הכשל של רשויות החוק בפרשת ההתעללות ביבניאל
חרף תלונות, תיעוד ועדויות על פגיעה מינית ואחרת כלפי קטינים בקהילה הברסלבית ביישוב - המשטרה, הרווחה והחוק לוקחים את הזמן. דעה
סיפורה המזעזע של פייגי (23) שנחשף בשבוע שעבר
בתוכניתה של צופית גרנט "קשר השתיקה" ברשת 13 הוא ככל הנראה רק הצצה למה שמתרחש לכאורה באופן יומיומי בקהילה הסגורה של המהרא"ש – הרב אליעזר שיק – במושבה יבנאל: נישואי קטינים בניגוד לחוק, גילוי עריות, אלימות, איומים, לשון הרע ופחד גדול מפני האמת.
פרט חשוב נוסף הוא שלתלונתה של פייגי יש גיבוי בעדות ראייה של אחותה הקטנה, שחזתה במתרחש בביתן ושתקה במשך שנים. לאחרונה גם דודתה חיה אזרה אומץ והחליטה לחשוף את ההתעללות המינית הקשה שחוותה מצד אחיה הגדול. כלומר, למשטרה יש חומרים רבים להיאחז בהם כדי לפעול במרץ לא רק בעניינם של פייגי ומשפחתה, אלא בהקשר הרחב של הקהילה.
פייגי נפלה קורבן להתעללות מינית מתמשכת בידי דוד שלה, אחד מ-17 האחים של אביה, בני משפחת מימוני המוכרת והידועה ביבנאל, מעמודי התווך של הקהילה הברסלבית שהוקמה שם בשנות ה-80. דרך סיפורם של פייגי והוריה, שאזרו אומץ להתלונן למרות נהלי הקהילה הברורים האוסרים על "הוצאת הכביסה המלוכלכת החוצה", נפתח צוהר להתנהלות קיצונית ולא חוקית של קהילה מסוגרת שפוגעת באופן יומיומי בחסרי ישע.
כך למשל, מאז הגשת התלונה נגד הדוד סובלים הוריה של פייגי מהטרדות קיצוניות, כולל הפצת פשקווילים מבזים, חרם, נידוי, השלכת רימון, שריפת מכוניות ואף איומים ברצח. מעשים אלה מתועדים בחלקם בסרטונים שהועברו למשטרה, אבל למרות זאת המשפחה עדיין חיה בפחד. כתבי אישום נגד המעורבים לא הוגשו ולמעט מעצרים ספורדיים וצווי הרחקה לימים ספורים, הכול ממשיך להתנהל ביבנאל "כרגיל". נדמה שהקהילה מתגוררת בשטח הפקר שלמשטרה אין אליו כניסה.
כבר לפני כשנה הועברו למשטרה ולפרקליטות עשרות עדויות מוקלטות של נשים שהיו קורבנות לאונס והתעללות, ולמרות זאת החקירה מתנהלת בעצלתיים: עדיין לא הוגש כתב אישום נגד הדוד או מעורבים אחרים, וחייהם של פייגי ובני משפחתה הקרובה נמצאים בסכנה.
הפשקוויל נגד הפרסום:
.
אם נסתכל על מקרים קודמים, כמו פרשת גואל רצון, אנו יודעים שהמדינה יכולה להתערב גם כאשר אין תלונה מצד כל אישה ואישה שנפגעה. יותר מזה: זוהי חובתה המוסרית מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. תפקידה לדאוג שזכויות האדם במדינת ישראל לא ייפגעו, על אחת כמה וכמה כשמדובר בקהילה מוחלשת ובקטינים.
והנה, השבוע יתקיימו ביבנאל באין מפריע חתונות קטינים בניגוד לחוק ובהסתר; בימים האחרונים פורסמו פשקווילים שכולם הסתה בוטה ולשון הרע; משפחה בישראל חיה תחת איום על חייה ונשים ממשיכות להיאנס. על זה נאמר: הכתובת על הקיר.
אוזלת היד אל מול ההתרחשויות הקיצוניות העולות מן היישוב מעלה סימני שאלה רבים על היכולת של רשויות החוק והמשפט להתמודד עם עבריינות בקהילות סגורות. איפה נמצאות רשויות הרווחה, למשל, שכל כך ממהרות להוציא ילדים מבית הוריהם ובמקרה של יבנאל הן דוממות?
משיחה עם צופית גרנט עולה כי לאחר קרוב לשנתיים של פניות לכל גורם ממשלתי במלחמה למיגור העבריינות כנגד הקטינים בקהילה החרדית ביבנאל, נכנס ראש המועצה שניר אריש לתמונה והחליט לפעול בכל הכוח לחיזוק וטיפוח הנוער.
גרנט מדגישה שמטרת התוכנית לא הייתה להפריע לקהילה או לפגוע באמונתה אלא לשים זרקור על אוכלוסייה מוחלשת ופגיעה. עצוב שרק תוכנית טלוויזיה – ולא רשויות החוק והאכיפה - מעלה את המודעות לפרשה כה קיצונית שעד היום לא זכתה להתייחסות הראויה.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
