אנטיביוטיקה ופערי מחירים: מאיפה מגיע הסלמון הטרי? הצרכנים לא יודעים
כיוון שהחוק בישראל לא מחייב את הקמעונאים לציין מהי ארץ המוצא לצד הדג הטרי, הצרכנים לא יודעים שמוכרים בארץ פילה סלמון נורבגי וצ'יליאני במחירים דומים, למרות שהצ'יליאני בדרך כלל זול יותר ליבואנים וידוע כעתיר אנטיביוטיקה
אי סימון ארץ מוצא בדגים טריים משאיר את הצרכנים באפלה: צרכנים לא יודעים מהיכן מיובא פילה סלמון טרי שנמכר ברשתות השיווק ובחנויות לממכר דגים. עקב כך, הם לא מודעים לפערי מחירים בין ארצות הייבוא ולמדינות שמשתמשות בכמות גדולה של אנטיביוטיקה.
רוב הצרכנים אותם שאלנו רנדומלית מהיכן מגיע סלמון טרי, העריכו שהוא מגיע מנורבגיה, אך יש בשוק לא מעט רשתות שמוכרות סלמון טרי מצ'ילה. אתם לא תדעו את זה, כי הרשתות לא מחויבות לסמן את ארץ המוצא לצד הדג הטרי המוצג ללא אריזה או עם אריזה. בניגוד לבקר טרי, משרד הבריאות לא מחייב לסמן ארץ מוצא לצד תצוגה של דגים טריים.
צרכנים גם לא מודעים לכך שלרוב היבואנים רוכשים סלמון מצ'ילה במחיר נמוך ממחיר הסלמון הנורבגי. עם זאת הרשתות לא בהכרח מגלגלות את ההנחה לצרכנים, ולרוב מוכרות סלמון טרי מצ'ילה או מנורבגיה באותו מחיר לצרכנים, כך שעל הצ'יליאני הן לעיתים קרובות מרוויחות יותר. כאמור, החוק מסייע להן בכך: אם אין חובה לציין את ארץ המוצא בדגים טריים, אין חובת שקיפות, כך שהצרכנים לא מודעים להבדלים ולא שואלים שאלות.
יינות ביתן עברה למכור סלמון צ'יליאני בלבד - המחיר לא ירד
כך למשל, באוגוסט מכרו ברשת יינות ביתן דג סלמון שלם טרי ב-69.90 שקל ופילה סלמון טרי ב-89.90 שקל (לפי אתר השוואות המחירים פרייסז). לפי הרשת, היא מכרה אז לצרכנים דג נורבגי ודג צ'יליאני לסירוגין, באותו מחיר, למרות שהצ'יליאני בהכרח זול יותר לרשת. כלומר כשהרשת קנתה סלמון צ'יליאני, היא מכרה אותו לצרכנים במחיר של הנורבגי. כיום הרשת טוענת שהיא מוכרת בסניפיה דג צ'יליאני בלבד. המחירים, לפי בדיקה שנערכה ב-5 בנובמבר, נותרו כשהיו: 69.90 שקל לדג שלם ו-89.90 שקל לפילה (לפי הרשת - היום כבר יש מבצע: 69.90 שקל לק"ג).
הפער בין מחירי הסלמון מצ'ילה ליבואנים הישראלים עומד על שקלים בודדים. לפי חברה יבואנית, מחיר הקנייה של פילה סלמון צ'יליאני עומד בימים אלה על 49 שקל לק"ג לעומת 53 שקל (בעולם יש עלייה במחירי הסלמון הצ'יליאני - בארה"ב יש תחרות גדולה בין שתי היצואניות ולכן המחירים של הצ'יליאני מתקרבים לנורבגי). עם זאת, לצרכן הפער יכול להתבטא בהנחה של 10 שקלים, כשמוכרים לו סלמון צ'יליאני לעומת נורבגי. אלא שהצרכן לא מודע למקור הדג ולכן הקמעונאים לא בהכרח מגלגלים אליו את ההנחה.
שאלנו בקצבייה מאיפה הדג. מה אמרו לנו?
לפי החוק, אם צרכן שואל את הקצב בקצבייה מהיכן הדג, עליו לומר לו מהי ארץ המוצא של הדג. אולם הקצבים לא תמיד יודעים לומר זאת.
בהזדמנות אחת שאלנו בסניף פתח תקוה של יינות ביתן, ועובדי המעדנייה לא ידעו לומר את מקור הדג. עם זאת, בסניף מגדלי תל אביב (מחסני כמעט חינם) העובד ידע לומר לנו שזה דג מצ'ילה. גם בסניף ויקטורי בגן יבנה, שם פילה סלמון נמכר ב-69.90 שקל, לא ידעו לומר ללקוחות מהי ארץ המוצא של הדג (ברשת מסרו כי מקור הדג מנורבגיה, וכן מסרו כי איכותו של שסלמון נורבגי טובה יותר מהצ'יליאני).
לפי משרד הבריאות, על הרשת להראות את אריזת הדג לכל צרכן שרוצה לברר. בסניף רמי לוי ראשון לציון אמרו לנו הקצבים שמקור הדג הוא מנורבגיה. כשביקשנו לראות את האריזה – הראו לנו ללא היסוס. אכן: נורבגיה. גם פה מוכרים פילה סלמון ב-69.90 שקל (מחיר מבצע. המחיר הרגיל: 79.90 שקל לק"ג).
באירופה ובארה"ב אגב, יש סימון של ארץ מקור לצד הדג הטרי. לרוב, לא בהכרח מסיבות של שקיפות אלא בשל תחרות בין מוצר מקומי למוצר מיובא.
סלמון צ'יליאני עלול להיות עתיר אנטיביוטיקה
לא רק שמחיר הקנייה של הסלמון הצ'יליאני לרוב נמוך יותר, הוא גם נחשב לדג עתיר אנטיביוטיקה. ב-2015 רשת קוסטקו האמריקאית הוציאה את רוב הסלמון הצ'יליאני מהסניפים שלה אחרי שנתגלה שהוא כולל כמות גדולה של אנטיביוטיקה והחליפה אותו בסלמון נורבגי נטול אנטיביוטיקה.
המגדלים הצ'יליאנים טוענים שמתן האנטיביוטיקה לסלמון נפסק זמן רב לפני שיווק הדג, אבל בקוסטקו חששו מהתדמית הלא בריאותית, ובכלל שימוש גדול באנטיביוטיקה מעורר חשש להתפתחות חיידקים עמידים שמתחבאים בדג ועלולים לעבור לבני אדם.
עיקר השימוש באנטיביוטיקה בצ'ילה הוא נגד מחלה בשם piscirickettsiosis , SRS. דגי הסלמון בצ'ילה סובלים גם מ-salmonid rickettsial syndrome וכן הם סובלים בארצות גידול שונות מכינת הים (Sea Lice), שעושה שמות גם בסלמון הנורבגי. בנורבגיה כמות האנטיביוטיקה בסלמון קטנה, ולעיתים אף לא קיימת - לאחר שהיא פחתה ב-99% כבר משנות ה-90 של המאה ה-20.
גם בצ'ילה יש מגמה של הפחתת כמות האנטיביוטיקה בסלמון, אך בכתבה שפורסמה בינואר 2018 בבלוג אתר האינטרנט של ארגון שימור האוקיאנוסים הבינלאומי (oceana) נכתב כי המגדלים הצ'יליאנים משתמשים ב-950 גרם אנטיביוטיקה לטון סלמון. מדובר ביותר אנטיביוטיקה מאשר בכל תעשיית בשר אחרת. לשם השוואה, נורבגיה משתמשת ב-17 גרם אנטיביוטיקה בלבד לטון סלמון.
כמו כן בנורבגיה, כך טוען הארגון, הסלמון מגודל בשיטות שתואמות יותר את בית הגידול הטבעי שלו. כמובן שבשתי המדינות הדגים אינם דגי פרא כמו באלסקה, אלא דגים שגדלים באופן מסחרי בחוות בבריכות ובים, על כל המשתמע מכך לסביבה.
תגובות: משרד הבריאות: "אין כאן עניין בטיחותי כלל"
מיינות ביתן נמסר בתגובה: "יינות ביתן מציעה ללקוחותיה פילה סלמון טרי ואיכותי, שיובא מצ'ילה ע"י ספק מורשה, במחירים אטרקטיביים ובמחירי מבצע מעת לעת. בימים אלו פילה סלמון טרי מוצע ללקוחות במבצע של 69.90 שקל לקילו".
ממשרד הבריאות נמסר: "דגי הסלמון מאוד נפוצים בישראל קפואים וגם מצוננים. דגים אלו מיובאים ארצה ממספר מדינות: נורבגיה, צ'ילה, קנדה וגם סקוטלנד. מדובר באותו סוג דג, אך בגלל תנאי סביבה שונים כגון טמפרטורות המים, זרמים ועוד, יתכנו שינויים קלים בטעם, בריח ובמרקם בהתאם למקור הדג. אין כאן עניין בטיחותי בכלל. יהיו צרכנים אשר יעדיפו דגים סקוטיים ויהיו שיעדיפו דגים צ'יליאנים. יבואני סלמון מייבאים מכל המדינות אשר צוינו קודם. כלומר, אותו יבואן מייבא בו זמנית גם מנורבגיה וגם מצ'ילה בו זמנית.
"הן במקרה של דגים מתוצרת הארץ (ים תיכון, כנרת, בריכות דגים, חוות ימיות וכדומה) והן במקרה של דגים מייבוא, קיימת חובה לסמן על התווית הקמעונאית או הסיטונאית את מקור הדג. מטבע הדברים, במקרה של אריזה סיטונאית היא נפתחת בחנות לצורך מכירתה בתפזורת. רוב הדגים המצוננים בישראל נמכרים בתפזורת לאחר פתיחת האריזה הסיטונאית וזאת בדומה לבשר מצונן, ירקות, פיצוחים, פירות יבשים, סוכריות ועוד מזונות. בשל הקושי להציג את כלל פרטי המזון המופיעים על סימון האריזה הסיטונאית, המשווק חייב להחזיק ברשותו את האריזה המקורית הן לצורכי החזרה יזומה והן על מנת להציגה ללקוח במידה ויתבקש".
עוד נמסר כי ממשרד הבריאות: "ככלל, הפיקוח על יבוא דגים מתבצע בשלושה שלבים של בדיקות. שלב האישור המקדמי במסגרתו נבדקת העמידה בחקיקת המזון בכלל ובנהלי היבוא בפרט. במהלך השלב הראשון נבדקים בין היתר, סוג הדג, מדינת המקור, התיעוד הווטרינרי של הרשות המוסמכת במדינת המקור, הבקרה המתבצעת על מדינת המקור (נכון להיום מאושרים ליבוא דגים רק מדינות ומפעלים המאושרים ליצוא לשוק האירופאי), תווית המוצר כולל יכולת מעקב.
"השלב שני הוא שלב הגעת המשלוח ובדיקת התיעוד הנלווה ובכלל זה התעודות הווטרינריות של הרשות המוסמכת במדינת המקור המעידות כי הדגים נבדקו טרם יציאתם לישראל והם נמצאו ראויים למאכל אדם. בשלב השלישי מתבצעת בדיקה פיזית של המשלוח הכולל בדיקה חושית של הדגים, בדיקת הסימון, בדיקת שרשרת הקירור בדומה לנעשה בעולם. מפאת חיי המדף הקצרים, תנאי להכנסת המשלוח לארץ הוא הגעתו ממדינה מפוקחת העומדת בסטנדרטים בינלאומיים כולל מערך בדיקות נרחב לחומרים כימיים וכן הצגת תעודה וטרינרית".
לפנייה לכתב/ת 
