לא מחביא את הכיפה: כבוד הרב הוא השגריר באוקראינה
יואל ליאון, השגריר-הרב הראשון באוקראינה והיחיד כיום בעולם, מתמודד עם המרחק מרעייתו ושמונת ילדיו שבישראל, מאמין בזכותה של אוקראינה לבחור לעצמה את הגיבורים שלה (חלקם אנטישמים), ורואה בה ידידת אמת של ישראל על אף המוניטין ההיסטורי הבעייתי: "לא נתקלתי באנטישמיות. היחס מהשלטונות חם ואוהד". ראיון מיוחד
בקבלות פנים הוא אוכל בעיקר פירות, בשבתות תמצאו אותו בבית הכנסת בקייב – והחסר היחידי שיש לו הוא המרחק ממשפחתו: כבר 26 שנים שהרב יואל ליאון מנהל קריירה דיפלומטית עניפה, שהגיעה לשיאה (הנוכחי) לפני כחמישה חודשים, עם מינויו לשגריר ישראל באוקראינה. כך הפך הרב ליאון לשגריר היחידי שנושא בתואר רבנות, במדינה שמתמודדת עם זיכרון היסטורי עקוב מדם יהודי – ועם הווה המנסה לתקן. "לא נתקלתי באנטישמיות", הוא מצהיר. "להיפך, היחס מהשלטונות הוא חם ואוהד".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
במסגרת התיקון הגיע בסוף השבוע נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, לביקור רשמי בישראל, שבמהלכו יחתום מחר (יום ב') עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על הסכם איזור סחר חופשי. זו סיבה טובה לגלגל שיחה עם הנציג הראשון של מדינת ישראל באוקראינה ששולט באידיש, במסגרת ראיון מיוחד ל-ynet (ולעבור לעברית על רקע פערים בלתי ניתנים לגישור בז'רגון).
קראו עוד בערוץ היהדות :
- ynet מגיש: סדר ט"ו בשבט
- לא הלכות צניעות, הלכות אפליה: כשמרים ודבורה שרו
- פירות יבשים של יצרן שעובד עבודה זרה פסולים?/ שו"ת
הרב ליאון הגיע לכהן באחת המדינות המדורגות גבוה (למעלה מ-30%) בסולם הלא מחמיא של אנטישמיות עממית וישנה, אך גם במדינה שהייתה כר פורה ליהדות ולציונות. "בכל מקום שאתה הולך כאן זה תולדות-משהו", הוא אומר בחיוך. "תולדות-הציונות, תולדות-העם-היהודי... כל חצי מטר יש כאן משהו שקשור להיסטוריה שלנו. אוקראינה היא מקום חשוב לעם היהודי, לתנועה הציונית, וכיום גם למדינת ישראל".
הוא מציין כי "במהלך הביקור יבקר הנשיא ב'יד ושם' זו הפעם השנייה". לדבריו, גם זו סוג של הצהרת כוונות מצד הממשל. "יש את הממשלה ויש את הפרלמנט. בפרלמנט מיוצגות כל מיני מפלגות - אך על הממשלה האוקראינית אי אפשר להגיד שום דבר רע".
גיבורים מפוקפקים
אחת ההתבטאויות החשובות של ליאון בתפקידו הנוכחי נגעה להאדרה ממוסדת של פושעי המלחמה האוקראינים. אבל בניגוד לטענות על שבירה של שתיקה ארוכה מצד ישראל בנושא, הרב ליאון טוען כי "מדינת ישראל כל הזמן דיברה על הסיפור הזה של הגלוריפיקציה. בכל השיחות זה עולה. זה לא משהו חדש.
"אוקראינה היא ידידה של ישראל, וישראל היא ידידה של אוקראינה. מאוד חשוב להדגיש את זה, וזה לא דבר חדש. אנחנו בדיאלוג עם הממשלה האוקראינית, ומצפים ממנה להבין את הרגישויות שלנו בתחום הזה - ולכן אנחנו מעלים את זה ומדברים על זה. אבל אנחנו לא רוצים להשתמש בזה ככלי ניגוח פוליטי כמו שמדינות אחרות משתמשות".
לפני שנה בדיוק חשפנו כאן את הגיבורים החדשים של אוקראינה: רוצחים אנטישמים שטבחו ביהודים, המונצחים במסגרת מה שמכונה "דקומוניזציה" (חיסול שרידי הקומוניזם) בשמות של רחובות ובכיכרות הערים. כך, נקראו שדרות ורחובות על שם סטפן באנדרה ושותפיו, ששיתפו פעולה עם הנאצים וטבחו ביהודים בימי השואה. לפני כחודש וחצי חשפנו כי ראש עיריית קייב, ויטלי קליצ'קו, שסבתו הייתה יהודייה החליט להנציח את דימיטרי דונטסוב, לאומן אוקראיני ששיתף פעולה עם הנאצים, תרגם את "מיין קאמפ" לאוקראינית – והתפרסם בהתבטאויות אנטישמיות.
"זה עניין של דיאלוג, ולא משהו שפותרים ביום אחד", אומר הרב ליאון. "ושוב, אנחנו לא יכולים להתערב מיהם הגיבורים של מדינה מסוימת. יש להם את הסיבות שלהם לראות בהם את הגיבורים - אבל אנחנו מבקשים שהם ילמדו על כל הצדדים. זה הכול".
תזונה חגיגית של פירות ומים
שמונה ילדים יש לרב ליאון (55), יליד צרפת שגדל בלוקסמבורג, והם מתגוררים במעלה אדומים עם רעייתו, רבקה, שיקול לא פשוט שנעשה לטובת הילדים: "הילדים שלנו גדולים ורובם כבר יצאו מהבית, אז זה קצת אחרת", הוא מסביר. "הקטנה שלנו בת 14 וחצי. הם במסגרות מאוד טובות במעלה אדומים, ולכן היה להם קשה להתנתק, והחלטנו שאשתי תישאר בבית".
הוא שירת בצבא כמתנדב חו"ל ומפקד צוות תותחנים במילואים. לפני 25 שנה הצטרף לשירות החוץ הישראלי, ושימש, בין השאר, כראש המטה המדיני של סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, שליח מדינת ישראל לענייני השבת הרכוש היהודי שנגזל בשואה, הקונסול הכללי של ישראל במונטריאול, קונסול לענייני תקשורת בניו-יורק, ויועץ מדיני בשגרירות ישראל בברלין.
הוא השגריר-הרב הראשון באוקראינה והיחיד כיום בעולם – והציציות המתנפנפות כמו גם הכיפה והמגבעת מעולם לא היוו בפניו מגבלה בשירות המדיני, אף שלדבריו "בכל מקום הסתדרנו טוב, בעיקר בזכות שליחי חב"ד שעושים עבודת קודש, והכי נוח היה בצפון-אמריקה".
אז איך מסתדרים? "בקבלות פנים קל מאוד לשמור על כשרות", הוא אומר. "אתה פשוט לא אוכל. אתה שותה כוס מים והכול בסדר. כאשר אני מוזמן לארוחה רשמית אצל מישהו מהעמיתים שלי, הם יודעים מראש שאני לא אוכל, ופשוט מביאים לי צלחת פירות יפה".
גם בשבת הוא אינו רואה בעיה. "'השומר שבת כדת מחללו'", הוא מצטט בחיוך את הפיוט מזמירות השבת. "אם יש דברים של פיקוח נפש, אז כמובן שאין שאלה. ויש איתי מאבטחים לא יהודים שנמצאים עם הטלפון ותמיד יודעים למצוא אותי. הלו"ז שלי ידוע. אני אף פעם לא לבד בשום מקום כך שאין שום בעיה".
אבן הפינה לשכונה היהודית באנטבקה
אבל לא רק סחר חופשי, כלכלה ואנטישמיות: בפני השגריר הישראלי באוקראינה מחכות התמודדויות הנוגעות לקהילה היהודית המקומית. בין היתר, עם מבקשי עלייה שבמחנות הפליטים, בעקבות המאבק בין אוקראינה לרוסיה על השטחים שבמזרח המדינה. "מדינת ישראל פתוחה לכל יהודי שרוצה לבוא לארץ", הוא אומר. "אך אם היהודים מחליטים שהם רוצים להישאר כאן ולא לבוא לארץ, זאת זכותם.
"הקהילה היהודית פה בנתה מסגרות עבור מי שמכונים פה 'פליטים'. את הרב וישדסקי פתח מחדש בקייב את הקהילה של דונייצק, והרב אסמן בונה שכונה שלמה בכפר אנטבקה – הכפר של שלום עליכם – שבו זכיתי להניח את אבן הפינה לבניין חדש עבור יהודים שהחליטו להישאר באוקראינה".
במסגרת התחממות היחסים מזכיר השגריר את "110 אלף אוקראינים הטסים לארץ מדי שנה". הזדמנות לבדוק מה ירוויח הישראלי הממוצע מחתימה על הסכם איזור סחר חופשי בין ישראל לאוקראינה. "ההסכם אמור להוביל להורדת יוקר המחיה", אומר הרב ליאון. "בעצם העובדה שניתן לייבא מכסות גדולות יותר של זרעי החמניות ללא מכס לארץ, יירד מחירו של שמן החמניות. הורדת מחירי הבסיס של מוצרים מוביל, בסופו של דבר, להורדת יוקר המחיה.
"מהצד השני, בעצם העובדה שאתה מייצא יותר באופן חופשי – אתה גם מכניס יותר מטבע זר למדינה שלך ומחזק את הכלכלה... סך הסחר בין ישראל לאוקראינה יעלה ב-15% בכחמש השנים הבאות. זאת אומרת שנגיע למיליארד דולר בשנה בסחר בין שתי המדינות". הוא מציין כי מדובר ב"הישג לא פשוט", כדבריו. "היה לפני כן משא ומתן ארוך מאוד עד שהגענו לתוצאה הזאת".
מה בנוגע להסכם הפנסיות שהיה עליו משא ומתן שנים ארוכות?
"הסכם הפנסיות נחתם, אושרר בפרלמנט האוקראיני וזה גם נושא שיעלה בשיחות כי אנחנו מצפים מהאוקראינים שיעשו משהו בנדון. אנחנו מבינים שבשל הבעיות תקציביות שלהם הם קצת מתקשים לעשות את זה. ההסכם חתום, מוכן והם צריכים למצוא את המקור הכספי כדי להוציא אותו לפועל".
לפנייה לכתב/ת 
