דו"ח משרד המדע: "המחסור בעובדי בינה מלאכותית עלול לפגוע בכלכלת ישראל"
בלעדי: דו"ח חדש של משרד המדע קובע כי הביקוש לעובדים בתחום הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים עולה משמעותית על ההיצע בישראל כבר היום, וצפוי לזנק בשנים הקרובות. החוקרים מזהירים: אם לא ינקטו צעדים מיידים, כלכלת ישראל עלולה להיפגע. הכירו את המקצועות המבוקשים של העתיד, ששווים הרבה כסף כבר היום
שלא נשאר מאחור: הביקוש לעובדים מיומנים בתחומי הבינה המלאכותית, רובוטיקה חכמה ומדעי הנתונים זינק בשנים האחרונות בישראל ובכל העולם, ונכון לעכשיו בישראל חסרים עובדים רבים בתחום, ומחסור זה אף צפוי לגדול בשנים הקרובות. כך עולה מחלקו הראשון של דו"ח מקיף שהכין מוסד שמואל נאמן ואשר מפרסמת היום (א') המועצה הלאומית למו"פ של משרד המדע.
לפי מחברי הדו"ח, אם לא ינקטו צעדים להגדלת ההיצע בהקדם, עלולה להיגרם פגיעה לכלכלת ישראל, וליכולת של ישראל להיות בין המדינות המובילות בעולם בתחומים אלו. חלקו השני של הדו"ח כולל סקר גדול שנעשה בקרב התעשייה והאקדמיה כדי להבין מהם הצרכים המיידיים, והוא יפורסם בחודשים הקרובים.
מחקר: עליית המכונות תיצור יותר משרות חדשות מכאלה שיעלמו
עבודה על כלום: האם רוב העבודות שלנו הן סתם בולשיט?
מהדו"ח עולה, כי בישראל פעילים כ-270 חוקרים בלבד בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכי בסוף 2017 פעלו בסקטור הפרטי בישראל בתחומים אלה כ-900 חברות. חלק מהן ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות שפתחו מרכזי פיתוח לבינה מלאכותית בישראל, אך נתקלות בקשיים לגיוס עובדים.
מהמחקרים שנסקרו בדו"ח עולה שבתחום מדעי הנתונים צפויה בשנים הקרובות עלייה משמעותית בביקוש לעובדים בכל העולם. בארה"ב צפוי גידול של כ-12% בביקוש למשרות בתחום מדעי הנתונים בשנים הקרובות. לפי הנתונים, גידול כזה בביקוש עלול, בתרחישים מסוימים, להביא למחסור של עד ל-250 אלף עובדים בשנת 2024.
גם מדינות כמו קנדה, יפן, סינגפור ואחרות דיווחו על צפי לגידול משמעותי בביקושים לעובדי מדעי הנתונים. בישראל, נרשמה ב-2017 עלייה של עשרות אחוזים בביקוש למהנדסים בתחומים אלו, וקיים צפי לעלייה משמעותית בביקוש ובשכר ב-2018.
כך, לדוגמה, מהדו"ח עולה כי שכרם הממוצע של מדעני נתונים מתחילים (עד 3 שנות ניסיון) עמד ב-2017 על למעלה מ-24 אלף שקל בחודש, ואילו מדעני נתונים מנוסים השתכרו מעל 29 אלף שקל בחודש עם גידול ממוצע של 5.4% בשכר בשנים 2011-2017.
הביקוש צפוי לגדול משמעותית דווקא אצל חברות שאינן חברות טכנולוגיה, מתחומים כמו כספים וביטוח, שירותים מקצועיים, ייצור, בריאות, קמעונאות ועוד, שיזדקקו להבנה בתחום נתוני-עתק לצורך קבלת החלטות מבוססות נתונים. בין התפקידים להם צפוי ביקוש: מדעני מידע, הנדסת נתונים, תכנון, טיפול ובקרת נתונים, אנליזה ועוד.
33 אלף שקל בחודש
מהדו"ח עולה, כי בתחום הבינה המלאכותית הביקוש לכוח אדם מיומן עולה משמעותית על ההיצע כבר היום, וכתוצאה מכך המשכורות המשולמות למתכנתים מגיעות לכ-33 אלף שקל בחודש בישראל, ובארה"ב לכ-40 אלף דולר בחודש. לפי ההערכות, חסרים כיום בישראל לפחות 400 חוקרים למשרות הליבה בתחום.
על פי ההערכות, ישנם כ-5,000 איש בלבד ברחבי העולם המובילים את התחום, משתתפים בכנסים מדעיים ומפרסמים מאמרים הנוגעים לבינה מלאכותית. כמו כן, ידע משמעותי בתחום קיים אצל לא יותר מכמה עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם. כתוצאה מהבנת הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה, ממשלות מתחרות ביניהן על גיוס עובדים מוכשרים והקמת מרכזי פיתוח בתחום, ומשקיעות סכומי עתק של מיליארדי דולרים לצורך כך.
הסיבות למחסור בכוח האדם הן מגוונות אך ניתן למנות ביניהן את העובדה שתחום זה דורש התמחות ספציפית המשלבת בתוכה מספר דיסציפלינות, שכבר כיום מסתמן בהן מחסור בכוח אדם, כגון מדעני נתונים, מהנדסי תוכנה ומחשבים ומומחים בתחום המתמטיקה והסטטיסטיקה.
לפי הדו"ח, בתחום הבינה המלאכותית ולמידת מכונה יש בחלק מהחברות ביקוש לבוגרי תואר ראשון עם הבנה בסיסית בבינה מלאכותית וידע בכלים שימושיים לתפקידי פיתוח, שאינם תפקידי מחקר.
במקביל לכך, מספר הסטודנטים המבקשים היום לעשות תארים מחקריים עולה במחלקות מסוימות בחלק מהאוניברסיטאות על יכולתם של המנחים לקבל סטודנטים, בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית. מחברי הדו"ח מציינים כי גידול בביקוש בתעשייה לסטודנטים בתואר ראשון עלול להקטין את מספר הסטודנטים המעוניינים להמשיך לתארים מתקדמים.
בנוסף, מהדו"ח עולה כי גם בתחום הרובוטיקה צפוי הביקוש לעובדים לגדול ככל שתואץ כניסת האוטומציה לתעשייה והטכנולוגיה של רובוטים שמשרתים אנשים תגיע לבגרות. מאחר שמדובר בטכנולוגיה בין-תחומית, בנוסף למהנדסי תוכנה, עיבוד אותות וכו', צפוי שיזדקקו גם לבעלי מקצוע תומכים כגון פסיכולוגים, רופאים, אנשי אתיקה וסוציולוגים.
בדו"ח מתייחסים החוקרים לפגישה שנערכה בין נציגי המדינות ב-OECD בפריז באמצע 2017, בה נקבעה אסטרטגיה מקיפה לנושא, אליו מדינות החלו להפנות משאבים משמעותיים.
בפגישה התייחסו לכך שהדיגיטיזציה משפיעה כבר היום על העובדים, וחלק מהמשרות מתחילות להיעלם כתוצאה מאוטומציה, בעוד שהמיומנויות הנדרשות לעבודה במאה ה-21 משתנות עבור מקצועות רבים. עם זאת, נכון להיום לא הביאו טכנולוגיות המידע לעלייה ברמת ה"אבטלה הטכנולוגית".
הסיבה לפי האמור, היא כפי הנראה שיישום נכון של דיגיטיזציה לצד שינויים ארגוניים וניהול מתאים, יכול להביא לפיריון גבוה יותר, דבר המתורגם למחירים נמוכים יותר ולביקוש גדול יותר למוצרים וכתוצאה מכך – לעלייה בתעסוקה.
המדינות יצטרכו לסייע לעובדים להסתגל לשינויים
מחקר שפורסם על ידי ה-OECD בתחילת השנה, קבע כי פחות משרות נמצאות בסיכון גבוה לאוטומציה והכחדה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית ורובוטיקה בהשוואה לתחזיות קודמות, וכי רק 14% מהמשרות במדינות ה-OECD נמצאות בסיכון גבוה להכחדה, בעוד 32% מהמשרות צפויות להשתנות, אך לא להימחק.
ב-OECD קבעו כי ההתפתחויות בטכנולוגיות המידע, האוטומציה, הבינה המלאכותית והרובוטיקה, מבהירות כי עובדים רבים עתידים למצוא את מקצועם משתנה – ולגלות שהמיומנויות שרכשו אינן רלוונטיות עוד, ולכן יש צורך לסייע לעובדים אלו בחיפוש עבודה מתאימה במהירות וביעילות, ולצמצם את המחיר שגובה אובדן העבודה מהאינדיבידואל.
כדי לעשות זאת, ב-OECD המליצו על פיתוח מדיניות חדשה במספר תחומים שתסייע לנצל את ההזדמנויות החדשות, ביניהם חינוך ברמת בית הספר, פיתוח תוכניות חינוך והכשרה מחדש מודרניות, התאמת מקומות העבודה למיומנויות החדשות וסיוע בהכשרה מחדש באמצעות תמריצים גדולים יותר לאינדיבידואלים ולחברות על מנת לעודד הכשרה מחדש.
מחברי הדו"ח בישראל ממליצים על פעילות להגדלת מספר תלמידי המחקר כדי לתת מענה לצורכי התעשייה וליצירת הדורות הבאים של החוקרים באקדמיה, במיוחד לאור התחרות עם התעשייה ועם אוניברסיטאות בחו"ל.
ד"ר ניל נמיר, מהמועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, מאמין כי אם יהיה מאמץ משולב של כל הגורמים בתחום בישראל, כולל משרד החינוך, ישראל יכולה להיות בין המדינות המובילות בתחום. בשיחה עם ynet הוא ציין כי "המירוץ רק החל בכל העולם", וכי לישראל ישנם יתרונות בדמות העובדה שסוג ההתמחות הנדרשת והכלים הנדרשים הם "חלק מה- DNA שלנו", גם בצורה של הכשרה רלוונטית במערכת הביטחון.
"בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה ישפיעו על כל תחומי חיינו ויזעזעו את שוק העבודה, מהר יותר ממה שאנחנו משערים. ההכשרה של כוח אדם איכותי בתחומים אלו, כבר משלב בית הספר, הוא צעד ראשון שישראל צריכה לעשות כדי להיות אחת המובילות במהפכה הזו", הוסיף.
לדברי ד"ר דפנה גץ, שהובילה את הכנת הדו"ח יחד עם צוות חוקרים, "בוגרי מדעי החברה והרוח יזדקקו להבנה בסיסית של המונחים והאפשרויות הגלומות בנתוני עתק, כדי להשתלב בעולם העבודה והמחקר בעתיד".
שר המדע, אופיר אקוניס, אמר כי "משרד המדע והטכנולוגיה כבר הבין את החשיבות האסטרטגית של בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה לעתידה של מדינת ישראל ומקדם תשתית מקצועית ומחקרית בהשקעה כוללת של 40 מיליון שקל במלגות ובמענקי מחקר לתחומים אלו".
בישראל מתגבש בתקופה זו צוות עבודה בראשות פרופ' יצחק בן ישראל לבחינת אסטרטגיה בנושאי הדו"ח, אשר מהווה כאמור חומר רקע להתוויית אסטרטגיה לאומית בנושא.
לפנייה לכתב/ת 
