פונדקאות באוקראינה: ביקורת נוקבת של ביהמ"ש על המדינה

הורים לתאומות שנולדו בחו"ל ביקשו להביאן ארצה לבדיקת אבהות. המדינה דרשה להמתין לתוצאות באוקראינה, אבל השופטת חשבה אחרת

עו"ד חיה רודניצקי-דרוריפורסם: 07.01.19 , 19:09

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל לאחרונה את בקשתם של בני זוג שעברו הליך של פונדקאות באוקראינה, והכריז עליהם אפוטרופסים זמניים למשך 60 יום על תאומות שנולדו שם. השופטת איריס אילוטוביץ'-סגל הורתה למדינה לאפשר להם להיכנס עם התאומות לישראל לשם ביצוע בדיקה גנטית בישראל, מאחר שעל סמך הראיות שהציגו ישנה "זיקה ראשונית" המאפשרת את ההליך.

בני הזוג נישאו לפני כ-17 שנה. לאחר שלא הצליחו להביא ילדים לעולם הם אימצו שלושה ילדים מבית יתומים מרוסיה, שניים מהם אחים ביולוגיים. במקביל הם פנו להליך פונדקאות באוקראינה, ולפני כשמונה חודשים הושתלו ברחמה של פונדקאית עוברים שנוצרו מזרעו של האב ומביצית של תורמת. בנובמבר האחרון, כשישה שבועות לפני מועד הלידה המשוער, נולדו תאומות.

דיני משפחה

כמה שווה היום כתובה של 100 אלף לירות?

עו"ד נירה בן דוד

במסגרת תביעת גירושים בין בני זוג התבסס בית הדין הרבני בפתח תקווה על פוסקי הלכה וקבע שערך הכתובה נכון להיום הוא 15 אלף דולר

כמה שווה היום כתובה של 100 אלף לירות?

אלא שהמדינה התעקשה על "נוהל חו"ל", שלפיו יילקחו מנות דם מהאב ומהתאומות ויישלחו לבית החולים תל השומר, ועד לקבלת התוצאות אין להרשות לבנות להיכנס לארץ. בני הזוג טענו שהליך כזה עלול לקחת יותר מחודש, שבו יצטרכו להישאר באוקראינה ולעזוב את שלושת ילדיהם ולגרום להם נזק רגשי כבד.

השופטת איריס אילוטוביץ'-סגל הבהירה כי בשום שלב המדינה לא כפרה באמיתות המסמכים שצירפו המבקשים, או בתקינותו של הליך הפונדקאות באוקראינה. לטעמה, חששה של המדינה בדבר כניסתו לארץ של אדם ללא זיקה גנטית להורה הביולוגי אינו חשש מוצדק, שהרי ההורים לא "אצו רצו" לפונדקאות, שעולה מאות אלפי שקלים, אלא מגיעים אליה מתוך אילוץ לאחר שנים של ניסיונות כושלים.

"משכך, כל טענה שלפיה הליך פונדקאות הוא בחזקת הליך 'חשוד' שבמסגרתו מנסים לגרום ל'פלישת תינוקות' לתחומי מדינה ישראל, נראית לא מידתית למול כל אותם קשיים עלויות כספיות ועוגמת נפש אותם נאלצו המבקשים לשאת", כתבה.

על כך הוסיפה השופטת כי עמדת המדינה מעוררת "אי נוחות רבתי", וציינה כי מדובר בנוהל דווקני, שאינו מכיל אינדיקציות שיאפשרו להבחין בין מקרה למקרה. "זה הוא בדיוק מסוג המקרים בו על המדינה והמחוקק, כמו גם על בית המשפט, 'לצאת מהקופסא' בתוכה הוא מצוי ולהתרכז במציאות פתרון ראוי והולם בנסיבות העניין", הוסיפה.

כמו כן צוין בפסק הדין כי במצב שבו אין רשימת מדינות מסודרת שבהן ניתן לבצע פונדקאות, הרי שיש להשוות בין הליך שמתבצע בארה"ב – שם הנולד מקבל אזרחות אוטומטית וגם דרכון ויכול להיכנס לישראל – לבין הליכים שמתבצעים באוקראינה.

בהמשך הזכירה השופטת שביהמ"ש העליון קבע בעבר כי בתנאים מסוימים ניתן לתת צו הורות או אפוטרופסות גם ללא בדיקה גנטית. היא הוסיפה שהתוצאה אף מתיישבת עם העובדה שהמבקשים נחשבים להורי התאומות בתעודת הלידה שניתנה להם באוקראינה, ולכן טבעי שיוכרו כאפוטרופסים שלהן לכל דבר ועניין.

"מיותר לציין שמעת הלידה ועד למועד כתיבת שורות אלה שוהות הקטינות ביחד עם המבקשים והם שדואגים לכל מחסורן. אין ספק כי הגיעה העת להביאן לשמש החמה של תל אביב", סיכמה השופטת.