הילדים נגד האלמנה: של מי אולמות האירועים?

גבר העניק במתנה בניין תעשייתי לילדיו מנישואיו הראשונים. לאחר שהלך לעולמו הורה להם ביהמ"ש להעביר חלק מדמי השכירות לאשתו השנייה

עו"ד רביב חייםפורסם: 30.12.18 , 16:15

בית המשפט למשפחה בתל אביב הכריע לאחרונה בתביעה שהגישה אלמנה נגד ילדיו של בעלה מנישואיו הראשונים, וחייב אותם להעביר לה את דמי השכירות שהם מקבלים מהשכרת אולמות בבניין תעשייתי שאביהם העניק להם במתנה. השופטת מירה דהן קבעה שהאלמנה הוכיחה כי שליש מהזכויות בנכס שייכות לה, אף שלא נרשמו על שמה בטאבו.

האב הלך לעולמו ב-2017 והותיר אחריו אלמנה (אשתו השנייה) ושני ילדים מנישואים קודמים, שלהם העביר טרם מותו זכויות בבניין תעשייתי במרכז הארץ. בתביעות שהגישה נגדם היא ביקשה את דמי השכירות שהילדים מקבלים על הנכס משני נימוקים. הראשון, משום שהיא בעלת שליש מהמגרש ואחת היחידות בבניין, אף שזכויותיה לא נרשמו בטאבו. להוכחת טענה זו היא צירפה את הסכם המכר, הסכמי חלוקת הקרקע, אישור תשלום מסים ועוד.

דיני משפחה

האחיין נגד הכולל: מי יקבל את ירושת הקשיש?

עו"ד יהודה שוורץ

אדם שהלך לעולמו הותיר שתי צוואות: בראשונה הוריש את ביתו וכספו לכולל, ובשנייה ציווה את נכסיו לקרוב משפחה. בית הדין נאלץ להכריע

האחיין נגד בית המדרש: מי יקבל את ירושת הקשיש?

השני, משום שבהסכם הממון שאושר בבית המשפט ב-2011 זיכה אותה בעלה בדמי השכירות על חלקו בנכס לאחר מותו. בנוסף היא עתרה לקבל גם את כתובתה, שסכומה המשוערך עומד כיום על כ-270 אלף שקל.

הילדים טענו נגד שהזכויות של אביהם בבניין שייכות להם בהתאם להסכם המתנה, והפנו לכך שבהסכם הממון אין כל אזכור לזכויותיה של האלמנה בשטח. לדבריהם, ההוראה לגבי דמי השכירות בהסכם הממון פסולה משום שהיא מתייחסת להענקת רכוש לאחר המוות שלא באמצעות צוואה – מעשה אסור לפי חוק הירושה.

בנוסף הם העלו טענות קשות נגד התובעת, שלטענתם גנבה מאביהם מיליוני שקלים ונחשבת לאישה מורדת שלא זכאית לכתובה.

זכאית – אבל לא לפיצוי כפול

אבל השופטת מירה דהן קיבלה את רוב תביעותיה של האלמנה. נקבע כי היא הוכיחה בראיות רבות שרכשה שליש מהזכויות בבניין וזכויות באחד האולמות, כפי שמעידים הסכמי מכר והעברת זכויות, ייפוי כוח בלתי חוזר, אישור רואה חשבון ואישור רשויות המס. אמנם הזכויות לא נרשמו בטאבו, אך זאת משום שהבניין לא נרשם עדיין כבית משותף. משכך, היא זכאית לקבל את דמי השכירות על חלקה בנכס.

כמו כן נקבע כי הילדים חייבים לפעול לפי הסכם הממון. השופטת הבהירה כי את הוראות חוק הירושה המגבילות את חופש החוזים יש לפרש בצמצום, והן לא אוסרות על הוצאת נכס מסוים מגדר העיזבון במסגרת הסכם ממון כולל המסדיר יחסים רכושיים בין בני זוג. לפיכך, התובעת זכאית גם לדמי השכירות על חלקו של המנוח מיום פטירתו.

לבסוף קבעה השופטת דהן שבאופן עקרוני זכאית התובעת לדמי הכתובה שלה, שכן הילדים לא הוכיחו שגנבה מאביהם והמנוח אף לא הגיש נגדה כל תביעה בנושא.

עם זאת נקבע שהאלמנה לא זכאית ל"כפל פיצוי" – כלומר, גם לכתובה וגם לדמי השכירות על זכויות בעלה, ועליה לבחור בגבוה בין השניים. סכומי דמי השכירות שלהם התובעת זכאית ייקבעו במסגרת תביעה כספית נפרדת. הילדים חויבו בהוצאות משפט של 35 אלף שקל.