נח קליגר הובא למנוחות: "מילא כל יום ברוח, חיים והשפעה"
בהלוויית ותיק עיתונאי "ידיעות אחרונות" ספד לו הרב לאו - שורד שואה כמוהו: "לא האמנתי מאיפה הוא שואב את הכוחות". בתו סיפרה על הרגע שבו הפך לאביה: "הגשמת לי חלום, אבא מושלם"
"נח קליגר היה מיוחד בכך שעל אף היותו שריד שואה, לא רק ניצול, לא היה יום אחד שהוא לא חי ולא מילא אותו בתוכן של רוח, של חיים, של השפעה, של דיבור וכתיבה, בשמונה שפות. נח קליגר בא לספר על השואה כדי להבטיח שלא תהיה כמוה עוד. הוא הסתובב בין החיים כדי להחיות את זכרם של ההולכים ולהבטיח שלא יהיו כמוהם".
כך ספד היום (א') הרב ישראל מאיר לאו לעיתונאי "ידיעות אחרונות" נח קליגר, שהובא למנוחות בבית העלמין בקדימה. קליגר נפטר ביום חמישי והוא בן 93.
"לא האמנתי מאיפה הוא שואב את הכוחות שלו", אמר לאו, לשעבר הרב הראשי לישראל ובעצמו שורד מחנה ההשמדה אושוויץ. "דיברנו לפני שלושה-ארבעה שבועות כשהוא יצא מבית החולים, ז'קלין (רעייתו) הוציאה אותו, הבריחה אותו מבית החולים. זה לא היה בשבילו בית חולים. הוא טילפן אליי, ומספר לי - אני בבית. איזה אושר. אדם בן 93 שער כל מה שעבר והוא מרגיש שמחת חיים, לא רק מנוחה, שלווה נפשית. ולא היה לרגע אחד חסר תעסוקה או מעש. רק יומים לפני מותו כתב מאמר, מדבר על שמחות. אמנם גם על כאב אבל בעיקר על תקווה".
בגיל 7 זיהיתי
בתו, איריס ליפשיץ קליגר, סיפרה על הקשר האישי. "הוא הגשים את החלום שלי, כמי שבחרה בך להיות לי לאבא כבר בגיל שבע, במכתב מאוד מושקע, בציורים של פרחים ופרפרים כתבתי לך אז באותיות גדולות, הצעתי לך מין דיל שכזה, שאולי כדאי שתתחתן עם אמא שלי, ואם תתחתן איתה אז תהיה לי לאבא. במילים פשוטות ביקשתי ממך: תאמץ אותי.
"חייכת, נו כמו תמיד, החיוך היה מגיע כשאתה לועג על משהו, החיוך היה מגיע כשאתה מתפעל משהו, אבל החיוך ההוא היה שונה. זה היה חיוך טעון בהרבה רגש, משהו שלא כל כך היה קל לראות אצלך ולחשוף ממך. רגשות שמעולם לא הרשית לעצמך לחשוף. אחרי הכל אתה שריד שואה. זה החמיא לך, תודה, זה החמיא לך, כזו בקשה מעולם לא קיבלת. אבל אז ענית לי: חמודה, יש לך אבא, זה בלתי אפשרי...
"לקח לי שלושים שנה, בגיל 37 כשאבי הביולוגי שאהב אותי בדרכו שלו, הלך לעולמו בטרם עת, אני זוכרת שמהשבעה צלצלתי לנח ואמרתי לו: עכשיו אתה יכול לאמץ אותי? הוא היה המום. אני תפסתי את המתאגרף לא מוכן. אבל כדרכו שלו, בצורה אופטימית, הוא פשוט אמר לי: אם הבטחתי אז אני חייב לקיים.
"אני גם רציתי שיהיה לי אבא משלי. והאבא הזה זה היה אבא מושלם. אני בגיל שבע זיהיתי שזה אבא מושלם, אבא עם לב נדיר, אוהב, מחייך. בגיל 39 בית המשפט עזר לי וקיבלתי תעודת לידה שבה היה כתוב שם האב: נח נורברט קליגר. אני את המתנה שלי קיבלתי, לקח לי הרבה שנים, אבל אני מודה לו על זה. כל חיי. עד יום מותו אנצור את זה ואני לא נפרדת ממך מכיוון שאתה שורד לנצח. אתה נח קליגר, שורד שלי פרטי".
"לא הכניעו אותך, אתה ניצחת"
עורך "ידיעות אחרונות" לשעבר רון ירון אמר בהלוויה: "מכל המילים המרגשות והיפות שנכתבו על נח בימים האחרונים אני חושב שהמדויקות ביותר היו אלו שכתב הבוקר בגיליון המיוחד והמרגש ש'ידיעות אחרונות' הקדיש לנח רפי נאה: לכל אחד מאיתנו יש מחליף, לנח אין. כמה פשוט, כמה נכון. נח, באמת שאין לך תחליף. מי יהיה הקול של השואה ב'ידיעות אחרונות' ובכלל. מי יהיה העד עם העט"?
ירון סיפור שכשהיה באושוויץ לפני שנתיים "לקחתי אבן קטנה והבאתי לארץ, היא באחת המגירות אצלי בבית. היום לפני שיצאתי להלוויה, לקחתי את האבן איתי לכאן. נראה לי שזה מקומה הנכון. כשאניח את האבן מאושויץ על קברו של נח אומר לו: נח, ידידי האהוב, הם לא הכניעו אותך, אתה ניצחת".
מוקדם יותר היום הוצב ארונו של קליגר בבית "ידיעות אחרונות", ובטקס לזכרו נכחו בין היתר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט. נתניהו אמר: "נח היה בשואה, אבל הוא היה בקטגוריה מיוחדת. הוא היה מה שאני מגדיר לוחם השואה, אדם צעיר שסייע בהצלת יהודים בצרפת, עד שנתפס על ידי הגסטפו ונשלח לאושוויץ. זה ברור מאליו שהוא היה אדם עם כוחות גוף ונפש. הוא היה באמת אתלט, הוא היה ספורטאי, ומעבר לחריפות שכלו, היה בו כנראה רצון חיים כביר".
נטע ליבנה, עורך "ידיעות אחרונות", סיפר בטקס על הגיליון מהשבוע שעבר שבו הופיע טורו האחרון של קליגר: "בדיוק לפני שבוע חגג 'ידיעות אחרונות' את יום הולדתו ה-79. באירועים מיוחדים כאלה אנחנו שואלים במערכת מי יכתוב. לא הייתה לנו שום התלבטות, אין מתאים מנח קליגר למשימה, שגם בגיל 92 משגר בקלילות טורים למערכת, הוא האיש שאליו צריך לפנות. ז'קלין ענתה לטלפון: 'אני לא בטוחה שהוא יזהה אותך אבל תנסה'. אבל נח לקח את הטלפון ליד וניהלנו שיחה רגילה לגמרי, וכמו בכל שיחה הוא היה תמיד אופטימי. את החיוך שלו אפשר היה לשמוע עד ראשון לציון.
"מיד לאחר מכן גם איריס גויסה למשימה. איריס עזרה לו לכתוב את הטור ויחד הם שיגרו אותו למערכת. נח הזכיר את הכותרת העוצמתית 'מדינה עברית'. הטור הקצר שכתב פורסם כולו. נח, אנחנו אלה שזכינו, זכינו לקרוא אותך, זכינו להכיר אותך ובאמת זכינו לעבוד לצדך. אנחנו מצדיעים לך נח בפעם האחרונה, תחסר לנו כל כך".
אושוויץ, אקסודוס, משפט דמיאניוק
קליגר נולד בשנת 1925 בשם נורברט קליגר בעיר שטרסבורג שבצרפת, וגדל והתחנך בלוקסמבורג ובלגיה. תחת הכיבוש הגרמני בבלגיה, היה פעיל במחתרת הבלגית ובתא מחתרתי של תנועות הנוער הציוניות, והעביר ילדים דרך צרפת לשווייץ. הוא נעצר ב-1942 על ידי הגסטפו, נשלח למחנה מעבר, וב-1943 הגיע לאושוויץ. הוא שרד שתי צעדות מוות ולאחר שיחרור המחנה בו שהה והפגישה עם הוריו, החליט לעלות לישראל. הוא עלה ארצה על אוניית המעפילים "אקסודוס", פעל כחלק מצוות הספינה והיה ממפקדי הקרב בלב ים נגד חיילי הקומנדו הימי של הבריטים.
הוא הצטרף למערכת "ידיעות אחרונות" בשנת 1957 ושימש עורך מוסף הספורט, עורך חדשות חוץ בדסק החדשות וכתב. קליגר נחשב למומחה לתולדות השואה ומלחמת העולם השנייה, פירסם אלפי כתבות בנושא וסיקר את משפטי אייכמן ודמיאניוק בישראל, כמו גם את משפט פושעי אושוויץ בפרנקפורט ופושעי מיידנק וטרבלינקה בדיסלדורף. לאורך השנים עמד בראש עשרות משלחות של ישראלים למחנות ההשמדה באירופה, והרצה מסביב לעולם על נושאים הקשורים לשואה.
לפנייה לכתב/ת 
