בעלי חברות פורקס שקרסו יפצה משקיע ב-1.75 מיליון שקל

בתביעה נגד החברות שקרסו טען הלקוח שבמקום להחזיר לו את הקרן, הבעלים השתמש בכסף לכסות חובות ולמשוך משכורות לו ולמשפחתו

עו"ד יעל אברהמי צאיגפורסם: 18.11.18 , 07:30

שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, קיבל לאחרונה תביעה שהגיש משקיע נגד חברות הסחר "פריים אינווסט פונד" ו"אפיקים חדשים (חושן)" ונגד בעליהן משה גיל מלכה: בפסק הדין, שחייב את הנתבעים ב-1.75 מיליון שקל, נקבע שמלכה פעל בניגוד לחוק כשהשתמש בכספים לצורכי החברות שבבעלותו ולא עדכן את הלקוח שהן עומדות להיסגר עקב שינויי הרגולציה בזירת הפורקס.

בשנים 2015-2014 השקיע הלקוח מיליון ו-750 אלף שקל בשלוש חברות סחר שנוהלו על ידי מלכה, והיו אמורים להניב לו תשואה מובטחת של 1% בחודש. בהסכם ההשקעה הוגדרו הכספים כפיקדון שאסור לגעת בו, אך בפועל הם הופקדו בחשבון של חברה בשם "טריידאופשנז". חצי שנה לאחר החתימה על ההסכם חלו שינויי רגולציה משמעותיים בזירת הסחר והובילו להפסקת הפעילות בחברות. בקשתו של מלכה להקפיא את "פריים אינווסט" ו"אפיקים" נדחתה, אולם הוא הצליח להתחיל בהליכי פירוק של "טריידאופשנז".

אישום

קבלן כוח אדם זוכה מרכישת חשבוניות ב-20 מיליון ש'

מערכת psakdin

רשות המסים טענה שהחברה התקשרה עם קבלני משנה למראית עין כדי לקזז תשלומי מע"מ. אבל למרות הראיות, הנאשם הצליח לעורר ספק סביר

קבלן כוח אדם זוכה מרכישת חשבוניות ב-20 מיליון שקל

ב-2016 הגיש הלקוח את התביעה נגד מלכה, "פריים אינווסט" ו"אפיקים" משום שבניגוד להסכם, לא קיבל בחזרה את כספו לאחר סגירתה של "טריידאופשנז". הוא טען שהיה קורבן לתרמית והטעייה שכן הסתבר כי מלכה השתמש בכספו כדי לשלם לספקים ולבנקים ולמשוך משכורות לו ולבני משפחתו.

לדבריו, מלכה נהג כלפיו בחוסר תום לב כיוון שידע מבעוד מועד ששינויי הרגולציה צפויים להביא לסגירת הפעילות של החברות, אך לא אמר לו דבר. עוד נטען כי מלכה פעל בניגוד לחוק כשהפקיד את השקעתו בחשבונה של "טריידאופשנז" במקום בחשבון ייעודי נפרד.

מנגד טען מלכה שלא היה חייב להפריד את כספו של התובע וכי הודיע לו על השינויים, אך במועד חתימת ההסכם עוד חשב שיוכל להציל את החברות. לדבריו, כשהלקוח דרש את כספו חזרה כבר לא היו בחשבונה של "טריידאופשנז" מספיק כספים, ומכל מקום אין הצדקה לשלם כעת כספים מחוץ להליך הפירוק, ובוודאי שאין לחייבו לעשות זאת מכיסו הפרטי.

אבל השופט מגן אלטוביה קיבל את התביעה במלואה וקבע כי מלכה והחברות היו למעשה יחידה כלכלית אחת, כאשר מלכה למעשה הסתתר מאחוריהן כדי לעשות בכספים כרצונו.

הוא הבהיר כי גם אם היה מקבל את הטענה שלפיה מלכה לא היה חייב לפתוח ללקוח חשבון נפרד, עדיין אסור היה לו לערבב את כספו בחשבונה של "טריידאופשנז" ולהשתמש בהם לצורכי החברות האחרות, ולאחר מכן לכיסוי חובות ומשיכת משכורות.

לפי ההסכם עם התובע, נקבע, היה מלכה מחויב לשמור על כספי הפיקדון, ומרגע שהחברות נסגרו וההסכם בוטל – התובע צריך היה לקבלם בחזרה. כמו כן ציין השופט כי אינו מאמין למלכה שעדכן את התובע לגבי שינויי החקיקה לפני שהתקשר עמו, ועל כן הוא גם הפר את חובתו לנהוג בתום לב במשא ומתן לקראת כריתת הסכם ההשקעה.

בנסיבות אלה נקבע כי מלכה, כבעל זכות החתימה היחיד בחברות, לא זכאי להסתתר מאחוריהן כעת, ולכן הוא חויב להחזיר לתובע את כספו בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 55 אלף שקל ביחד ולחוד עם שתי החברות הנתבעות.