רווקה בת 35: להביא ילד או לחכות לאחד?

אני לא מאמינה שהגעתי לגיל שעליי להחליט(צילום: Shutterstock)

כל בחורה רווקה מכירה את ההרגשה שהינה הגיע יום הדין, גיל 35 המפורסם, שבו היא צריכה להחליט האם להביא לבד ילד לעולם, או לקחת את הסיכון ולהתרכז בחיפוש אהבה. גם אני הייתי בסיטואציה הזו. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי בחרדה איומה באשר למה יקרה אם חס וחלילה אגיע לגיל הזה ולא יהיה לי בן זוג. הרגשתי שבגיל הזה ייגזר דיני, תישלל ממני כל יכולת בחירה ואהיה מחויבת להביא לבד ילד על מנת שלא להישאר חשוכת ילדים (מצב שישאיר אותי מחוץ לעולמנו "השפוי"). אבל יותר מכל פחדתי שאני, שכל חיי חלמתי על זוגיות, אקבל את התווית של חד-הורית עם כל המשמעויות המתלוות אליה.

החלטת להיות חד הורית? התהליך הנפשי

אמרו לי "תעשי ילד והאהבה תבוא", אבל המציאות מורכבת

השנים חלפו והגעתי לגיל 35. אני זוכרת שהרגשתי באותה תקופה שהדבר האחרון שבא לי לעשות זה להביא לבד ילד. הרי אני מחפשת בן זוג, אז מה יעזור לי כאן ילד? כששאלתי את עצמי באותה שנה מה אני רוצה יותר - ילד או בן זוג, גם במחיר שלא אוכל ללדת לעולם, תשובתי הייתה בן זוג. חד-משמעית. אז רווקה יקרה, זו השאלה שאת אמורה לשאול את עצמך בהגיעך ל"יום הדין": אם את מרגישה שילד הוא משאת נפשך ושאת לא מוכנה בשום פנים ואופן לפספס את האמהות - אל תחכי! התחילי ישר בתהליך ושיהיה בהצלחה.

אבל אם את מרגישה שמציאת בן זוג היא היעד העיקרי שלך, שאת לא מוכנה רגשית להביא לבד ילד (ו/או לא רוצה), ושאת מוכנה לקחת את הסיכון הכרוך בכך, אז אל תביאי. ההחלטה להביא ילד לעולם היא החלטה שלך בלבד, וחשוב שתהיי שלמה עם החלטה זו. כל הנשמות הטובות המאיימות עליך בחיים עריריים ללא ילדים מחד, ועל חוסר יכולתך לגדל ילד לבד מאידך, לא צריכות להשפיע על החלטתך. רק את יודעת מה טוב בשבילך.

כל החלטה שתקבלי לא חייבת לשלול בעתיד את האפשרות האחרת: גם אם החלטת להביא לבד ילד, את יכולה בשלב מאוחר יותר בחייך להכיר בן זוג, ולהפך - אם החלטתך למצוא בן זוג את יכולה להביא עימו ילד לעולם בצורה טבעית או כהפריה/אימוץ. אני, בכל אופן, עומדת מאחוריך בכל החלטה שתקבלי.

שיהיה בהצלחה!