגיית השכר במסגרת יום השבתון, אולם היו גם שאלות בנוגע למיסוי של בני נוער מתחת לגיל 18 ובנוגע לחוזי עבודה.
כך למשל, מסרו בהסתדרות, פנה אליהם נער עם שאלה בקשר לזכאותו לקבל שכר כפול ביום הבחירות: "שלום אני עובד בבחירות לרשויות, אני בן 16.5, אני עובד במטה בחירות. לפי מיטב הבנתי הסכום שאני מקבל הוא לא נכון, אני עובד ביום בחירות 14 שעות ועל כל שעה 30 שקל".
מהצד השני, נראה גם למעסיקים עצמם לא ממש היה ברור כיצד עליהם לנהוג, ובפוסטים שעלו בדף איגוד המסעדות והברים, עלו שאלות הנוגעות בחובה לשכר כפול - כמו האם ניתן לבסס אותו על הטיפים, והאם גם עובדים זרים המועסקים ביום הבחירות זכאים לתשלום נוסף.
שכר כפול? אין חוק
כאמור, בהתאם לתיקונים שנעשו בחוק, עובד שהתחיל את עבודתו אצל המעסיק 14 ימים רצופים לפחות לפני יום הבחירות, היה זכאי ליום שבתון. המעסיק למעשה לא היה יכול לחייב אותו לעבוד, אלא אם כן מקום העבודה משתייך לאחד מרשימת מקומות העבודה שהוכרו על ידי שר הפנים כ"שירותים ציבוריים". הרשימה כוללת בתי עסק מענפים רבים ביניהם תעשיית המזון, התחבורה, שירותי תקשורת ותשתיות המעסיקים מאות אלפי עובדים, חלקם באמצעות קבלנים חיצוניים. את הרשימה המלאה תוכלו למצוא כאן.
חשוב לציין כי בתי העסק הנכללים ב"שירותים ציבוריים" אלה יכלו אמנם לחייב את העובדים לעבוד ביום הזה, אך לפי נוהג שהשתרש במשק, המבוסס על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, חוזר של התאחדות התעשיינים, הוראות התקשי"ר לגבי עובדי מדינה והנחיית יו"ר ועדת הבחירות בעבר (השופט תאודור אור), עליהם לשלם למי שעבד ביום הבחירות שכר של 200% או לחילופין שכר רגיל ויום חופש חלופי.
עוד חשוב להדגיש כי השבתון חל על כל עובד אשר מקום עבודתו נמצא בתחום רשות מקומית או מועצה אזורית שנערכות בה בחירות לרשות, או אם הוא רשום בפנקס הבוחרים של רשות מקומיות או מועצה אזורית שהבחירות נערכות בה, גם אם מקום עבודתו הוא ברשות/מועצה שלא נערכות בה בחירות בשנה הרלוונטית.
עם זאת, כיוון שמדובר בנוהג בלבד ולא בסעיף שהוכנס לאחד מחוקי העבודה במדינת ישראל, למשרד העבודה אין סמכות לאכוף אותו. ראש ענף אכיפה מנהלית במשרד העבודה, מאיר דוד, הבהיר בשיחה עם ynet כי אכן אין למנהל אפשרות לאכוף זאת.
אם כן, בפני עובדים שלא שולם להם שכר כפול או ניתן להם יום חופש חלופי, ניצבת אפשרות אחת בלבד אם הם מעוניינים לעמוד על זכותם על פי אותו נוהג, והיא לתבוע את המעסיקים בבית המשפט.
לפי מומחים משפטיים בתחום, הם ככל הנראה יזכו, משום שנגרמה להם למעשה "עוולה אזרחית". עם זאת ברור כי עובדים לא רצים לתבוע את מעסיקיהם בבית המשפט, בוודאי שלא על שכר של יום עבודה אחד, אלא אם הם לא מעוניינים להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה.
עבדתם ביום הבחירות ואתם לא מקבלים שכר כפול או יום חופש חלופי? פנו אלינו בדואר האדום
לפנייה לכתב/ת 
