הסוף לבלאגן? נקבעו סכומים אחידים לדמי מכרז ברשויות המקומיות
הרשויות המקומיות ניצלו עד עכשיו את העובדה שלא היה עליהן פיקוח בנושא, וחלקן חייבו את העסקים שביקשו לגשת למכרזים ציבוריים בסכומים גדולים - מה שפגע בעסקים הקטנים. כעת גובש בשלטון המקומי מתווה לפיו הרשויות יוכלו לחייב את העסקים בדמי אגרה שלא יעלו על 5,000 שקל, ונקבע שיעור מקסימום גם לערבויות
לעסקים הקטנים בישראל היה קשה מאוד לגשת למכרזים ציבוריים לאורך השנים, עקב גביית סכומי אגרות מופרזים מצד הרשויות והצבת תנאים דרקוניים. מתווה חדש שגובש על ידי השלטון המקומי אמור לייצר סדר מסויים בבלאגן, וגם לסייע לאותם עסקים.
מקשים על הקטנים: העיריות גובות אלפי שקלים מעסקים רק כדי לגשת למכרזים
האחריות עוברת לעסקים: רפורמת הרישוי אושרה בוועדת הפנים
ב-2016 חוקק חוק במסגרתו עסקים קטנים ובינוניים יהיו פטורים מדמי השתתפות במכרזים ממשלתיים, אך החוק לא הוחל גם על הרשויות המקומיות - שמצדן המשיכו לחייב את הניגשים למכרזים בכל סכום שרצו, ממאות שקלים ועד לעשרת אלפים שקלים, כפי שפרסמנו ב-ynet לפני כשנה.
בחודשים האחרונים התקיימו התייעצויות בין גורמי מקצוע שונים, בסופן הוחלט בשלטון המקומי ליצור מתווה שימליץ על תקרת דמי השתתפות במכרז, וסכומים קבועים של ערבויות אותם ייגבו הרשויות המקומיות במכרזי התקשרות עם ספקים. בשלטון המקומי הוציאו לאחרונה מכתבים בנושא לראשי הרשויות ולמנכל"ים ברשויות המקומיות.
על פי המתווה, דמי השתתפות במכרז יעמדו על שיעור של עד 0.1% מהיקף המכרז, במסגרת המגבלות הבאות: סכום האגרה יעמוד על מינימום של 300 שקל ועד מקסימום של 5,000 שקל. בנוסף, רשות מקומית תוכל לדרוש ערבות מכרז שלא תעלה על שיעור של 2.5% מהיקף ההתקשרות, ערבות ביצוע בטווח שבין 5-10% מהיקף ההתקשרות, וערבות טיב שלא תעלה על 50% מגובה ערבות הביצוע באותה התקשרות.
יש לציין כי דמי מקסימום של 5,000 שקלים יכולים להיות עדיין גבוהים למדי עבור חלק מהעסקים הקטנים, וקודם לכן היו לא מעט עיריות ורשויות אשר גבו סכומים נמוכים יותר, כמו למשל עיריית ירושלים אשר לא גובה דמי אגרה כלל עבור מכרזים. עם זאת, קביעת כללים ברורים תוכל למנוע מרשויות להפריז במחירים ללא קשר לגובה המכרז.
המתווה גובש בין מרכז השלטון המקומי בראשות חיים ביבס, לשר הכלכלה אלי כהן וח"כ רועי פולקמן, שפעלו להוביל מהלך שיעגן בצורה מסודרת את גובה התשלומים שיידרשו בעלי עסקים לשלם לרשויות, ולמנוע מצב בו בכל רשות גובה ערבויות שונות. יוזמה זו מצטרפת לרפורמת הרישוי בעסקים אשר עברה לפני כמה חודשים בכנסת, ותאפשר לעסקים רבים בישראל לקבל רישיון עסק על פי תצהיר תוך 21 יום, בלי המתנה לרשויות.
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי אמר כי "המתווה החדש הוא חלק משורת פעולות שקידמנו השנה לטובת בעלי עסקים, ביניהן הרפורמה לרישוי עסקים. המתווה יוצר איזון והאחדה של הדרישות מספקים מחד, תוך התחשבות בצרכי הרשויות המקומיות בגיבוי כלכלי להתקשרויות מאידך. אימוץ המתווה יחסוך זמן וחוסר הבנות בין ספקים שונים לוועדות המכרזים ברשויות".
שר הכלכלה, אלי כהן, בירך על ההסכם והוסיף כי "המתווה החדש יקל משמעותית על מגזר עסקי רחב, תוך הסרת חסם שהקשה עליו בגישה למכרזים רבים. העסקים הקטנים והבינוניים הם קטר הצמיחה של המשק, אחראים למחצית מהתוצר ולכ-60% מהמועסקים במשק - והשקעה בהם היא אינטרס ציבורי".
חבר הכנסת רועי פולקמן (כולנו), אמר בתגובה לנוסח המתווה כי "עסקים קטנים ועצמאיים נתקלו בקשיים לגשת למכרזים לאור העובדה שבכל מקום נדרשו לשלם סכומים שונים של ערבויות, ולעיתים לא יכולים היו לעמוד בהם. מתווה השלטון המקומי יקל על בעלי העסקים שיוכלו להגיש מועמדות כדי לספק שירותים שונים לרשויות. פעלנו לתקן עוד עוול בירוקרטי בכדי להקל עוד קצת על העסקים".
לפנייה לכתב/ת 
