בין ה-BDS לגינויים נגד ישראל: אירלנד חולקת כבוד לחיים הרצוג
העיתונאי שקנה את ביתו הפך אותו למוזיאון, בדבלין הוקם "פארק הרצוג" - ובפרלמנט האירי נערכה קבלת פנים מעוררת כבוד למשלחת הישראלית: במלאת מאה להולדתו של חיים הרצוג, מי שהיה הנשיא השישי, הגיעו ילדיו למסע שורשים שהפך למסע הסברה ציוני, במדינה שלא מחבבת את הציונות
את בית הולדתו של חיים הרצוג שבבלפסט, מקיפים דגלי פלסטין התלויים ברחובות בשכונה האירית. בעבר, בין הקריאות המגנות את ישראל, נתלה שם שלט לזכרו ולכבודו - אך הוא הושחת בזמן מבצע "צוק איתן" והוסר. בסמוך לשכונה מוצבות חומות העיר האימתניות, המרוססות גרפיטי; בין היתר בכרזות BDS הקוראות להחרמת ישראל.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אירלנד היא לא זירה נוחה להסברה הישראלית, אבל דווקא כאן צויין ברוב רושם מלאת מאה שנה להולדתו של מי שהיה נשיאה השישי של מדינת ישראל, בנו של רבה הראשי של אירלנד – ובהמשך הרב הראשי הראשון לישראל – ואביו של יצחק (בוז'י) הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- התקשורת האמריקנית אומרת "קדיש"
- הפיגוע בפיטסבורג: אנטישמיות היא לא (כל) הסיפור/ פרופ' רוחמה וייס
- אתה התחלת, אלוהים: הספוקן וורד הכי חתרני ברשת
תארים רבים ניתנו לו בחייו - עורך דין, דיפלומט ורטוריקן, פוליטיקאי וסופר - ולכבוד המאה להולדתו יצאה משלחת ישראלית, שבראשה עמדו בני משפחת הרצוג, לבלפסט, דבלין ולונדון, בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, במטרה לחזור לשורשיו של חיים הרצוג, למקום שממנו הגיע ולציוני הדרך בחייו.
הבית הפך לאתר הנצחה
הבית שבו גדל והתחנך חיים הרצוג הפך לאתר רשמי באירלנד. בעלי הדירה, הזוג גילספי, הם עיתונאים שקנו את הבית ממשפחת הרצוג, והפכו את הסלון וחדר המדרגות למעין מוזיאון הנצחה. הקירות מקושטים בתמונותיו, במכתבים שנשמרו לאורך השנים ואף עיתון מ-1988 ובו כתבה שבה פול גילספי, בעל הדירה, מראיין את חיים הרצוג עוד טרם שקנה הדירה ממנו. "אפילו את ההערות במחברת הקטנה שלי מאותו הריאיון שמרתי למזכרת", הוא מספר בהתרגשות, ממרום גילו.
חיים הרצוג נולד בבלפסט, בירת צפון אירלנד, וגדל והתחנך בדבלין שעיצבה את אופיו. כמי שהתחנך אצל אביו, הרב אייזיק הלוי הרצוג, שהיה גם חתן פרס ישראל לספרות תורנית, הרצוג היה אדם שהאמין בדיאלוג ולא במלחמה. ובדומה לאומה הקטנה ממנה הגיע, גם בישראל הוא הרגיש שיש לשרוד כנגד כל הסיכויים, וכך עשה.
היחס האירי לישראל הוא מהקשים שבמדינות אירופה, ולמרות זאת הייתה קבלת הפנים למשפחת הרצוג ולמשלחת כולה מעוררת כבוד, תוך הערכת רבת שנים אל חיים הרצוג, שורשיו ופועלו. נשיא אירלנד, מייקל היגינס, הידוע בעברו בעמדותיו הפרו-פלסטיניות, פתח את דלת ביתו בפני המשלחת - למרות חילוקי הדעות הפוליטיים.
"לא ציפיתי", הודה יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג. "לא דמיינתי שזהו הכבוד שירכשו לאבי באירלנד, בעיקר בשל האווירה הקודרת, העוינות וההתבטאויות הבלתי פוסקות בזירה המדינית. זה היה מיוחד במינו ונכון מבחינה היסטורית".
"לפחות הם הקשיבו"
התרגשות גדולה הציפה אותו ואת אחיו, תא"ל במיל' מייק הרצוג וד"ר רונית הרצוג ובני משפחותיהם, בהגיעם לראשונה לבלפסט. המסע החל בבניין הפלרמנט בבלפסט, שם נועדו האחים עם חברי הפלרמנט לדיון במורשתו של הרצוג האב, ובקונפליקט הדתי ארוך השנים באירלנד, תוך התייחסות אל הסכסוך הישראלי-הפלסטיני ומאפייניו.
שם גם פגשו גם במי שבידה ההכרעה על גורל הממשלה הבריטית – ארלין פוסטר – מנהיגת מפלגת האיחוד הדמוקרטי, שהדגישה כי "כמו שלכל אחד יש את תפיסתו על מה שקורה בצפון-אירלנד, ככה גם על ישראל", ובירכה על בוא המשלחת.
שר החוץ האירי, סימון קובני, אירח במשכנו את המשלחת הישראלית דווקא בימים של ביקורת קשה באירלנד. בדבריו הזכיר את הרב הרצוג לצד חיים הרצוג ואבא אבן – אף הוא קרוב משפחת הרצוג – כאנשים בעלי קריירות ענק בתחומים שונים שקשה לא להתפעל מהן. יצחק ומייק הרצוג הדגישו את חשיבות ההתנגדות לחקיקה אירית העלולה לקדם את ארגון ה-BDS. "ברור לי שנחזור די מהר לוויכוחים ולגינויים, לחששות מפני חקיקה עוינת, אבל לפחות הם הקשיבו", אמר יו"ר הסוכנות בתום הפגישה.
"חוגגים ציונות"
בבית הכנסת בעיר התכנסה הקהילה היהודית הקטנה, אך מאוחדת, לחלוק כבוד לבן המקום שהותיר את חותמו. "גדלנו בבלפסט דרך הסיפורים של אבא", אמר מייק הרצוג. "זאת הפעם הראשונה שלנו פה ביחד וזה מרגש. הוא בטח מסתכל עלינו מגן עדן, מברך על בואנו".
דניס קופל, נשיא הקהילה היהודית בבלפסט, בירך על הקשר בין ישראל וצפון אירלנד, ועל החיבור החשוב בין מורשתו ומשפחתו של חיים הרצוג לבין הקהילה היהודית. בין הנואמים עלתה גם שליחתה הרשמית של המלכה ובית המלוכה הבריטי, לורד פיונואלה ג'יי-או'בויל, ששיבחה את פועלו של חיים הרצוג.
בנאומה אמרה כי היה אדם גדול שראה בעיניו את מה שבליבו, והודתה לאמו, שרה הרצוג, שגידלה אותו להיות האדם שהיה. פול צ'רני, נשיא הפדרציה הציונית בבריטניה ובאירלנד, אמר בנחישות: "ציונות נחגגת היום, בציון יום הולדתו של חיים הרצוג, ובדרך שבה שהקהילה היהודית התכנסה היום לכבודו. אני מקבל אנרגיות רק מלהסתכל עליכם".
את נאומו של חיים הרצוג מבימת האומות המאוחדות ב-1975 אין איש במשלחת שאינו מכיר. ההחלטה להשוות בין ציונות לגזענות והגינוי הדרוך שלו, תוך שהוא קורע את פיסת הנייר ויוצא מהאולם, הוא אולי אחד מהרגעים המפורסמים שהיו לו בחייו, ועדיין בני המשפחה חשים כי למרות הנאומים הגדולים, הסיפורים של אבא והחיים במחיצתו, התגלה בפניהם פרק נוסף בחייו, שגורם להם להכיר אותו טוב יותר.
רבות המילים הגדולות שנאמרו על נשיא המדינה השישי. סטיבן ג'פה, נציג ארגון המנהיגות היהודית באנגליה, אמר כי צפון אירלנד איבדה פוליטיקאי יחיד במינו - ומארק רגב, שגריר ישראל בבריטניה, אמר בנאום נרגש: "זו גאווה לחגוג לאדם שנולד כאן, בבלפסט, אדם שהמורשת שלו היא מקור להשראה. הוא היווה השפעה אישית עלי". אלי כהן, מנכ"ל ההסתדרות הציונית העולמית הדגיש כי "הרצוג תרם תרומה משמעותית לבנייתה של מדינת ישראל".
טוני בלייר: "הוא היה גאה היום בישראל"
כשהרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג החל לכהן כרבה של קהילת יהודי דבלין, הוא העתיק את מגוריו לבירת אירלנד, ושם גם גדל וחונך בנו חיים. לפיכך, לדבלין משמעות גדולה עבור שושלת המשפחה. התחנה הראשונה בעיר הייתה בית הספר שבו למד, ובטקס מרגש סיפרו בני המשפחה לתלמידים על בן עירם, וחתמו בשירה עברית על ארץ ישראל. סמוך למקום הוקם "פארק הרצוג", שבמרכזו סלע המסומן בחריטת שמו של חיים הרצוג, המסמל יציבות, חוזקה ואומץ.
הרעיון נולד במוחו של נציג הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית וראש המשלחת, יצחק זוננשיין. "מאחר ואחת ממטרות הארי של ההסתדרות הציונית העולמית היא לייצר עלייה ועידוד ציונות, ראינו בפרויקט את אחת מהמשימות הגדולות של הארגון – לקיחת דמות ציונית שמגיעה מקהילה קטנה, דמות שהפכה לאיש צבא ונשיא, ומשפחתו בעלת שושלת שכל כולה מנהיגים ציוניים", אמר זוננשיין.
רגע לפני הסיום התכנסה המשלחת באחוזת ספנסר בלונדון, שהוקמה במחצית המאה ה-18. תמורת דמי חכירה רכש את הבית הלורד ג'ייקוב רוטשילד, שהזמין את המשלחת כאורחיו באירוע חברתי אנגלי למהדרין. בין המוזמנים כיכב בעדשת המצלמה גם ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, שסיפר ל-ynet כי "חיים הרצוג הוא אחד מאנשי המדינה האייקונים של המאה ה-20. הוא היה אדם דגול, אינטלקטואל נהדר, מנהיג נהדר. אני חושב כמה גאה הוא היה אם הוא היה רואה כיום את ישראל".
- הכותבת התלוותה למשלחת בהזמנת ההסתדרות הציונית העולמית
לפנייה לכתב/ת 
