בת תבעה את אמה: החזירי לי כסף שקיבלתי על תאונה

כספי פיצויים שקיבלה בת 13 הופקדו בנאמנות אצל אמה. 15 שנים לאחר מכן, ועל רקע יחסים משפחתיים מעורערים, הפרשה הגיעה להכרעה בביהמ"ש

עו"ד לאה קליין אליאבפורסם: 21.12.18 , 08:00

בית המשפט למשפחה בתל אביב הכריע לאחרונה בתביעה חריגה של צעירה נגד אמה: הבת דרשה לקבל כספי פיצויים ששולמו לה בעבר בגין תאונת דרכים שעברה, והופקדו אצל האם בנאמנות. אמה סירבה בטענה שהחוב קוזז כשבתה חיה שנים על חשבונה, אבל השופטת איריס אילוטוביץ' סגל חייבה אותה להחזיר כמחצית מהסכום.

בתביעה שהוגשה ב-2017 סיפרה הבת שנפגעה בתאונת דרכים בהיותה בת 13. ב-2009 נחתם הסכם פשרה מול חברת הביטוח והיא קיבלה פיצוי של 94,160 שקל. לדבריה, במועד קבלת הפיצוי היא הייתה כבת 20 והכספים הועברו לאם בהסכמתה. אמה התחייבה להשקיע אותם עבורה בהשקעה סולידית שלא תפגע בערך הפיצוי, עד שהיא תהיה זקוקה להם.

דיני משפחה:

נכד נגד דודים: קרב בביהמ"ש על צוואת הסבתא

עו"ד מאיה הרצברג אלון

בת 98 הלכה לעולמה והשאירה אחריה צוואה שבה נישלה את אחת מבנותיה. הנכד הצביע על שאלות שעלו מעריכת המסמך, אבל נדחה בביהמ"ש

נכד נגד דודים: קרב בביהמ"ש על צוואת הסבתא

לפני שהגישה את התביעה הנוכחית פנתה הבת לאמה וביקשה שתשיב לה את כספי הפיצויים משום שהיא בהריון ועומדת להתחתן ונמצאת בחובות של 60 אלף שקל. אולם האם סירבה וטענה שכל הכספים הושבו לה. הבת צירפה מסרונים שבהם כתבה לה אמה שהיא זאת שחייבת לה כסף על כל השנים שבהן "גרה אצלה וחיה על חשבונה".

האם הודתה שקיבלה את כספי הפיצויים מאחר שבאותו זמן בתה הייתה בחובות ונושים רדפו אחריה. לטענתה, סוכם ביניהן שהכסף יופקד בידיה והיא תעשה בו שימוש למען בתה וכך היה במהלך שמונה השנים האחרונות. לדבריה היא נהגה להעביר לבתה סכומים מעת לעת על פי דרישתה ושימשה עבורה כמעין "כספומט".

היא הוסיפה שהסכומים שהעבירה לבתה במהלך השנים עולים לאין שיעור על הפיצויים שהופקדו בידיה, ונכון להיום בתה היא שחייבת לה כסף. על כך השיבה הבת שהכספים שקיבלה מאמה במהלך השנים אינם מכספי הנאמנות אלא ניתנו לה במתנה.

השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קיבלה את התביעה באופן חלקי. היא הבהירה שעל פי "חזקת המתנה" שאומצה בפסיקה, ההנחה היא שכשהורה מעביר כספים לילדו הכסף מועבר במתנה והנטל עובר להורה להוכיח שלא התכוון להעניק מתנה.

לדבריה, מהעדויות עלה כי מערכת היחסים בין השתיים במשך השנים לא הייתה טובה. הבת הגדירה אותה "אימא לא טובה" שהכתה אותה וגרשה אותה מהבית בגיל 20. השופטת סברה שמצבה הכלכלי של האם מתיישב עם המסקנה שאכן הסכומים שהועברו לבת היו מתוך כספי הפיצויים ולא מתוך רצון להעניק לה מתנה. נקבע כי האם הצליחה לשכנע שהעבירה לבתה רק 45,040 שקל מתוך כספי הפיצויים, ובנסיבות אלה עליה להשיב את היתרה.

עם זאת נקבע כי על האם להשיב את הכספים ללא ריבית. השופטת הסבירה שבתוך המשפחה ניתן לומר כי קיימת "חזקת אי תשלום הריבית", שלפיה כשהורה מלווה לילד שלו כסף אין לו ציפייה לקבל את הכסף בחזרה בתוספת ריבית והצמדה, והנוהג המקובל בתוך המשפחה הוא להשיב את הכסף בערכו הנומינאלי.

בסיכומו של דבר חייבה השופטת אילוטוביץ' סגל את האם להשיב לבתה 49,120 שקל בצירוף הפרשי הצמדה.