תבעה לבטל הסכם גירושים אחרי 17 שנה: "הוא נכפה באלימות"

אישה טענה שבעלה לשעבר הכריח אותה להעביר לו את הדירה המשותפת. אבל בית הדין הרבני דחה אותה וקבע שהטענות שהעלתה כוזבות

מערכת psakdinפורסם: 06.12.18 , 16:54

בית הדין הרבני בנתניה דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה לביטול הסכם גירושים שאושר לפני 17 שנים, בטענה שבעלה לשעבר אילץ באלימות ואיומים להעביר לו את הדירה המשותפת. הדיין שניאור פרדס קבע כי ההסכם "חזק ויציב כפלדה" וכי התביעה הוגשה בחוסר תום לב וכללה טענות כוזבות.

בהסכם גירושים שאושר ב-2001 (ושינה הסכם קודם שנחתם בין בני הזוג) התחייבה האישה להעביר לבעלה את הדירה המשותפת ואילו הוא ייקח על עצמו לשלם את החזרי המשכנתה. בתביעה שהגישה האישה באמצעות עו"ד נסים כהן 17 שנים לאחר מכן התבקש בית הדין לבטל את ההסכם בטענה שנכפה עליה באלימות קשה ולחצים. האישה הציגה תלונה שהגישה נגד בעלה לשעבר על אלימות וטענה שהוא נשפט בשל כך ונשלח למאסר.

דיני משפחה

בעל הורחק מהבית שלא בצדק – אשתו תפצה

עו"ד מרדכי כהן-ניסן

טענות האישה שלפיהן בעלה שיכור ואלים לא הוכחו באופן חד-משמעי. בית הדין הרבני קבע שהיא תחויב לשלם לו על התקופה שבה לא גר בבית

בעל הורחק מהבית שלא בצדק – אשתו תפצה

היא הוסיפה שהבעל הוסיף להסכם את המילים "ללא תמורה" אף שלא היו קיימות בנוסח המקורי, והתעקשה שממילא ההסכם בטל משום שהוא לא עמד בהתחייבותו להעביר את הדירה על שמו בתוך שישה חודשים.

הבעל לשעבר, שיוצג על ידי עו"ד נתן לבייב, הכחיש את הדברים וטען שמדובר בתביעת סרק שהוגשה בחוסר תום לב. לדבריו, מדובר בהסכם שנחתם לפני 18 שנה, תורגם לרוסית (שפת האם של שני הצדדים), ואושר שבעה חודשים לאחר מכן כשבית הדין התרשם ששניהם עומדים מאחוריו. הוא ציין שבהמשך אשתו חתמה על דיווח לרשויות המס שבו הצהירה על העברה ללא תמורה.

בנסיבות אלה, הוסיף, הרי שלא זייף דבר ואף אין מקום לטעון שמדובר בהסכם שנכפה על התובעת – שבמשך שנים לא פעלה לשינויו. את טענת האלימות הוא הכחיש והבהיר שלתלונה שהגישה נגדו האישה ב-2005 אין שום קשר להסכם שנחתם חמש שנים קודם לכן. לדבריו, מזה 15 שנים הוא משלם את המשכנתה לבד, ולא מצליח להעביר את הדירה על שמו משום שאשתו לשעבר מסרבת לבצע את הפעולות שדורש הבנק.

ואכן, הרב שניאור פרדס דחה את טענת הזיוף לאחר שמצא כי בעותק שאושר על ידי בית הדין נכתב במפורש שההעברה תיעשה ללא תמורה. יותר מזה, הדיין מצא כי האישה היא שביקשה להעביר לנתבע את הנכס ללא תמורה. "לפי האמור התובעת אינה דוברת אמת, בלשון המעטה, כאשר היא טוענת שההעברה של הדירה נעשתה בתמורה", כתב.

הדיין התרשם שהבעל עשה מאמצים להעביר את הדירה על שמו אך נתקל בחוסר שיתוף פעולה של אשתו לשעבר. מכל מקום, בחלוף כל כך הרבה שנים, ממילא אין עילה לביטול ההסכם. "היכן הייתה התובעת כל כך הרבה שנים, ומדוע לא הגישה תביעה מזמן?", שאל. "ברור הוא כי תביעתה שקרית".

בנוסף ציין כי הוא לא מאמין שההסכם נכפה עליה באיומים. זאת משום שכל טענותיה לאלימות נוגעות למועדים קודמים בהרבה לאישור הסכם, והאירוע מ-2005 התרחש לאחריו – מה גם שגם אין הוכחה שהנתבע אכן נאסר.

לפיכך דחה הדיין פרדס את התביעה וקבע: "התובעת עומדת מול הסכם חזק ויציב כפלדה". היא חויבה להעביר את הדירה על שם בעלה לשעבר ולשלם לו הוצאות משפט.