תפסיקו לקנות בכמויות, קליפורניה בוערת
מה הקשר בין שינויי מזג האוויר להנחות ענק וקניות חובקות עולם? אתם שואלים. המשוואה במקרה הזה פשוטה מאוד: בזמן שאנחנו קונים את עצמנו לדעת, אנחנו מזהמים, פולטים גזי חממה, משנים את העולם, ואחר-כך אנחנו מתפלאים שהטבע מחזיר מלחמה
בזמן שאתם מתכוננים ליום הרווקים הסיני, לבלאק פריידי ולסייבר מנדיי, קליפורניה בוערת, בירדן נהרגו 12 בני אדם בשיטפונות, הצפות אירעו גם במקומות נוספים במזרח התיכון והמצב של הכינרת שלנו - כבר מזמן מתחת לכל הקווים האדומים.
אז מה הקשר בין שינויי מזג האוויר להנחות ענק וקניות חובקות עולם? אתם שואלים. המשוואה במקרה הזה פשוטה מאוד: בזמן שאנחנו קונים את עצמנו לדעת, אנחנו מזהמים, פולטים גזי חממה, משנים את העולם, ואחר-כך אנחנו מתפלאים שהטבע מחזיר מלחמה.
אם היינו צריכים להגדיר מין חדש במשפחת האדם, הרי שללא ספק יהיה זה "האדם הצרכן". החברה הצרכנית שבה אנו חיים, לא רק שמקדשת את החומר על פני הרוח ומאתגרת את הערכים האנושיים, הרי שהיא מגדירה כל אחת ואחד מאיתנו על בסיס הרכוש שיש לו. יתרה מכך, ככל שערך החליפין של מוצר מסוים, כלומר "מחיר השוק" שלו, גבוה יותר, וערך השימוש שלו, שמכמת את התועלות והסגולות של המוצר, נמוך יותר, כך הוא טוב יותר בעינינו. את הפער הזה, שמניע את הכלכלה בעולם, את התהליכים החברתיים והתרבותיים הגלובליים וגם את התהליכים הסביבתיים שמשפיעים על כולנו, ניתן להגדיר בהבדל בין "מה אני צריך" ל"מה אני רוצה".
הפירמידה של מאסלו
צורך מוגדר ככל דבר שאנחנו זקוקים לו כדי להמשיך ולהתקיים מבחינה פיזית ולהשיג רווחה נפשית. ומה אנחנו צריכים כדי לחיות? לאורך השנים עלו תיאוריות שונות שדנות בצרכים שמניעים את בני האדם, וכולן מבחינות בין צרכים פיזיים לבין צרכים רגשיים, מנטאליים או רוחניים. תיאוריית הצרכים שהציע הפסיכולוג אברהם מאסלו, שמתארת את מדרג הצרכים של האדם בצורה של פירמידה, מתחילה בצרכים הפיזיולוגיים הדרושים לאדם כדי לשרוד, כגון מזון, אוויר, מים ושינה. מעליהם ניצבים הצרכים הקשורים בביטחון האישי, כמו הצורך במשפחה, ברכוש ובתעסוקה, ואילו בנדבך השלישי של הפירמידה נמצאים הצרכים החברתיים, למשל הצורך להשתייך ולרכוש חברים. השלב הרביעי במדרג הצרכים של מאסלו כולל את הצורך בהערכה חברתית ובכבוד, ואילו בקצה הפירמידה, ברמה העליונה, עומד הצורך במימוש עצמי.
כל אחד מהשלבים בפירמידה של מאסלו קשור גם לאיכות הסביבה. הצרכים הפיזיים הבסיסיים הדרושים לאדם כדי לחיות, קשורים ישירות למשאבי הטבע, אך לא פחות מכך להבנה שמשאבי הטבע מוגבלים ושיש לנצל אותם בחוכמה ולאפשר להם להתחדש.
בהקשר זה חשוב לזכור שגם הטכנולוגיות המתקדמות, שמאפשרות להפיק משאבים בצורה יעילה יותר ולהמיר אותם למגוון תוצרים רחב, לא יכולות להפיק משאבים יש מאין או לחדש את משאבי הטבע בעצמן.
גם הביטחון האישי, לרבות הזכות לאיכות חיים נאותה ובכללה לבריאות טובה ולמרחב מחיה הולם ובטוח, קשור במשאבי הטבע ומושפע מהיחסים שבין האדם לבין הסביבה ומאיכות הסביבה. משמעות הדבר היא שהטבע לא מספק לנו רק משאבים ותנאי סביבה כדי לשרוד מבחינה פיזית, אלא גם מגוון אמצעים שמבטיחים את איכות החיים הדרושה לנו ולמשפחתנו.
לדוגמה, הטבע יהיה תמיד המקור לתרופה או לחיסון במקרה של מחלה חדשה או מגפה. אבל ככל שנמשיך ונפגע בסביבה הטבעית נצטרך להתמודד עם אתגרים גדולים ומורכבים יותר, מבחינה גופנית-פיזית ומבחינת היכולת לספק את הביטחון האישי שלנו. כך למשל, בעוד שסביבה איכותית יכולה להבטיח איכות חיים, הרי מצב שבו משאבי הטבע מתדלדלים והאוכלוסייה הולכת וגדלה יכול להצית מאבקים מקומיים ובינלאומיים על משאבי הטבע, ליצור קיטוב מעמדי ואף לחולל מלחמות.
הטבע מספק לבני האדם גם מרחב ושירותים שמאפשרים לקיים חיים חברתיים ולפתח תרבות פנאי, כחלק מהצורך בביטחון חברתי. ואפילו המימוש העצמי, שעומד בראש פירמידת הצרכים, ומורכב ממודעות ומקבלה עצמית לצד יצירתיות ופתיחות, קשור במגוון שירותים שהטבע מספק לאדם כמו העשרה, השראה, הנאה והתחדשות.
רצונות ולא צרכים
בעוד שהפירמידה של מאסלו מתארת את הצרכים של בני האדם, הרי שחברת השפע הטכנולוגית שבה אנו חיים כיום מתמקדת בעיקר ברצונות ולא בצרכים. בעוד שצורך מוגדר כמשהו הכרחי לקיום החיים, הרי שרצון מתייחס למשהו שיכול לשפר את איכות החיים, כפי שכל אדם ואדם תופס אותה.
בהקשר זה, בעוד שהקיום של הצרכים הפיזיים יכול להתממש על ידי צריכה של כמות מוגבלת של משאבים ישירות מהטבע, הרי שהרצונות שלנו צורכים משאבים רבים יותר. כלומר הפער הוא בין אוויר, מים ומזון, לטלפון נייד, כורסה מפנקת, בגדים ובגדים ובגדים ועוד. באופן זה, הפירמידה של מאסלו מתהפכת מבחינת השימוש במשאבים, וככל שאנו עולים בשלבים הצריכה של המשאבים גדלה ואיתה גם הפגיעה בסביבה הטבעית. יתרה מכך, מרבית המוצרים הללו עשויים מחומרים סינטטיים, מעשה ידי אדם, כאלה שלא רק שאינם מופקים באופן ישיר מהטבע ושהייצור שלהם צורך משאבים רבים, אלא גם שהייצור שלהם כרוך לרוב בזיהום.
איך אפשר לשנות הרגלים, אתם שואלים? השלב הראשון הוא להודות בבעיה, בהתמכרות האישית, בפיגוע הגלובלי. אחר-כך צריך לפעול בצורה טכנית ולשאול מה אני צריך באמת?
לדוגמה, לפני שאתה רוכשים בגד חדש במחיר מבצע, כמעט בלי לשלם, בדקו בכמה מהבגדים שיש לכם בארון אתם לא משתמשים, והאם הבגד החדש באמת ישמש אתכם או לא? בנוסף, לחינוך יש תפקיד חשוב בשינוי הזה, ובעיקר לדוגמה אישית. כמו כן, אין ספק שאנחנו צריכים לחפש גם דרכים אחרות לממש את עצמנו ולהגיע לאושר הנכסף, כאלה שלא כרוכות בצרכנות.
אבל אם כל אלה לא שכנעו אתכם, קחו בחשבון שבכל פעם שאתם קונים וקונים, או צורכים שירותים שונים, עד דלא ידע, לא התעשייה, לא הטייקונים ולא הממשלה אחראים לזיהום האוויר, מקורות המים והקרקע, ולפגיעה בבריאות שלכם, לעליית המחירים של מוצרי היסוד ולתנועת הפליטים בעולם, להתחממות הגלובלית ולשינויי האקלים, אלא אתם. אז עזבו אתכם מדונלד טראמפ ומהסכמי האקלים, ופשוט תקנו רק מה שאתם צריכים ולא כל מה שאתם רוצים.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0
לפנייה לכתב/ת 
