נזק למשק? מעסיקים בארה"ב דווקא בעד יום חופש בתשלום בבחירות
ארגוני מעסיקים בישראל התרעמו בשבוע שעבר על ה"נזק" שגרם יום השבתון בבחירות המקומיות למשק. בארה"ב, העובדים לא זכאים לחופש בתשלום, אך אחוזי ההצבעה הם בין הנמוכים ב-OECD, ורוב ה"לא מצביעים" הם עניים ובני מיעוטים. כתוצאה מכך, יותר מעסיקים מחליטים לאפשר לעובדים יום חופש בתשלום על חשבונם
שבוע אחד מפריד בין יום הבחירות לרשויות המקומיות בישראל שהתקיים בשבוע שעבר, לבין יום בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב שיתקיים ביום ג' הקרוב. אך בעוד בישראל מעסיקים מחו על העלות של יום השבתון למשק, בארה"ב בה המעסיקים אינם מחויבים להעניק יום חופש בתשלום לעובדים, מתחילה מגמה הפוכה.
"הבוסית אמרה שהיא לא מחוייבת ל-200% שכר": עובדים מתלוננים לאחר יום הבחירות
משפט הדחה לטראמפ? איך ייראה בית נבחרים דמוקרטי
שכחו מהחוק: למה השבתון ביום הבחירות הוא קצת עבודה בעיניים
חלום מסוכן? לשליש מהישראלים יש כוונה לפתוח עסק ב-3 השנים הקרובות
מנתוני משרד הפנים עולה, כי 58.2% מבעלי זכות הבחירה בישראל הצביעו ביום הבחירות לרשויות המקומיות. זאת בהשוואה ל- 51.1% ב-2013, ו-51.9% ב-2008. עלייה יפה לכל הדעות, שאת חלקה לפחות ניתן ככל הנראה ליחס לעובדה שחלק גדול מהעובדים במשק זכו ליום חופש בתשלום.
המרוויחים והמפסידים של יום השבתון
אך לא כולם אהבו את יום השבתון הזה. ארגוני מעסיקים, גדולים וקטנים גם יחד, מחו על כך שהמדינה החליטה עבורם שהם צריכים לשאת בעלות יום החופש לעובדים. בהתאחדות התעשיינים אף נקבו במספר - עלות של 2 מיליארד שקל מבחינת עלות תשלומי השכר לשכירים. הם אף הגדירו את העלות כ"נזק של 2 מיליארד שקל למשק".
הם ציינו, כי העלות אותה חישבו היא תחת ההנחה שכל העובדים השכירים זכאים ליום חופש בתשלום מלא, וכי שכירים שיועסקו ביום השבתון יקבלו תוספת תשלום בגובה של 100%. אך מכיוון שנושא השכר למי שעבד ביום הבחירות לא מעוגן בחוק הישראלי ונותר כ"נוהג" או "הנחיה כללית" שלא ניתן לאכוף, הנחה זו לא התקיימה בהכרח עבור עובדים רבים.
בנוסף, בהתאחדות התעשיינים ציינו כי "עלות זו איננה לוקחת בחשבון את האפקט החיובי של יום השבתון, במהלכו צפויה פעילות מוגברת בעיקר בענפי המסחר והשירותים, אלא כולל את העלות הישירה של השכר בלבד".
ומהי אותה פעילות מוגברת? באיגוד לשכות המסחר העריכו בעבר כי הפדיון ביום הבחירות בענפי המסחר והשירותים גבוה בממוצע בכ-100%-150%, תלוי בסוג העסק וגודלו, בהשוואה לממוצע היומי. זאת מאחר ויום שבתון זה מנוצל לקניות ולפעילויות תרבות ובידור במסגרת המשפחה. לפי הערכות המבוססות על נתוני הפידיון של הלמ"ס, תוספת זו יכולה להגיע לכמה מאות מיליוני שקלים.
כלומר, אין ספק כי מעסיקים רבים, בעיקר כאלה מהמגזר היצרני נפגעו ונאלצו לשאת בעלות יום החופש לעובדיהם ולא לקבל על כך תמורה בדמות פידיון גבוה יותר. אך בהחלט ישנם כאלה שלא נפגעו מכך, וככל הנראה לא מדובר ב"נזק של 2 מיליארד שקל למשק" כפי שנטען.
יש לציין כי "עלות יום חופש לעובדים" היא אותה עלות בה נושאים מעסיקים כאשר הם נאלצים לאפשר לעובדים חופשה בתשלום ביום החג השני של ראש השנה, בחג שני של סוכות או בכל יום חג אחר לו זכאים העובדים בישראל, ויש לזכור שבישראל כמות ימי החג והחופש להם זכאים העובדים היא בין הנמוכות ב-OECD, וכי כמות שעות העבודה השנתית של העובדים בישראל היא בין הגבוהות בארגון.
בנוסף, את המשמעות של יום החופש עבור העובדים והשפעתו על אחוזי ההצבעה וגם על זהות המצביעים ניתן ללמוד ממה שקורה בארה"ב.
האמריקאים בוחרים שלא להצביע
בארה"ב, המוכרת כ-NO VACATION NATION, אין חובה בחוק על המעסיקים לספק אפילו יום חופש או חג אחד לעובדים, וכמובן שאין חובה לאפשר יום חופש בתשלום בימי הבחירות למיניהם. במקביל, אחוזי ההצבעה בבחירות בארה"ב נמוכים בהרבה מאשר בישראל, והם בין הנמוכים בארגון ה-oecd. עם זאת, נראה כי יותר ויותר מעסיקים בארה"ב דווקא מעוניינים לאפשר לעובדיהם יום חופש בתשלום למרות העלות הישירה.
סקר שנערך בשנת 2018 במכון המחקר האמריקאי Pew מצא כי 70% מהאמריקנים דווקא מסכימים כי שיעור הצבעה גבוה חשוב בבחירות לנשיאות, ו-62% הסכימו כי שיעור הצבעה גבוה חשוב בבחירות המקומיות. אך יחד עם זאת, רק 55.7 אחוז מהאמריקנים הצביעו בבחירות 2016 לנשיאות, בהן ניצח דונלד טראמפ (בישראל שיעור ההצבעה בבחירות הארציות האחרונות ב-2015 עמד על 72.3%). מבחינה היסטורית, בבחירות אמצע הקדנציה בארה"ב שיעור המצביעים אפילו נמוך עוד יותר, כשאחוזי ההצבעה עומדים על פחות מ-40%.
אחוזי ההצבעה הנמוכים בארה"ב גרמו למספר חוקרים לבדוק במהלך השנים מיהם ה"לא מצביעים", שבבחירות אמצע הקדנציה מהווים למעשה 6 מתוך כל 10 אזרחים בארה"ב. לפי הממצאים, בעלי ההכנסה הגבוהה נוטים להצביע יותר מאשר בעלי ההכנסה הנמוכה, וה"לא מצביעים" האמריקאים יהיו לרוב עניים, צעירים, ממוצא היספני או אסייתי.
כתוצאה מכך, נראה שדווקא חלק מהמעסיקים בארה"ב פועלים כדי לשנות את המצב באמצעות מתן יום חופש לעובדים. לפי סקר של הארגון לניהול משאבי אנוש (SHRM) שפורסם ב-CNBC, חלה עלייה במספר המעסיקים שבוחרים לאפשר לעובדיהם יום חופש בתשלום כהטבה, כאשר נכון ל-2018 44% מהמעסיקים בארה"ב מציעים לעובדיהם יום חופש בתשלום ביום הבחירות כהטבה, זאת לעומת 42% מהמעסיקים שעשו זאת ב-2017.
לפי הסקר, 29% מהמעסיקים מאפשרים לעובדיהם יום חופש ללא תשלום ביום הבחירות ב-2018, בהשוואה ל-33% שעשו זאת ב- 2017. ונסה היל, מומחית מדיה בכירה מהארגון לניהול משאבי אנוש אמרה ל-CNBC כי בהחלט ניתן לראות מגמה של יותר מעסיקים אשר בוחרים לאפשר לעובדיהם יום חופש בתשלום.
"הדבר הנכון לעשות"
את הרצון מצד מעסיקים לאפשר יום חופש ביום הבחירות, ניתן לראות גם בקמפיין שנקרא "time to vote" וזכה לתמיכה של כ-300 חברות בארה"ב ביניהן חברות ענק כמו וולמארט, טייסון פודס ו-פייפאל. "החברות שהצטרפו לקמפיין הזה מחויבות להגדלת השתתפות הבוחרים באמצעות מתן חופש בתשלום, יום ללא פגישות, אפשרות להצבעה בדואר והצבעות מוקדמות", אמרו מארגני הקמפיין בהודעה לעיתונות בארה"ב.
חברת הלבשה פטגוניה גם היא בין המעורבות ביוזמה. קורלי קנה, מנהלת התקשורת הגלובלית ויחסי הציבור בחברה אמרה ל-CNBC כי "הקמפיין הזה הוא לא מפלגתי ולא פוליטי. מדובר בתמיכה בדמוקרטיה, בלי לתמוך במועמדים או בסוגיות". קנה אומרת שרבים מעובדי פטגוניה לא היו מצליחים להצביע אם לא היה להם יום חופש. "זה הדבר הנכון לעשות", היא הוסיפה.
לפנייה לכתב/ת 
