רשות החדשנות ו-SNC: ההייטק הישראלי עובר לחו"ל ומשאיר מאחור נשים וערבים
הדו"ח מצביע על מחסור של 15 אלף עובדים בתעשייה המקומית. שיעור הנשים במשרות הטכנולוגיות עומד על 23% ושיעור הערבים על 1.4%, אבל בהייטק מעדיפים לפתוח מרכזים בחו"ל
לכתבות נוספות במדור כלכלה
פתרון בעייתי לטווח הארוך
מהדו״ח עולה כי במשק הישראלי יש כ-15 אלף משרות פנויות בחברות הייטק (נכון ליולי 2018), רובן בתחומי פיתוח ותשתיות תוכנה. התרחבות החברות הישראליות לחו"ל היא תופעה שצוברת תאוצה. מבין החברות המחזיקות מרכזי פיתוח בחו״ל, מחציתן הקימו את פעילות זו בשנתיים האחרונות, אוקראינה היתה היעד המועדף. הדו״ח מציין כי ההעסקה בחו"ל מהווה פתרון חיובי לטווח הזמן הקרוב, היות והיא מאפשרת לסטארט-אפים ישראליים לגדול, להישאר בישראל, ולשלוט בהוצאות שלהם. עם זאת, עולה השאלה מה מונע מהחברות הישראליות להשתמש בפתרון כזה לטווח הארוך, במיוחד בהתחשב בעובדה שעלויות השכר בישראל הולכות וגדלות עקב התחרות המחריפה. יש לציין שהתנהלות כזו לטווח הארוך תגרור אובדן משרות במשק הישראלי. "מדובר בתגובה טבעית של התעשייה לבעיית המחסור בעובדים" אמר ל"כלכליסט" אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות.
איך מונעים מהתעשייה הישראלית להפוך לתעשייה של מיקור חוץ?
"לא צריך למנוע, כל תעשייה עושה את הדבר הנכון מבחינתה. מה גם שלממשלה אין יכולת לעצור זאת. האם זה פתרון טוב לכלכלה הישראלית באופן כללי? לא".
האם זה מהווה איום על התעשייה המקומית?
"הכל עניין של מינון. אם היינו רואים שהתעשייה מחזיקה את מרבית האנשים בחו"ל זה היה משהו אחר, אבל כפתרון משולב זה בסדר". "ישראל היא לא מקום שבאים אליו כי הוא זול, אנחנו גם לא שואפים שתהיה כזאת", מוספיה נעמי קריגר כרמי, ראש הזירה החברתית־ציבורית ברשות." 300 חברות רב־לאומיות שפתחו מרכזי מו"פ בישראל עשו זאת בגלל ההון האנושי ולא מסיבות של חיסכון".
יש תוכנית כלשהי לגבי איך נכון לעצור את העלייה במשכורות?
אהרון: "אני לא מאמין ברגולציה. המטרה שלנו היא להגדיל את ההיצע". קריגר־כרמי הוסיפה: "כל החיצים מצביעים על כך שזה שוק של עובדים יותר מאשר של מעסיקים. העובדה ששכר של עובד חדש גבוה יותר משל עובד ותיק בגלל התחרות היא אינדיקטור לביקוש גדול".
עוד עולה מהדו"ח כי מספר המשרות הפנויות הגדול ביותר הוא בחברות המעסיקות כ־11־50 עובדים, ובחברות המעסיקות למעלה מ־500 עובדים. תשומת לב מיוחדת מוקדשת בדו״ח לשילוב עובדים ממגזרים הסובלים מתת־ייצוג, בדגש על נשים וערבים. שיעור הנשים המועסקות בהייטק הישראלי עומד היום על 30% מכלל המועסקים. בתפקידים טכנולוגיים שיעור הנשים עומד על 23% בלבד, ובתפקידי ניהול טכנולוגי רק על 16%. מספרם של הערבים במקצועות הטכנולוגיה עומד על 1.4% ושל החרדים על 0.7% בלבד. לשם השוואה, בכוח העבודה הכללי במשק עומד שיעור הנשים, הערבים והחרדים על 40.2%, 17.4% ו־4.2%, בהתאמה.
המגזר הערבי בעלייה
הזדמנות לשילוב עובדים חדשים נמצאת בקרב האוכלוסיה הערבית. למעלה מ־2,000 סטודנטים ערבים לומדים כיום מקצועות טכנולוגיים ו־18% מכלל הסטודנטים למדעי המחשב באוניברסיטאות הינם ערבים. מדובר בהיפוך מגמה לעומת העבר. בין 1985 ל־2014 למדו סך הכל 1,598 סטודנטים ערבים את מקצועות ההייטק. על אף נתונים אלה, שני שלישים מחברות ההייטק הישראליות שהשתתפו בסקר דווחו שאף אחד מהמועסקים במקצועות הטכנולוגיים הינו ערבי.
הממוצע בכלל החברות שהשתתפו בסקר עומד על כ־3% בלבד ממצבת כוח האדם. בחברות גדולות יותר, חלקן רב־לאומיות, שיעור המועסקים הערבים עומד על 8% בממוצע.
לא ניתן לנתק את הדו"ח הנוכחי מהדו"ח של מרכז טאוב שהתפרסם מוקדם יותר החודש וקבע כי העובדים הפוטנציאלים "בעיקר בקרב ערבים וחרדים — מתאפיינים ברמת מיומנות נמוכה מאוד" ולכן הגיע למסקנה ש"תחום ההייטק כבר קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו". הדו"ח של מרכז טאוב עורר תדהמה ברשות. קריגר כרמי אמרה: "האמירה העולה מהמחקר מפלה ואף גזענית כלפי נשים ומיעוטים". לעומת זאת, בדו"ח של הרשות וסטארט־אפ ניישן לא צוינו מסקנות עגומו העולות מהנתונים. "לפחות בחברות הגדולות, נתונים לגבי ההכשרה, המוכנות, המיקום הגיאוגרפי וכו' מאוד מעודדים", אומר אהרון. "אנחנו דוחפים תוכניות ליזמות בפריפריה ובהסתכלות על התמונה הגדולה, הנתונים משתפרים, אם כי דרוש עוד זמן." "בקרב האוכלוסיה הערבית, ביחס לחרדים ונשים, נרשם השינוי החד ביותר", הוסיפה קריגר כרמי."בעיקר ברמת המודעות של החברות וברצון להביא אותם".
לפנייה לכתב/ת 
