20 אלף יהודים במקסיקו: הבריחה מסוריה
עוד הרבה לפני תחילת המפעל הציוני החלו יהודים לעזוב את סוריה: במאה ה-19, עקב ההידרדרות במצב הכלכלי במדינה, החלה הגירה לאירופה, צפון ודרום אמריקה - ומאז 1992 לא נותרו בה כמעט יהודים
איך הגיעו 20 אלף יהודים יוצאי סוריה דווקא למקסיקו? לדברי ההיסטוריון חיים גיוזלי, מנהל אגף מאגרי המידע של בית התפוצות ומומחה לגנאלוגיה יהודית, "'יהודי סוריה' זה מונח כללי, כאשר בפועל בסוריה התקיימו שתי קהילות יהודיות נפרדות: הקהילה בדמשק – היהודים השאמים, והקהילה בחלב – היהודים החלבים. לכל אחת היסטוריה ארוכת שנים, ולכל אחת מסורת משלה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
איך התגלגלו היהודים מסוריה עד למקסיקו?
"קהילת יוצאי דמשק היא הקהילה היהודית הראשונה שהתארגנה במקסיקו כבר בשנת 1912, וכללה את כל היהודים שחיו אז במקסיקו סיטי. קהילת 'מגן דוד' הוקמה במקור בשנת 1931 - ושמה אז היה 'רודפי צדק'. היהודים שנותרו בסוריה היו הקרובים ביותר למפעל הציוני בארץ, ויש לא מעטים מהם שעברו לגור בה זמן רב לפני הקמת מדינת ישראל. חלקם הגיעו לישראל הן מחלב והן מדמשק, עוד במאה ה-19, לפני תחילת העליות הציוניות המודרניות.
"חלק משמעותי מאוד של יהודי סוריה היגרו ממנה כבר במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20. התופעה נבעה לרוב מהידרדרות המצב הכלכלי בסוריה, אז תחת השלטון העותומני, ולאחר מלחמת העולם הראשונה תחת שלטון קולוניאלי צרפתי.
"פתיחת תעלת סואץ חיסלה למעשה את דרכי המסחר היבשתיים המסורתיים שעברו דרך חלב או דמשק. זה פגע בפרנסתם של יהודים רבים שעבורם המסחר היה העיסוק העיקרי. בתחילה רבים עברו אל ביירות בלבנון, שהייתה אף היא חלק מהאימפריה העותומנית באותה התקופה, ומשם למצרים שבה היו הזדמנויות כלכליות עדיפות. מצרים שימשה במקרים רבים קרש קפיצה אל יעדים אחרים: צרפת, ארה"ב, מקסיקו, ארגנטינה ועוד.
"בשנים שבין תום מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל הייתה הגירה לישראל, לרוב בלתי חוקית, בגלל מגבלות שלטון המנדט הבריטי. לאחר 1948 היו העלייה ובכלל ההגירה מסוריה כמעט בלתי אפשריות, ורק בודדים הצליחו להגיע אל לבנון ומשם להמשיך הלאה. רק בשנת 1992 התירו שלטונות סוריה הגירה חופשית של היהודים - וכמעט כולם עזבו את סוריה בתוך זמן קצר".
פורסם לראשונה 30/11/2018 11:27
עלו מסוריה לבאר שבע. שנות ה-50
צילום: לני זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)
מומלצים